סיפורי גבורה מהקרבות בקיבוצים ובמסיבה ברעים מתחילים להיחשף. את אחד מסיפורי הגבורה מסופר על יואב שלי שחרף נפשו במשך שעות מול עשרות מחבלים ויכל להם. הסיפור המלא, כפי שפורסם על ידי אופיר שלי:
לחייל שבתמונה קוראים יואב.
יואב שלי.
שלי משרת ביחידה קרבית ובשבוע שעבר, לאחר תקופה ארוכה, ביקש רגילה כדי להיות עם חבריו במסיבה הגדולה.
הוא ועוד שלושה מחבריו ליחידה הגיעו למסיבה ורקדו להנאתם.
כשהתחיל הירי, יואב הבין מה מתרחש, הרים טלפון לאביו והודיע לו שיש בלגן אבל שלא ידאג.
יורים עליו והוא מתקשר להורים.
מתגייסים עכשיו למען תושבי הדרום
ליואב יש חבר מקיבוץ בארי.
יואב אסף את חבריו והם רצו לעבר הקיבוץ.
כבר בכניסה לקיבוץ הם נתקלו במחבלים.
רק שהמחבלים לא כל כך הבינו מי עומד מולם. גיבורי ישראל!
יואב מיד התחבא מאחורי רכב הפוך ואז גילה שברכב, ישראלי שנרצח, עם נשק בידו.
יואב לקח את הנשק, סימן לחבריו שיבואו אחריו ואז הם חתרו למגע.
כל האפשרויות לברוח משם היו לפניהם אבל גיבורים הם אנשים מזן אחר.
הם התגנבו לדירה של החבר. החבר היה בבית. יואב אמר לכולם לעלות על מדי צהל. לחבר היו מספיק מדים כי גם הוא חייל.
הם מצאו והחליפו למדים כי יואב הבין שהם יכולים להיות מזוהים כמחבלים והוא חשש מדוצ״ים.
החבר לקח את הנשק האישי שלו, נתן לחבר נוסף עוד נשק שהיה זרוק בשטח, ויצרו קשר עם מישהו שידעו שהוא בכתת הכוננות בקיבוץ.
דרך הטלפון ותוך כדי קרב הם חברו לכתת הכוננות.
הקרבות היו קשים ואחרי רבע שעה הם נשארו בשטח שלושה בלבד.
הם נלחמו כמו אריות וחיסלו כ20 מחבלים אבל יואב הבין שמדובר בעשרות רבות של מחבלים ושזה קרב אבוד מראש.
הם נכנסו לבית שהיו בו מחבלים עם שבויים ישראלים. גם המחבלים האלה לא הבינו עם מי יש להם עסק. קרב קצר וגיבורינו השתלטו על הבית והורידו את האזרחים לממד.
לאחר שהאזרחים היו בממד, יצאו יואב וחבריו לשטח וחטפו! אזרחים ישראלים לתוך הדירה ואל הממד. כל עשר דקות יציאה והצלת אזרחים. הכל תוך כדי לחימה.
מאחד המחבלים שחיסלו הם לקחו קלאצ׳ניקוב ויואב שלח את בן הקיבוץ לתפוס עמדה על הגג.
מעמדה זו חיסל החבר שמונה מחבלים נוספים.
ככה שעות ארוכות ואז זיהו חיילים ישראלים בשטח.
יואב זיהה שמדובר בשלדג ומהכרות אישית יצר קשר עם מפקד היחידה וכיוון את הכוחות אל עבר הבית.
כשהגיעו שלדג יואב צעק להם שזה הבית והם חיילים.
הם הצטרפו לכח שלדג ונלחמו עד סוף הארוע. וניצחו!!
אלו מעשי גבורה שיכנסו לספרי ההיסטוריה של העם היהודי.
דרך אגב, בתמונה רואים את יואב מקבל הוקרה על היותו מצטיין המחזור.
נו, ומחבלי חמאס ינצחו כאלה?
נשאר רק להצדיע!!
ומה עם אלו שנרצחו? אם הוא גיבור מנצח ומהולל שחמאסניקים לא ינצחו, האם הנופלים הם נמושות? האם בהם טבחו החיות כי הם חלשים ורפים? האם מדינת ישראל הינה זבובים שקוטלים בהם?
זה ממש מחזיר לשואה ולגבורה, והגבורה היה לא אחר מאשר מרד גטו וורשא, שנלחמו בחירוף נפש, להציל עצמם, רק שוכחים שהאופציה היחידה שלהם הייתה למות, לכן בחרה בחורה להתעטף בבגד שפוך בנזין ולהתאבד על ג'יפ צבאי נאצי, כי- אם היא נופלת (ולא היה מצב שלא) שיפלו איתה עוד…
ולא שהבחור הזה לא יקר, הוא צדיק וחשוב, הרי מגלגלין זכות, אבל אלוקים הוא זה שהכניע את האויב, די לכוחי ועוצם ידי, די להלל את הצבא, את המדינה, די לחפש מי אשם ומי חזק ועצום, אנחנו עם הנצח לא בגללנו, כי על שם ה' אנו קרואים, ובל נשכח- עליו הורגנו, גם זה משמים, וקל נקמות ה', רק הוא ישיב לצרינו ויפילם לבל יוכלו קום.
הנה- באו ימים שמוכיחים לנו כמה אנחנו יכולים לסמוך על הצבא וההנהגה, אם ה' לא ישמור עיר…
צודק במאה אחוזים. גם בי עלו אותן רגשות כשקראתי את הכתבה. כן!! המחבלים יכלו גם יכלו לגיבורים ביותר. מה שקרה לו הוא נס גלוי. אשריו על מסירות הנפש. אבל מי שהחליט שהמחבלים לא הרגו אותו הוא ה' יתברך בלבד. ובהרבה מקרים לא הוחלט כך משמיים לצערנו. גם אצל הבלתי מנוצחים ביותר
גם לי זה הפריע נמאד מיד כשהתחלתי לקרוא. תודה על העמדת הדברים על דיוקם.
כל הכבוד אשרי יולדתו.
מדהים. מי יכול לא לאהוב את הכתבה ולסמן שהוא לא אהב???? אני לא מבינה!!!
ה׳ הגדול, ואתם שליחיו הנאמנים , אשריכם!!
נכון מגיע לו יישר כח עצום על הצלת יהודים, אבל אתה גיבור לעולם השם, והשם הוא זה שהציל אותו ונתן לו הכח לעשות חיל,
אנחנו עם כל האמפתיה והתפילה על כל אחינו בית ישראל ובפרט המחרפים נפשם בחזית, אבל אסור לנו לשכוח את היסודות של היהדות שלא בכוחי ועוצם ידי החיל הזה,
גם כשמביאים כתבה שכתב מישהו, כאתר חרדי יש לערוך אותו ואל לנו לשכוח כי גבורה בחז"ל זהו הכובש את יצרו, ועמל בתורה ויראת שמים, שזה המגן מלמעלה,
אין בכוונתי ח"ו לזלזל או להמעיט מפועלו של החייל היקר , אלא רק לעורר את תשומת הלב
ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי . זו מצווה!!! תגיד כוחי ועוצם ידי !! רק תזכור כי ה' הוא הנותן לך כח לעשות חייל . תקרא את דרשות הר"ן דרשה עשירית ותבין .
החייל צנוע הכתב מתרברב
איפה הקב"ה בכל העניין הזה? הרי לכל כדור יש כתובת וב"ה שהם זכו לסייעתא דשמיא מיוחדת "כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני" זה קצת כפירה לכתוב בצורה כל כך מוחלטת שהם הגיבורים. וכי מי נתן להם ברכה במעשי ידיהם?
קראתי את הכתבה, הקריאה גרמה לי לחוסר נוחות, אני מנסה להתבונן מה מפריע לי ואני מזהה (מלבד הסתירה בסיפור המתואר שכבר היה לבוש במדים ואחר כך מחבלים לא ידעו שהוא חייל) שמי שכתב את זה לא התכוון לציין עובדות אמינות אלא להיות כתב מהולל שיודע לספר סיפורי גבורה ולהבליט מסרים מסויימים שבעבר כשקרא דברים בדיוניים שאחרים כתבו הוא התפעל מזה והזדהה עם הגיבורים בעלילות – חברה, בחיים האמיתיים זה לא בדיוק עובד כפי שמתואר כאן, נראה לי שJDN נפלו בפח שהעלו את הכתבה בלי לבדוק את האמינות.