כמדי שנה נערכה השבת בחודש אלול, כשבת המסכמת את השנה החולפת וככזו הנוסכת בהם כוחות לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
הנשים וילדיהן נאספו ובאו למרכז ההארחה רחב הידיים באמצעות מערך הסעות מיוחד שהביא אותם מכל הארץ. עם הגעתם למקום הם נקלטו בצורה לבבית תוך מתן תשומת לב אישית על ידי צוות מתוגבר של עובדי ועובדות יד לאחים ומתנדבים ומתנדבות רבות שהתגייסו לעזור.
אחרי התאקלמות קצרה בחדרים החלו בצהרי יום שישי התוכניות המותאמות לנשים ולילדיהן. כך בעוד הנשים מתאספות יחד באולם המרכזי, חולקו הילדים לארבע קבוצות ולכל קבוצה נעשתה פעילות מיוחדת ומתואמת באולמות קטנים יותר במתחם. כדי להמחיש את ההשקעה הרבה והמיטבית די להדגיש כי לא פחות מ-25 מדריכות גויסו לטובת השבת במטרה למקסם את שהותם של הילדים ולהעניק להם כמה שיותר. ביום שישי השתתפו הקבוצות בפעילות מיוחדת על ידי תרפיסטית בבעלי חיים, הגב' הדס אביטן ובמהלך כל השבת השתתפו הילדים בפעילות מיוחדת שנתפרה במיוחד לפי הגילאים השונים.
בו בזמן, השתתפו הנשים בהפרשת חלה מרגשת עם הזמרת לימור בן סימון, כשעין לא נותרה יבשה במהלך הטקס; הנשים כולן בכו, התפללו וביקשו מהקב"ה שייתן להן עתיד טוב יותר.
עם כניסת השבת התכנסו המשתתפות למפגש היכרות. אחרי שכל אחת מהן קיבלה סידור מפואר, הן התבקשו לספר משהו קטן על עצמן. רובן ביקשו להדגיש כי עצם השהות עם נשים שעברו מסכת ייסורים וניסיונות דומה לשלהן, גורמת להן להשיל פחדים וחששות ועוזרת להן לשתף את עברן מבלי שיישפטו.
אחרי תפילת 'קבלת שבת' מרוממת, במהלכה רקדו הילדים עם המדריכים את פיוט 'לכה דודי' משך שעה ארוכה, התכנסו הנוכחים לסעודת שבת ערוכה כיד המלך. אחרי הסעודה השתתפו הילדים בפעילות קצרה, ובשעה שהמדריכות לקחו אותם לחדריהם כדי לאפשר לאמותיהם לנוח ולמצות ככל הניתן כל רגע מהשבת המיוחדת, השתתפו הניצולות ב'עונג שבת' ובשיחות לתוך הלילה עם המרצה הרבנית אורית סלומון. במקביל, באולם סמוך ערכה הרבנית טל סבג דיאלוג מיוחד עם הנערות – בנותיהן הבוגרות של הניצולות – על בחירה אישית והיכולת להתמודד עם הקשיים והמגבלות שלהן בהיותן קרועות בין עולמות.
בשבת בבוקר, לאחר קפה ומאפה מפנקים התכנסו הבנות לתפילת שחרית בבית הכנסת. לרבות מהן הייתה זו הפעם הראשונה שבה שמעו את קריאת התורה וההתרגשות ניכרה בפניהן. לאחר מכן סיפרה אחת המשתתפות כי זו הפעם הראשונה בחייה שהיא החזיקה בסידור, ובאותם רגעים היא הבינה בשביל הילדים שלה שהיא תחדיר את היהדות בביתה. עבור הילדים היו אלו רגעים מרוממים במיוחד, כאשר רובם נישקו ספר תורה לראשונה בחייהם, אירוע רב-רושם שגרם גם להם להתחבר ליהדותם שכמעט ונגזלה מהם.
בסיום התפילה נערך טקס "כל הנערים" כשהילדים הוכנסו מתחת לטליתות והרב חיים קאהן, מבכירי הפעילים ביד לאחים ברכם בברכת כהנים… הילדים אמרו גם את פסוקי "המלאך הגואל" ואת קריאת שמע ולאחר מכן פרצה שירה ספונטנית מפי כל הנוכחים "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך", ושוב לא נותרה עין יבשה בקהל…
בסעודת השבת ריתק הרב קאהן את המשתתפים בדברי תורה מתוך פרשת השבוע ובסיפורים מרתקים עם מוסר השכל שהם יכולים לקחת מהם. לאחר מכן הופעלו הילדים והאימהות על ידי הגב' אביטן בתוכנית מיוחדת שכותרתה 'מקרבת לב אם ללב ילד', שכללה מחמאות ופירגונים בין האימהות לילדים ובין הילדים לאימהות. מארגנת השבת הגב' שורי קוסטליץ מציינת כי "הילדים סרבו לסיים את הפעילות והיא נשמעה שעה מעבר למתוכנן".
הפעילות המושקעת לא הסתיימה בזאת ולאחר מכן חולקו הקבוצות מחדש. כך בעוד הילדים משתתפים בפעילות מיוחדת עם המדריכות, השתתפו האימהות ב'סעודת אמנים' עם הרבניות יונה נוסבכר ותמר כרמי, כאשר הרווקות מבניהן משתתפות בסדנא מיוחדת עם הגב' ציפי כהן והגב' שרי לאופר.
לאחר מנוחה קצרה יצאו הילדים לטיול ברחבי המושב והאימהות התיישבו לשיחה עם הגב' טל סבג שכותרתה "בוחרת או בורחת". מיד אחריה נשאה שוב דברים הרבנית אורית סלומון שריתקה את הנשים בשיחה אלולית מחזקת במיוחד.
בצאת השבת נערכה סעודת מלווה מלכה ואירוע לסיכום השבת בהנחיית הגב' שרי לאופר. במסגרת זו ראו אנשי יד לאחים במוחש את ההצלחה הגדולה המיידית של השבת ואת פעולותיה המבורכות שלבטח יימשכו עוד רבות בשנים. כל אחת מהמשתתפות סיפרה מה הייתה השבת בשבילה ואלו כוחות היא לוקחת איתה. רובן דיברו על המשפחתיות, התמיכה ללא שפיטה, השמחה להיות חלק ממשפחת יד לאחים ועל הרצון להיות טובות יותר. הן גם סיפרו איזה החלטות טובות לקחו על עצמן כדי להכניס יהדות לביתן, ורבות מהן הדגישו כי זו השבת הראשונה ששמרו בחייהן.
הגב' שורי קוסטליץ שארגנה את השבת אומרת: "מידי שנה בחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, אנו מקיימות שבת חיזוק למטופלות יד לאחים וילדיהן. מעבר לתהליך הטיפולי שיקומי אותו עוברת כך אחת מהמטופלות שלנו, אנו מקפידים לקיים אירועים יהודיים מעצימים, שהמטרה הראשית שלהם היא להנגיש להם את היהדות באופן נעים וחיובי. אישה יהודייה שנמצאת בקשר נמצאת בזוגיות ארוכה עם ערבי, עוברת שחיקת זהות; החגים שלה לא חגים, השבת לא שבת, והחינוך של הילדים אינו חינוך ואת החלל הזה אנו באים למלא.
"גם הילדים שנולדו לסיטואציה המורכבת של אבא ערבי אמא יהודייה – ערבוב של שני עמים אויבים, סובלים מבלבול זהות. אנו מאמינים ורואים שככל שנחזק את הצד היהודי, בעתיד, כשהם יצטרכו לבחור, הם יבחרו בצד היהודי".
