"כמו כל ערב בשבועיים האחרונים, אתמול שוב ישבתי שעתיים ושפשפתי את בגדי הילדים במים מהולים באבקת כביסה." במילים אלו מתחילה אסתי, אם לשמונה בלי עין הרע, לתאר את מה שעובר עליהם מאז נמלטו מביתם שבשדרות. "כמה זמן לוקח למשפחה חרדית ממוצעת לארוז מזוודה לשבת? אנחנו ברחנו מהרקטות תוך שעה, בלי להספיק לארוז כמעט כלום לנו ולילדים. כבר יותר משבועיים מחוץ לבית עם סט בגדים אחד לכל ילד וקצת בגדי החלפה לתינוק.
כשאנחנו נתונים בתוך סערה, לא יודעים מה יהיה מחר, מפחדים שהבית שלנו בשדרות יפגע מטיל וכל רעש מפיל את הלב ומחזיר אותנו לזוועות שחווינו, יש לנו גם קושי טכני משמעותי: חסרים לנו בגדים, חסרה לנו תעסוקה. אין משחקים במלון, אין לימודים לילדים ואין ספרי קריאה. לא יוצאים כי כל מקום מפחיד, והילדים משועממים ועצבניים."
אסתי מספרת על חוסרים משמעותיים בפריטי לבוש. "הבנות מתלוננות שהן לובשות כל יום אותו בגד. נקרעו גם גרביונים ולא היתה ברירה אלא לקנות כמה זוגות. אבל אין לנו יכולת להתחדש עכשיו בגרדרובה של חולצות, מכנסיים, חצאיות, גרביים, גופיות, הלבשה תחתונה, פיז'מות וכו' – כפול שמונה ילדים! בימים אני משקיעה אנרגיות להעסיק את הילדים המסויטים ולהסיח את דעתם, ובערב במקום לישון אני עומדת שעות ומכבסת מה שצריך למחר. במלון אין מכונת כביסה כך שאני משפשפת את הבגדים ביד. נס שעדיין אין גשם והבגדים מתייבשים ברוחות עד הבוקר."
כמו אסתי, גם אילה נמלטה עם הוריה ואחיה מהצפון המתוח. "היה לנו כמה שעות להתארגן, ועדיין שכחנו המון דברים… ממברשות שיניים ועד הטלית, ואפילו המשקפיים שלי נשארו בבית כי נסעתי עם עדשות מגע. אחים שלי מסתובבים כל היום סביב עצמם, מחפשים תעסוקה, ואמא קוראת תהילים ומקווה שאף אחד לא יינזק מהבטלה הכפויה הזו."
בועד הרבנים פתחו קרן חירום לטובת משפחות הדרום, מאות בקשות הגיעו מכל הארץ כשכרגע רובן מתמקדות סביב הלבוש והתעסוקה לילדים. הם נעקרו מביתם, מהלימודים, מהמסגרות, מכל מה שמוכר ואהוב ובלי שום הכנה. אף אחד לא יודע כמה זמן יימשך המצב הזה ומתי הם יוכלו לחזור הביתה, ובינתיים חייבים לעזור להם להתמודד במצב הבלתי אפשרי.
עם ישראל נרתם במסירות מרגשת לטובת המשפחות, ובזכותכם ועד הרבנים חילק כבר עשרות אלפי שקלים למשפחות הנמלטות. כעת כשכל כך הרבה הורים נואשים מתחננים לסיוע בביגוד ובתעסוקה לילדים הרחוקים מהבית, שוב צריך את התמיכה של עם ישראל. שוב נתלכד איש למען אחיו, ונוכיח שעם ישראל, גם בצרה וגם בשמחה, לא משאירים אף יהודי לבד.
המשפחות המפונות מחכות לתמיכה שלכם >>>
סתם שאלה: בבני ברק יש גמחים של בגדים כמו יד חדוה וכו' שמרוב הכמויות של בגדים שמביאים להם לפעמים מבקשים לא להביא יותר. למה לא מעבירים אותם לתושבי הדרום? הבגדים במצב מעולה לפעמים כמו חדש, כולל חליפות וכו'
אני מנתיבות ונמצאת עם משפחתי בבית אמנם בומים והדי פיצוצים מטורפים אבל התרגלנו ויודעים שזה של הצבא שכותש ב"ה את עזה אבל לא התרגלתי לכך שהשכנים שלי וכל הקהילה מסתובבת בבני ברק ובעוד מקומות כפליטים
תחזרו הבייתה!!!! מחכים לכם!!!
יש המון חמל"ים עם תרומות שונות ויש שם ה כ ל
למה אתם לא בקשר איתם?
ויש גם עזרה בכביסות.. לא מבינה