איזק נולד בבית נוצרי קתולי בעיר להפאז שבבוליביה הרחוקה. בשום קונסטלציה אפשרית, הוא לא היה אמור לעבור ליד יהודים במשך כל ימי חייו. מדובר בעיר קטנה יחסית, אין שם זכר לסממן יהודי כלשהו, בימי ראשון צועדים כולם אל הכנסייה, והחיים מתנהלים במסלול ידוע מראש, פחות או יותר.
אבל חייו של איזק לא נשארו כל כך צפויים. הוא עשה את הדברים הכי לא צפויים וביום חמישי הקרוב הוא מתחתן. חבריו הנשואים צוחקים עליו בחביבות ואומרים לו שלהתחתן זה הצעד הכי מסוכן שהוא עשה אי פעם…
כשהיה ילד צעיר עברה המשפחה לעיר גדולה יותר, שם הוא נחשף לעולם קצת עם אופקים קצת יותר רחבים. הסגנון המעמיק שלו הוביל את סובביו להועיד אותו לכמורה, והוא אכן החל ללמוד לימוד 'הברית החדשה' ו'הברית הישנה' בגיל צעיר יחסית.
"קיבלתי על עצמי שאני תמיד מחפש את האמת, ובורח מכל מה שאינו אמת", הוא מספר, "וכשהתחלתי את לימודי הנצרות, הרגשתי כל הזמן שזה לא חופף את הקבלה שקיבלתי על עצמי".
הוא התחיל לתהות, לחפש, החליט שהוא מפסיק להיות נוצרי, אבל שום נמשך ללימודי הדת. הוא הרגיש שחיים בלי עול רוחני אינם חיים, אבל העול הרוחני שהוצע לו נראה לו לא אמיתי ולא נכון.
התפנית הגדולה אירעה כשהוא הגיע לכומר שהיה מעין ראש כת. אותו כומר הורחק מהכנסייה המקומית משום שלא שיתף פעולה עם ראשיה באופן מלא. הוא פיתח לו שיטה משלו ושילב נצרות ויהדות. בביתו של אותו כומר מצא איזק לראשונה את ה'שולחן ערוך' וכן מדרשי חז"ל מתורגמים לשפה הספרדית. הוא החל ללמוד, להתעניין, ובתוך זמן קצר מצא את עצמו שוקע בלימודי יהדות.
הכומר האמור כבר לא היווה מודל לחיקוי עבורו, משום שהוא שילב את היהדות עם אמונות אחרות וזרות לה, ואיזק נמשך אך ורק ליהדות. הוא הפסיק לאכול מאכלים שאינם כשרים, ובתוך זמן קצר השיל ממשקלו קילוגרמים רבים, עד שאחת מדודותיו הצליחה לקשר אותו עם מישהו שחשבה שהוא יהודי, שיוכל לכוון אותו מה לאכול. אותו אדם לא היה באמת יהודי אבל כן ידע לקשר אותו עם יהודים מסורתיים שבסופו של דבר הובילו אותו לשליח חב"ד המקומי.
איזק התחנן להתקבל כאורח בבית שליח חב"ד שהסביר לו שהוא אינו עוסק בגיור גויים, אלא רק בקירוב יהודים, אבל הוא התעקש והתעקש עד שהתקבל בביתו של שליח חב"ד שם היה בן בית במשך שלוש שנים שבמהלכן הכיר את היהדות לעומק והתכונן לקראת הגיור.
בבוא העת הוא נסע לצ'ילה השכנה, והתגייר כדת וכדין בבית הדין של הרב שקד – גיור שלאחר מכן קיבל את האשרור ההלכתי מבית דינו של הגר"ן קרליץ זצ"ל שקבע כי הגירות היתה כדת וכדין ואין בה שום פקפוק. מאז נקרא שמו יצחק. יצחק בן אברהם!
לתרומה לחתן ולכלה גרי הצדק הקליקו כאן
מאז עבר תהפוכות, חבלי קליטה קשים מאוד עברו עליו כשבא לארץ הקודש, והוא כמעט נשבר וחזר לפרו, עד שגילה את בני ברק…
ביום חמישי, י"ט בסיוון, הוא מתחתן בשעה טובה, עם יעל שמגיעה מפרו. יעל התגיירה יחד עם הוריה, הם עלו ארצה והשתקעו כאן.
השניים חסרי כל למעשה. אמה של יעל לקחה על עצמה לכסות את הוצאות החתונה עצמה, אבל אין להם מהיכן לממן שכירות של דירה לתקופה הראשונה, בגדים, נדוניה בסיסית וגם לכסות את החובות שצבר כשעבר תאונה שהפילה אותו למשכב של מספר חודשים.
החתונה תתקיים בחברון, סמוך ונראה למערת המכפלה, שם קבורים אבותינו הקדושים ובהם אברהם אבינו, אב המון גויים, האבא שעל שמו נקראים החתן והכלה, יצחק בן אברהם ויעל בת אברהם.
ומכאן תצא הקריאה לכל יהודי שרוצה לזכות ולקיים את המצווה החשובה של אהבת הגרים "ואהבת את הגר", כל מי שרוצה לזכות במצווה של "והחזקת בו", ולעזור לאנשים הזקוקים לעזרה, כל מי שרוצה לזכות במצווה של הכנסת חתן וכלה אל תחת חופתם בשמחה ובלב שקט – זה הזמן לבוא ולסיע לחתן המדהים הזה שעשה כזאת דרך ארוכה כדי להצטרף אלינו, ולכלה המיוחדת שעברה כל מה שעברה ועדיין ממשיכה לשמור על שמחה תמידית ועל שאיפה בלתי מוגבלת, להקים עם בעלה העתידי, בית כשר ונאמן בישראל, על אדני התורה והיראה.
לתרומה לחתן ולכלה גרי הצדק הקליקו כאן
