בנק ישראל מזהיר: חקיקה חד צדדית – סכנה ליציבות הפיננסית

בנק ישראל מפרסם הבוקר (רביעי) הודעה חריגה ובה אזהרה מפני המשך חקיקת חוקי הרפורמה המשפטית באופן חד-צדדי: "המערכת הפיננסית בישראל הושפעה במהלך התקופה הנסקרת גם מתהליכי החקיקה לגבי מערכת המשפט (להלן: החקיקה), שמובילה הממשלה. הליכים אלו גרמו לעלייה ניכרת של אי הוודאות במגזר העסקי ואצל שחקנים מרכזיים בשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם; אי הוודאות השתקפה בהתפתחותו המואצת של הסנטימנט השלילי בשווקים. בחינה של מכלול מדדי הסיכון מלמדת שאפקט זה היה מובהק ושעוצמתו השתנתה בהתאם להתקדמות בחקיקה".

"כך, בחודשים פברואר ומרץ פרמיית הסיכון של המשק עלתה, ערך השקל פוחת בשיעור ניכר ושוק ההון הישראלי רשם ביצועי חסר ביחס לקבוצת מדינות הביקורת", נכתב. "עם תחילתו של תהליך ההידברות וכל עוד תהליכי החקיקה לא קודמו באופן חד-צדדי, עוצמת זעזועים אלו פחתה. בסיכומו של דבר, במהלך המחצית הראשונה ירד מדד ת"א 125 ב-2.1 אחוזים, בעוד שכל מדדי המניות המרכזיים בעולם עלו בחודשים אלו, והשקל פוחת ב-2.7 אחוזים מול הדולר, זאת בעוד הדולר נחלש מול מטבעות אחרים בתקופה זו. ההשפעה העודפת של האירועים המקומיים על שער החליפין נאמדת בכ-10 אחוזים, ותרמה להאצת האינפלציה".

בנק ישראל מזהיר עוד כי "מעבר לעלייה במידת הרגישות (vulnerabilities) של ערוצי הסיכון שנרשמה בטווח המיידי, כתוצאה מהליכי החקיקה, נציין כי הספרות הכלכלית מדגישה, במיוחד, את הטווח הבינוני והארוך בכל הקשור לסיכונים הכרוכים בשינויים מבניים פרמננטיים הנתפסים כמחלישים את עצמאותם של המוסדות. עם אלה נמנים הרעה מתמשכת בסנטימנט ובתרבות העסקית, בתהליך הצמיחה, וכן פגיעה באמון המשקיעים ובאטרקטיביות של המשק".

"השלכות של תהליכים אלה עלולים להתבטא בירידה ביכולת למשוך השקעות זרות ובפרט השקעות הון-סיכון, בירידה באמינות של קובעי המדיניות, ברגולציית יתר, בהתייקרות של החוב (החיצוני והפנימי), בירידה של זמינות ההון, בחוסר היעילות בהקצאתו ואף בפגיעה פוטנציאלית ביציבות של המערכת הפיננסית. לראייה, הגופים הבין-לאומיים (קרן המטבע ו-OECD) וכל אחת משלוש החברות הגדולות לדירוג אשראי (Fitch, Moody's, S&P) התריעו מפני ההשלכות הפוטנציאליות של תהליך החקיקה והעדר הקונצנזוס לגביו על כלכלת ישראל. חברת Moody's אף הורידה את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל מ'חיובי' ל'יציב'".

עוד נכתב: "לצד התייחסות לסוגיות מבניות ולסיכונים הטמונים בתהליכים חברתיים ארוכי הטווח, כל שלוש חברות הדירוג התמקדו בהשלכותיה השליליות של החקיקה על תפקוד ועצמאות המוסדות, בהגברת אי-הוודאות ופגיעה בשקיפות; אך כן הדגישו את כושר העמידות הגבוה של המשק ואת איתנות המערכת הפיננסית. אמנם עוצמת ההשפעה של שינויים בדירוג האשראי פחתה מאז המשבר הפיננסי העולמי (GFC), אך היא עדיין מובהקת, וחברות דירוג ומוסדות בין-לאומיים מייחסים למדינות בעלות איכויות משטר גבוהות יותר גישה מהירה וזולה יותר לשוקי החוב".