דו"ח האשראי שלך – המפתח לחיסכון כספי משמעותי

דירוג האשראי משפיע על כל החלטה פיננסית בחיינו, אך רבים מאתנו אינם מבינים כיצד הוא עובד. הדירוג הפך בשנים האחרונות לכוח משמעותי בניהול חיינו הכלכליים, אשר ניתן לחסוך איתו כסף – והרבה.

דירוג האשראי הוא כמו תעודת זהות פיננסית. דרכו, הבנקים ונותני האשראי יכולים לדעת האם אתה לקוח טוב ואמין, האם הם רוצים לתת לך אשראי ובאיזה מחירים, מה רמת הסיכון שלך כלקוח.

בארה"ב, באנגליה ובעוד מדינות – זה כבר כמה שנים אחד הדברים הכי משפיעים על נותני האשראי, ואנשים עושים הרבה שיהיה להם דירוג טוב. בשנים האחרונות, ועוד יותר כנראה בשנים הקרובות, זה יהיה אחד הגורמים העיקריים בקבלת אשראי בישראל.

רפורמת האשראי: מהפכה שקטה שהתחילה ב-2016

המהפכה בתחום האשראי בישראל התחילה בשנת 2016, עם חקיקת חוק נתוני אשראי. באפריל 2019, עם הפעלת מאגר נתוני האשראי המרכזי על ידי בנק ישראל, שנכנס לתוקף והתחילו להשתמש בו – זה התחיל להשפיע על האזרחים.
היום, המידע מרוכז במקום אחד ונגיש לכל הגורמים הפיננסיים, דבר שמאפשר תחרות ושקיפות. לפני הרפורמה, כל גוף אשראי/בנק היה לו את המידע שבידיו בלבד.

מאגר נתוני האשראי אוסף מידע על כל אזרח בישראל מעל גיל 18: הלוואות, משכנתאות, מסגרות מינוס/עו"ש בחשבונות בנק, כרטיסי אשראי, חובות והתחייבויות אחרות.

כמו כן מתועד שם כמה פעמים הוא פנה לקבל את הדו"ח עבור בקשת אשראי (ולא כאשר מבקשים בעצמנו מבנק ישראל או לשכות האשראי), האם הוא ערב למישהו אחר והאם זה חוב בעייתי שהוא ערב לו, האם חזרו לו הרשאות לחיוב חשבון או שיקים בגלל אכ"מ (אין כיסוי מספיק), האם הוא מוגבל, האם יש לו תיק הוצל"פ – באיזה סכום, גם כאשר התיק סגור, האם היו לו פיגורים בהלוואה – באיזה סכום ומתי. המידע שמור שהיה תיק והוא נסגר.

חלק מהמידע נשמר לשלוש שנים, כגון שיקים והרשאות שחזרו, וחלק נשאר לשבע שנים ויותר – כגון תיקי הוצל״פ והסדרת חובות וזמן מוגבל/מוגבל מיוחד.

המידע הזה מאפשר לבנק ישראל ולשכות האשראי לייצר תמונה מקיפה על מצבו הפיננסי של כל אדם, להבין כמה הוא בסכנה לאי-פירעון התחייבות, ולתת לו דירוג שלפיו ייקבע האם יקבל הלוואה/משכנתא או כל אשראי אחר – ובאיזה ריביות.

דוח אשראי מול חיווי אשראי: מה ההבדל?

חיווי האשראי מראה האם אתה חיובי או שלילי למערכת – כן או לא, האם יש גורם מובהק לשלילי. לעומת דו"ח אשראי מלא, אשר מפרט בפועל את כל המידע והעבר הבנקאי שלך, כולל מידע על הלוואות, משכנתאות, חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, חובות שלא שולמו והגבלות בנקאיות.

אצל מי המידע, ומה הם עושים איתו?

כל המידע נאסף ע"י בנק ישראל (הבנק שחלק מתפקידו לפקח על המערכת הפיננסית בישראל). את המידע הרגיש המצוי במאגר נתוני האשראי מנתחות כמה חברות לשכות אשראי פרטיות שקיבלו רישיון מבנק ישראל: העיקריות הן BDI-COFACE, דן אנד ברדסטריט (D&B).

רוב האנשים משתמשים ב-BDI או D&B. כמו כן, קיימת אפליקציה מוכרת של קפטן קרדיט, השייכת ל-D&B.

לשכות האשראי מנתחות את המידע הגולמי המתקבל מבנק ישראל, באמצעות אלגוריתמים מתקדמים, ומפיקות את הדוחות והחיוויים שעליהם מתבססות החלטות האשראי, ונותנות לכל אחד מספר. תלוי בחברה – המספר נע בין 0–1000 או בין 200–800.

כל לשכה מפתחת אלגוריתמים משלה, המעניקים משקל שונה לפרמטרים כמו היסטוריית תשלומים, היקף חובות, ותק חשבונות האשראי ועוד. לכן, אותו אדם עשוי לקבל ציוני אשראי שונים מלשכות שונות.

הנה כמה דרכים שיכולות לסייע גם לכם לשפר את דירוג האשראי:

1. שלמו חשבונות בזמן. גם איחור קטן שהבנק אומר לכם שזה חריגה של כמה ימים ובסדר – עדיין יכול להשפיע על דירוג האשראי. לדאוג לעמוד בהתחייבויות שלכם.

2. לא לנצל את כל המסגרות בעו”ש ובכרטיסי אשראי. ככל שמנצלים יותר – מעל 50%, מעל 80%, וכמובן מעל 100% שזה כבר חריגה – ישפיע יותר לרעה על הדו”ח. מראה לנותן האשראי שכל מה שמאשרים לך אתה מנצל. לכן עדיף מסגרת גבוהה יותר עם ניצול קטן, מאשר מסגרת קטנה בניצול מלא.

לדוגמה, עדיף מסגרת של 10,000 ולנצל 2,000 ₪ מאשר מסגרת של 1,000 ולנצל את כולה. למרות שהוא משתמש בפחות כסף, הוא משתמש בכל מסגרת האשראי שלו – וזה ישפיע לרעה על הדו"ח.

3. הימנעו מריבוי בקשות אשראי. כל בקשה נרשמת במאגר ומשפיעה על החלטת נותן האשראי, במיוחד אם מוגשות בקשות רבות בזמן קצר – זה נותן אינדיקציה על לחץ של מקבל האשראי ו/או על כך שאחרים סירבו לו.

4. גוונו את מקורות האשראי. מערכת הדירוג מעריכה לווים המנהלים בהצלחה סוגים שונים של אשראי – כגון מסגרת מינוס עו"ש, כרטיס אשראי אחד או יותר, הלוואה, משכנתא ועוד.

5. בדקו ותקנו טעויות בדוח האשראי. אנשים לא מודעים לכך, אבל לפעמים יש טעויות. ניתן לבקש ממי שביצע את הטעות לתקן, או לפנות ללשכת האשראי בבנק ישראל.

6. הימנעו מהגבלת חשבון. שיקים חוזרים או חשבון מוגבל משאירים 'סמן' שקשה להסיר מהדו"ח, ולוקח לזה שנים לרדת מהדו"ח. לשיקים יש יותר השפעה שלילית מהרשאה לחיוב שחזרה.

7. אל תגיעו להוצל"פ. יש לכם חוב מול גורם? תסדירו אותו בזמן.

8. שיפור הדו"ח אינו תהליך מיידי הוא דורש זמן וסבלנות. ככל שחולף זמן מאז שדאגתם לעמוד בהחזרים ובהתחייבויות, ובתוך המסגרות – הדירוג ישתפר. ככל שעובר הזמן, הוא לאט לאט יעלה. וזה יכול לשפר לכל אחד את עתידו הכלכלי.

9. אחרון, אבל מאוד חשוב – לא למחוק את המידע מהדו"ח. בנק ישראל נותן את האופציה לא להיכלל במאגר, אבל מי שיגרע את עצמו מהמאגר – יהיה לו הרבה יותר קשה לקבל אשראי, כיוון שאז נותני האשראי לא יודעים את ההיסטוריה. עדיף היסטוריה עם החזרה שיודעים מה היא, מאשר שלא יודעים ואז חושבים שהיה את הדו"ח הכי גרוע.

זכויותיכם מול לשכות האשראי

ניתן לקבל דו"ח אשראי וחיווי אשראי חינם פעם בשנה מכל אחת מלשכות האשראי או מלשכת האשראי של בנק ישראל. יותר מפעם אחת – ניתן להפיק בתשלום.

ניתן לבקש את הדו"ח דרך אתרי האינטרנט של לשכות האשראי או באמצעות מערכת "נתוני אשראי" של בנק ישראל.

הדו"ח יכול להשפיע האם תקבל הלוואה/משכנתא/אשראי, ובאיזה מחיר. לדוגמה, מה ניתן לחסוך מהבדל בדו"ח אשראי גם כאשר נותן האשראי נותן לך את האשראי ולא מסרב: נניח שבדירוג 500 תקבל הלוואה של 100,000 ₪ בריבית P+4, ובדירוג 850 תקבל בריבית P+1.5. שניהם – אותו סכום לאותה תקופה של 60 חודש (לפי ה-P כרגע במשק של 6%). 100,000 ₪ ל-60 חודש, בריבית P+4: החזר חודשי – 2,124 ₪, סך הריבית – 27,482 ₪. 100,000 ₪ ל-60 חודש, בריבית P+1.5: החזר חודשי – 2,003 ₪, סך הריבית – 20,227 ₪. אותו סכום הלוואה, אותה תקופה – כיוון שהלקוח עם הדירוג היותר נמוך מוגדר יותר מסוכן – הוא ישלם יותר ריבית.

תעשו את החשבון לבד למשכנתא ממוצעת במדינה של כ-900,000 ₪ ל-30 שנה.

אין באמור להוות המלצה להשקעה מסוימת או צורת השקעה, או המלצה ללקיחת אשראי או לפעולה מכל סוג. לכל החלטה בעניין – יש לפנות לגורם מקצועי, ובעניין השקעות – יש להיוועץ עם בעל רישיון כחוק.

לתגובות והערות: [email protected] | דניאל הינו סופר שותף בכתיבת הספר Smarter Israeli Banking, מרצה, חבר באיגוד המאמנים לכלכלת המשפחה ובארגון מסילה לכלכלה נבונה