ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס היום (ראשון) בפתח ישיבת הממשלה לרפורמה המשפטית ולמסע ההסתה של בכירים בשמאל הישראלי נגד הימין ונגדו ובני משפחתו, ואמר כי האופוזיציה האחראית צריכה להביא חלופות.
דבריו המלאים של ראש הממשלה:
"הזכות להפגין היא נדבך יסוד בדמוקרטיה, אבל היא אינה מאפשרת לשבש את המדינה, לפגוע באזרחים תמימים בדרכם לעבודה, לבית החולים, לאוניברסיטה, לבית הספר.
בהתנתקות, לפני 18 שנים, חסימת צירים נחשבה לעבירה כל כך חמורה שהיועץ המשפטי דאז מני מזוז אמר שיש לגזור על חוסמי כבישים עד 20 שנות מאסר. ואכן נערות ונערים בני 14, אפילו בני 13 ו-12, שרבים מהם רק חשבו לחסום צירים, הוכנסו למעצר עד תום ההליכים.
הייתי עכשיו בהר ברכה לנחם את משפחת יניב, פגשתי שם את יהודה שסיפר לי שכנער הוא הוכנס למעצר בית לעשרה חודשים. הוא יצא ממעצר הבית פשוט משום שהרסו לו את הבית בהתנתקות, אז לא היה כבר בית להכניס אותו למעצר.
משום מה היחס הדרקוני לחסימת כבישים התפוגג כלא היה, דווקא אצל אלה שתמכו בו אז בלהט. יאיר לפיד אמר אז בהתנתקות על חסימת כבישים, אני מצטט: "מישהו עומד למות, האמבולנס שלו יתקע, הלב שלו יקרוס, העובר שלה יוולד מת". זה היה אז כשגירשו אלפי אזרחים מבתיהם מגוש קטיף והרסו את בתיהם. ואיך מצדיק יאיר לפיד היום את חסימת הכבישים? הוא אומר שמדובר באנשים אחרים.
אני מוחה בתוקף על הניסיון לעשות הבחנה בין אזרחי ישראל. כולנו אזרחים שווים. כולנו חייבים לכבד את החוק. ברגע שעושים את ההבחנה הפסולה הזאת הכל כביכול מותר בתנאי שאתה שייך לאנשים הנכונים.
ואכן בימים האחרונים, בצעד מחאה לגיטימית של אזרחים אוהבי המדינה שאני מכבד אותם, אנחנו רואים חציית קווים מסוכנת של קבוצה אלימה וקיצונית שאני בטוח שאינה מייצגת את רוב המפגינים. תקיפת שוטרים, חסימת כבישים, פריצת מחסומי משטרה אינם ביטוי לגיטימי להבעת דעה, הם ביטוי אלים של כפיית דעה.
כשגנרלים לשעבר, שנדחו ע"י ציבור הבוחרים, קוראים לסרבנות, למרי ולאלימות – זו איננה שמירה על הדמוקרטיה, זה סיכול הדמוקרטיה. מצור מאיים על רעייתי במספרה בתל אביב אינו ביטוי לשמירה על זכויות הפרט, הוא רמיסת זכויות הפרט. להשוות אותי להיטלר או לצ'אושסקו שהוצא להורג, זו אינה ביקורת לגיטימית, זו הסתה גלויה לרצח, זה סימון מטרה. ואגב, לא רק נגדי, גם לגבי שרים בממשלה כאן.
הקבוצה הקיצונית והמסוכנת שמובילה את כל המעשים האלה פשוט רוצה לשרוף את המועדון, היא רוצה להביא לתוהו ובוהו במדינה, היא רוצה לרמוס את הבחירות הדמוקרטית של מיליוני אזרחים שהצביעו רק לפני כמה חודשים. היא רוצה להפיל את הממשלה, להביא למשבר חוקתי מתוך כוונה שהדבר יביא לבחירות שישיות. זאת המטרה האמיתית שלהם. אני חושב שראשיה פשוט לא משלימים עם העובדה הפשוטה שהבוחרים בחרו בנו ולא בהם.
אבל הקבוצה הקיצונית הזאת, אני משוכנע שהיא רק קומץ. ושוב אני אומר, זה קומץ שאינו מייצג את הרוב. אני לא חושב שהרוב רוצה אנרכיה, אני לא חושב שהרוב רוצה משבר חוקתי, אבל אני חושב שהקבוצה הקיצונית הזאת מגובה בתקשורת מגויסת, מלטפת, מעלימה וגם מעוותת.
אני יודע שרוב מוחלט של המפגינים הם אזרחים נאמנים, רבים מהם בכלל לא מכירים את פרטי הרפורמה, את ההצעות, את החלופות. הם לא יודעים למשל שיאיר לפיד, מתן כהנא, גדעון סער, זאב אלקין ואחרים התבטאו בלהט בעד עקרונות מרכזיים ברפורמה, וחלקם אף הלכו מעבר לזה. חברי האופוזיציה הללו שנקבתי בשמותיהם עכשיו יודעים היטב שהרפורמה רק תחזק את הדמוקרטיה, שהיא תשיב לישראל את האיזון הנכון בין הרשויות, איזון שהוא אבן היסוד בדמוקרטיה.
הרפורמה הזאת נולדה מכאב ראש של ציבור ענק במדינה שמרגיש מזה שנות דור שרשויות מסוימות מתעלמות ממנו, מדירות אותו ואפילו רומסות את הצבעתו בבחירות.
אבל את הקיצוניים שמובילים את ההפגנות ויודעים את האמת, כל זה לא מעניין אותם. כי אם הרפורמה הייתה באמת מעניינת אותם הם היו יושבים ודנים בה. אבל במשך שמונה שבועות, חודשיים שלמים, הם מסרבים בעקשנות לדון אפילו על פסיק ברפרומה. עכשיו תחשבו איפה היינו יכולים להיות כולנו אם קריאתנו הייתה נענית לפני חודשיים, אני מאמין שכבר היינו אחרי ההסכמות.
היה זמן להידברות, ועדיין יש זמן להידברות – אז בואו לא נבזבז עוד זמן.
אני מזכיר לכם, האופוזיציה כשהחליטה למסור נכסי מדינה למדינת אויב וחיזבאללה, דהרה קדימה מבלי לעצור אפילו לרגע, שבוע לפני הבחירות, הם אומרים שאנחנו דוהרים קדימה? שמונה שבועות אנחנו קוראים להם להידברות, הם דהרו קדימה שבוע לפני הבחירות, ולא רק שהם לא קראו להידברות הם סרבו להביא את הנושא אפילו ליום אחד, אפילו לשעה אחת, לכנסת.
ובכן, אנחנו כן קוראים להידברות, כן מביאים את הרפורמה להכרעת הכנסת, ואנחנו מוכנים, מחוייבים, ומאמינים להקשבה אמיתית.
אני קורא מכאן לאלה באופוזיציה שלא מנסים לגרור את המדינה למשבר חוקתי ולאנרכיה, אני קורא להם לקום ולעשות מעשה.אני קורא להם לבוא ולעשות דבר פשוט, להביא את החלופות שלהם, להצטרף אלי בקריאה להרגעת הרוחות, להרגעת גובה הלהבות, וניסיון להגיע להסכמות. אני משוכנע שעם רצון טוב, הדבר אפשרי אפילו תוך ימים.
ועוד מילה, יושב ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית סב"א, רפאל גרוסי, אמר עכשיו בטהראן שהתקיפה הישראלית על מתקני הגרעין האיראני מחוץ לחוק. רפאל גרוסי הוא אדם ראוי שאמר אמירה בלתי ראויה. מחוץ לאיזה חוק? האם מותר לאיראן שקוראת באופן גלוי להשמדתנו להגן את כלי המשחית שישחטו אותנו? האם אסור לנו להגן על עצמנו? ברור שמותר לנו, וברור שאנחנו עושים זאת. ואנחנו עושים זאת בדיונים או בפעולות מסביב לשעון שאני כמובן לא אפרט כאן.
אני אומר את זה משום ששום דבר לא ימנע מאיתנו להגן על מדינתו, ולמנוע מהצוררים לחסל את מדינת היהודים.
אנחנו ערב חג פורים, לפני אלפיים חמש מאות שנה קם לו צורר אחד בפרס שביקש להשמיד את היהודים. הם לא הצליחו אז, הם לא יצליחו גם היום.
אני מאחל לכל עם ישראל כולו, חג פורים שמח".
הגיע הזמן להפסיק להתייחס אליהם ולעיוותים והרועעעע שלהם יותר מידי גם זה רע מאוד הגיע הזמן לעשות צדק אמיתי וזה מתחיל קודם כל אצלנו
ההשוואה לגיטימית. הקמת ממשלה פשיסטית ולכל רואים כולם את המשותף. זיג הייל
משווים את המעשיים והם אחד לאחד. העתק והדבק. המטרה היא שליטה של היחיד והרמתו מעל החוק. המדהים הוא שהתופעה היא מאוד טיפוסית – יש גרעין משפחתי מושחת ומנותק, יש הדוניזם, יש מאפינים פסיכולוגים של פארנויה, רדיפה ותחושת עליונות, יש רצון לשלוט בהכל כל הזמן, יש המונים שמריעים בפסיכוזה המונית. ובסוך הכל נקטע. פתאום. כולם מתעוררים. משפשפים עיניים. הסיוט נגמר. ההעסטוריה לעולם חוזרת. כך או כך.