היום מלאו 80 שנה להירצחו על קידוש ה' של האדמו"ר מפיאסצנה רבי קלונימוס קלמן שפירא הי"ד.
הרבי מפיאסצנה נודע בהגותו ומשנתו החסידית והחינוכית. חיבר את הספרים: חובת התלמידים, הכשרת האברכים, צו וזירוז, ועוד. חלק מדרשותיו ראו אור לאחר השואה בספר "אש קודש".
להלן קטעים בנושאי חינוך מספרו הידוע "חובת התלמידים":
"חוב החינוך הוא על עצמו, והוא בעצמו מושל ומחנך את עצמו. כשיש לו על מי לסמוך, מתרשל הוא עצמו וסומך על זולתו".
"מי שהוא כהפקר שאין לו תכלית אחד בכל מחשבה ודיבור ומעשה שלו, ולא כוונה אחת בכולם, רק מכל הבא ליד עושה, מדבר וחושב, אף אם גם את המצוות הבאות לידו עושה, מכל מקום אי אפשר לומר על עצמותו מה הוא, כי אין עצמותו מאוחדת באחדות אחת".
"צריך המלמד והאב לחפש אחר איזה מידה טובה שיש בתלמיד ולשבחו בה ויחזקהו. משל למי שמשבחים אותו בפניו שנדבן הוא, אז יתחזק לתת נדבה שלא היה יכול מקודם למשול ברוחו וליתנה. מפני שבזה שמשבחים אותו לנדבן – פיתו את כוח נפשו לצאת ולהתגבר על מידת הקמצנות שלו".
וקטע נוסף מתוך ספרו "צו וזירוז":
אדם, אדם, מן העולם אתה מתרחק ואל הקבר אתה הולך ומתקרב, בכל מעשיך אף נשימותיך. ולמה זה יחלום ויטעך לבך לאמור, הִשָקַע בעולם כבוש והחזק בה יותר ויותר. והיה בפסיעה האחרונה כשתתקרב כבר אל שפת קברך תצעק "עולם עולם למה עזבתני? מי השליכני ממך עד הלום!"
וכבר הזהיר שלמה המלך: "שאול צעדיה יתמוכו". כל צעד של איש – תמיכה וסמיכה אל השאול והקבר הוא.
