חברת דירוג האשראי פיץ' הודיעה היום (שני) כי היא מאשרת מחדש את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A+ ומותירה את תחזית הדירוג על "יציבה". עם זאת, בחברה הזהירו מהשלכות הרפורמה לתיקון מערכת המשפט "שעלולה להביא להשפעה שלילית על המדדים הכלכליים".
עיקרי הדו"ח
חוזקות וחולשות הדירוג: הדירוג של מדינת ישראל, ברמה של 'A+', מאזן בין כלכלה מגוונת ואיתנה, בעלת ערך מוסף גבוה ומדדים פיננסים חיצוניים חזקים לבין יחס חוב ממשלתי לתוצר גבוה, סיכונים ביטחוניים מוגברים ואי יציבות פוליטית המעכבת את ביצוע המדיניות.
התקדמות השינויים המשפטיים: התכנית המקורית לשינויים במערכת המשפט רוככה, אך עדיין נותרה שנויה במחלוקת במידה רבה ועומדת בפני התנגדות אזרחית חזקה ואופוזיציה פוליטית. הכנסת כבר העבירה חקיקה שמונעת מבית המשפט העליון לבטל חקיקה על בסיס עילת ה-"סבירות". הממשלה רוצה גם לשנות את תהליך המינויים של הוועדה לבחירת שופטים, אך ציינה כי ייתכן שלא תבקש לתת עוד רוב אוטומטי לקואליציה בוועדה, וויתרה על קידום ההצעה שתאפשר לכנסת להתגבר על החלטות בית המשפט העליון נגד חקיקה.
ההשפעה לא ברורה: החברה מאמינה שלשינויים עשויה להיות השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל אם היחלשות האיזונים והבלמים של המוסדות יובילו לתוצאות מדיניות גרועות יותר או לסנטימנט שלילי מתמשך של המשקיעים או תחליש את מדדי הממשל. לפי החברה, כמה מדינות שהעבירו צעדים מהותיים לצמצום האיזונים והבלמים של המוסדות ראו היחלשות משמעותית של מדדי הממשל של הבנק העולמי (WBGI), המשתנה בעל המשקל הגבוה ביותר במודל הדירוג הריבוני של החברה (SRM), לפעמים לאורך זמן. ההשלכות על מדדי הממשל של ישראל אינן ברורות. על פי החברה, לא סביר שהצעדים הנוכחיים יגרמו ליציאה מהותית של כישרונות והון במגזר ההייטק.
החברה מוסיפה כי גם היקף הצעדים הנוספים העלולים להשפיע על פרופיל האשראי אינו ברור. כך, מספר חברי כנסת ושרים העלו הצעות להחלשת עצמאותו של בנק ישראל, אך אף לא אחת מההצעות יושמה. אמנם לא מדובר בתרחיש הבסיס של החברה, אך היחלשות עצמאותו של הבנק המרכזי תפחית את אמינות קביעת המדיניות של ישראל, שכיום הינה חוזק בדירוג האשראי.
כלכלה עמידה בפני האטה: החברה צופה צמיחה בשיעור של כ-3.1% מהתמ"ג ב-2023 ו-3.0% ב-2024, זאת מתחת לאומדן הפוטנציאל של בנק ישראל סביב 3.8% לשנה ואחרי 6.4% ב-2022, עקב צמיחה גלובלית איטית והידוק מוניטרי. תרחיש הבסיס של החברה מניח השפעה מוגבלת כתוצאה מהשינויים במערכת המשפט מעבר להשפעת המחאות על הצריכה והעיכוב בחלק מההחלטות בהשקעות הון, אם כי קיימים סיכונים להשפעה גדולה יותר. הצמיחה תיתמך על ידי המשך היצוא מסקטור ההיי-טק והתעשיות הביטחוניות וכן מגידול אוכלוסייה חזק. לפי החברה, נתוני יוני 2023 העלו, כי שוק העבודה נותר חזק עם מחסור בכוח אדם בכל הסקטורים, למרות ירידה במספר המשרות הפנויות בהייטק.
החברה מציינת כי הכספים שגויסו במגזר ההייטק המקומי ירדו השנה. להערכת החברה, אי הוודאות שנוצרה בעקבות השינויים במערכת המשפט מסבירה רק חלק מכך, כאשר מגמות גלובליות מהוות חלק גדול יותר, שכן ההשקעה בחציון הראשון של שנת 2023 במקומות מתחרים ירדה. הגיוון והבשלות של סקטור ההיי-טק מספקים עמידות מהותית לזעזועים, אם כי סביר שחלקים מסוימים יסבלו מאפשרויות מימון מוגבלות יותר.
האטת האינפלציה: החברה צופה שהאינפלציה תמשיך להאט עד סוף השנה כאשר מחירי היבוא ירדו והאינפלציה המקומית תאט עם התמתנות הצריכה וההשקעה. ההאטה תתבסס על הנחיתה הרכה של המשק הישראלי, עם התקררות סקטור ההייטק המשגשג והתמתנות עליית מחירי הנדל"ן, אם כי ירידה חדה בהתחלות הבנייה בתחילת 2023 עשויה להוביל לעליית מחירי הדיור בטווח הבינוני. החברה מציינת כי לבנקים בישראל קיים הון מספק והם בעמדה טובה לספוג עלייה בשיעור ההלוואות הבלתי מתפקדות (NPLs).
גידול בגירעון התקציבי: התקציב של ישראל מכוון לגירעון ממשלתי של כ-1% מהתמ"ג ב-2023. עם זאת, מגמת ההכנסות (ירידה שנתית של 4.5% לחודשים ינואר-יוני 2023) מצביעה על רמה הקרובה יותר ל-1.6% ב-2023 ול-2.8% ב-2024. ירידה בתקבולי המס משקפת חזרה למגמות ארוכות טווח לאחר שנה יוצאת דופן ב-2022, שנתמכה על ידי תשואות בשוק ההון ושוק נדל"ן משגשג. תקציב 2023 כולל תוספות שכר במגזר הציבורי שיתפרסו על פני 6 שנים, עם עלייה מתונה של 1.9% בשנת 2023, ומספר ויתורים לשותפים הקואליציוניים של הליכוד, עם גידול בהוצאות לטובת קבוצות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים.
מעבר לתקציבים הנוכחיים, החברה צופה התרחבות נוספת של הגירעון התקציבי לאור לחצים להגדלת ההוצאות והימנעות מהעלאת מסים של הקואליציה. החברה צופה, שהגירעון הממשלתי הרחב (לפי הגדרת בנק ישראל) יגדל ל-4% מהתמ"ג ב-2025.
החוב מתייצב: החברה צופה שיחס החוב הממשלתי לתוצר יתייצב סביב 59% מסוף 2023 לאור התרחבות הגירעון, לאחר ירידה מ-60.7% בסוף 2022. החברה מציינת שמדינת ישראל שומרת על יכולת מימון חזקה הבאה לידי ביטוי בביקושים הגבוהים לאג"ח ממשלתי ממשקיעים מקומיים, בסיס משקיעים בינלאומי מגוון וארגון הבונדס נותר פעיל. הרחבה מבנית של הגירעון התקציבי מעבר ל-2024 עלולה לגרום למגמת עלייה בחוב.
סיכונים ביטחוניים: דירוג האשראי של ישראל מוגבל לאור סיכונים ביטחוניים, אך עם זאת פרופיל האשראי של ישראל הפגין חוסן בפני עימותים תקופתיים. היעדר הסכם בנושא תכנית הגרעין של איראן והמשך ההתקדמות האיראנית לעבר השגת נשק גרעיני, מצביעים על סיכון להסלמה של המתיחות ארוכת השנים. עם זאת, החברה רואה בהסלמה רצינית עם השלכות משמעותיות על הדירוג כסיכון קצה בלבד.
העימותים בין הישראלים והפלסטינים במאי 2021, ולאחר מכן עם ערביי ישראל הדגישו קווי שבר חמורים, שעלולים להחמיר בשל הרכב הממשלה. היחלשות הרשות הפלסטינית ושירותי הביטחון שלה בפרט, הביאה לעלייה במתיחות ולהתערבות ישראלית חזקה בג'נין. הניהול של חלק מההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הועבר לרשות אזרחית, המטשטש עוד יותר את מעמדם. הסיכויים לפתרון הסכסוך הפלסטיני נותרו עמומים. נותר סיכון לסכסוך נוסף עם חיזבאללה ותקריות התרחשו בגבול, למרות שלא הייתה התנגשות בקנה מידה גדול מאז 2006, בו שני הצדדים יסבלו אבדות כאשר לבנון נמצאת בעיצומו של משבר פנימי.
מאזן חיצוני חזק: החברה צופה עודף בחשבון השוטף של 3.6% בשנת 2023, ללא שינוי מהותי מ-2022, אך חזק בהרבה מזה של חציון המדינות בדירוג 'A' של 0.3% בשנת 2023. הצפי של החברה, כי רזרבות המט"ח יספיקו לכיסוי של כ-13 חודשים של תשלומי החשבון השוטף בסוף 2023. הם יישארו הרבה מעל החציון של קבוצת הייחוס של 4.2 חודשים. מעמדה של ישראל כמלווה נטו לעולם ברמה של כ-52% מהתמ"ג (חציון:5%- ) מהווה נקודת חוזק משמעותית בדירוג האשראי.
מדדי ESG (ממשל): לישראל יש ציון במדדי ה-ESG הרלוונטיים של '5' בסעיף יציבות וזכויות פוליטיות ושל '5+' בסעיף של שלטון החוק, איכות מוסדית ורגולטורית ובקרת שחיתות. ציונים אלו משקפים את המשקל הגובה שיש לWBGI במודל הדירוג הריבוני של החברה (SRM). לישראל יש דירוג WBGI גבוה באחרון ה-69, המשקף את הרקורד הארוך של מעברים פוליטיים שלווים, יכולת מוסדית חזקה, שלטון חוק יעיל, רמה נמוכה של שחיתות, אך ממשלות לא יציבות וסביבה חיצונים וביטחונית עוינת. הרפורמות המוצעות במערכת המשפט עלולות להחליש את דירוגה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות.
על פי החברה, פעולת דירוג שלילית עלולה להתרחש אם יפגע החוסן המוסדי כתוצאה מרפורמה אשר תחליש את פיקוח המערכת המשפטית ותביא להשפעה שלילית על המדדים הכלכליים והפיסקליים, או לירידה משמעותית במדדי ה-WBGI. פעולה שלילית עלולה לקרות גם במידה ותירשם עלייה קבועה ביחס החוב הממשלתי לתוצר, הנגרם לדוגמה מהגדלה מתמשכת של הגירעון או צמיחה כלכלית נמוכה מהצפוי. כמו כן, התממשות סיכונים אשר יגרמו להשפעה מתמשכת ורצינית על הכלכלה והמסגרת הפיסקלית עלולים גם להביא לפעולה שלילית.
מצד שני, פעולת דירוג חיובית עשויה להתרחש במידה ותירשם הפחתה ביחס החוב הממשלתי לתוצר לרמה הקרובה לזו של מדינות המדורגות AA, לדוגמה על-ידי צמצום מתמשך של הגירעון, או במצב בו יפחתו משמעותית הסיכונים הפוליטיים והביטחוניים.
