יו"ר התנועה לאיכות השלטון כופה על עובדיו להשתתף בהפגנות נגד הממשלה

עורך דין אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, כפה על עובדי התנועה לחתום על חוזי עבודה חדשים, לפיהם הם מתחייבים להשתתף בהפגנות שהחלו סביב חקירות רה"מ נתניהו – כך פורסם ב'כאן חדשות'.

אבישי גרינצייג פרסם תחקיר ממנו עולה כי על פי תצהיר היועצת המשפטית לשעבר של התנועה, עו"ד צרויה מידד לוזון, התנועה אף עיכבה את שכרם של העובדים עד שיסכימו לחתום על החוזה החדש.

"הוא עיכב שכר כדי להפעיל לחץ על העובדים לחתום על אותם חוזים, עד שהתרעתי בהודעה בכתב לממלא מקום המנכ"ל שמדובר בהלנת שכר", תיארה היועמ"שית. בתצהירה, לוזון הוסיפה: "ההנחתות שהוטלו מדי יום, הפגיעה בסמכויות שלי וביכולת שלי למלא את תפקידי כיועמ"שית, הפגיעה בעובדים והעלבונות שהוטחו בנו – כל אלו הביאו לסיום עבודתי, כמו גם לסיום עבודתם של שורה של עובדים ובהם עובדים ותיקים".

לוזון תיארה מקרה בו לאחר שהביעה הסתייגות ממהלכיו, עו"ד שרגא, שכבר שלושה עשורים עומד בחזית ההגנה על מערכת המשפט, ומטיף להיענות להמלצות היועצים המשפטיים – תקף אותה. לטענתה, שרגא התנפל עליה בצעקות בפני כל העובדים וטען כי התנגדותה מונעת משיקולים פוליטיים בשל היותה מתנחלת.

כאשר עומת שרגא בעדותו עם הלנת השכר, ונשאל האם מדובר בהתנהלות תקינה, השיב היו"ר שרגא: "דבר עם המנכ"ל". בהמשך, שרגא סירב להשיב על השאלה האם מדובר בהנחיה שלו.

באותו הליך משפטי, כשבכירה אחרת לשעבר בתנועה הגישה תביעה אזרחית, זומן שרגא להעיד בבית הדין לעבודה ואולץ להתייחס לסירובו לקבל את הנחיית היועצת בנוגע לכפיית העובדים להשתתף בהפגנות. תשובתו אז הייתה לקונית ומתחמקת: "אז היא אמרה, בסדר. אנחנו אומרים אחרת".

גם כשפרקליט התובעת ניסה להבין כיצד סירובו לקבל את עמדת היועמ"שית של התנועה עולה בקנה אחד עם ערכי התנועה בנוגע לחובה לציית לעמדת הייעוץ המשפטי – שרגא סירב שוב ושוב לענות. "לא רוצה לענות על השאלה" – אמר מי שאמור לעמוד בחזית טוהר המידות. השופט הבהיר לשרגא כי אין לו זכות כעד לסרב לענות על שאלות. אלא ששרגא, דבק בסירובו ופרקליט התובעת נאלץ להרים ידיים.

היועמ"שית של התנועה כתבה בתצהיר שהוגש לבית הדין גם על הכיוון הפוליטי אליו לקח שרגא את התנועה. נילי אבן חן, הבכירה שהגישה את התביעה והתנגדה למהלכיו של שרגא, הסבירה בדיון כי המהלך הזה נבע מאינטרסים פוליטיים אישיים של שרגא ששאף להשתלב בפוליטיקה הארצית.

לטענתה, שרגא אף הציע לה להצטרף למפלגה ימין ליברלית שבכוונתו להקים: "הוא רוצה ללכת לפוליטיקה ולהקים מפלגה. כל מה שעניין אותו זה לשנות את הספינה". גרסתה על השאיפות הפוליטיות של שרגא מקבלת חיזוק ותמיכה מבכירים נוספים לשעבר בתנועה עימם שוחחנו. עורך דינו של שרגא ניסה למנוע את העלאת הנושא, אולם נאלץ להתמודד עם הפיל שבאולם בית הדין. שרגא הכחיש שאלו היו מניעיו, אך הודה ששקל להצטרף כמספר שתיים למפלגתו של משה כחלון וכמועמדו לתפקיד שר המשפטים.

אם לא די בכך, במסגרת הדיון עלתה טענה לחגיגות בזבזניות של התנועה בהנחיית היו״ר שרגא. המנכ״ל אלי סולם העיד כי ״היו כל שנה חריגות שבאו כולם ביוזמתו של היו"ר. אני מדבר על חריגות ברמה של 200, 400,000 דולר לאירועים בקיסריה וכולי, אז הייתי נשלח על ידי היו"ר ללכת למוריס קאן ולשכנע את המזכירה שלו למה לא עמדנו בתקציב".

אבישי גרינצייג מציין במסגרת התחקיר שלו ב'כאן חדשות' כי מי שאמור היה להיות דוגמא ומופת כנאה דורש ונאה מקיים מתגלה כנאה דורש ונאה דורש – ומרשה לעצמו לעשות בתנועה ככל העולה על רוחו. או כמו שתיארו זאת בכירים בתנועה עימם שוחחנו, המשפט ששרגא חזר עליו שוב ושוב: "אף אחד לא זז מהבלטה שלו. אתם תעשו בדיוק מה שאני אומר לכם".

יש לציין כי השופט בפסק הדין קיבל את העמדה העקרונית של התנועה כי מותר לארגון אידאולוגי לחייב את עובדיו להשתתף בהפגנות, אולם העיר על הבעייתיות החוקית בפרקטיקה של התנועה להמיר שעות הפגנה בשעות חופש, וכתב כי היא סותרת לכאורה את חוק הגנת השכר. השופט בפסק הדין כתב כי לא יתייחס לשאלות אודות נסיבות עזיבת בכירי ותיקי התנועה.

מטעמה של התנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "מדובר בפרסום שקרי המתבסס על פרוטוקולים מתביעה שהגישה עובדת בכירה שפוטרה מהתנועה, הקימה ארגון מתחרה והחליטה לתבוע את התנועה – רק שכל טענותיה נדחו אחת לאחת על ידי השופט בפסק הדין, למעט טענה טכנית אחת שתתברר גם היא בערכאות משפטיות. בכל מקרה, התנועה לא תיגרר להשמצות תקשורתיות. מעשיה ופועלה של התנועה מדברים בעד עצמם".