שהתחלתי את תקופת השידוכים בשיעור ג', הציעו לי שידוכים שפחות התאימו לי, כנראה עקב ההתמודדות הרפואית שלי. הוא מספר על יום אחד בו הוא נשבר. אני זוכר את היום הזה בו הציעו לי הצעה שממש התביישתי שהציעו לי את זה בכלל. הייתי שבור ופשוט הלכתי ליער ליד הישיבה והתחלתי לבכות, פשוט התחלתי לבכות… ברגע זה הוא משתנק מעט, נראה כאילו אותו יום קשה עובר לו כעת כתסריט בראש.
אמרתי ריבונו של עולם, לקחת ממני משהו מאוד חשוב. אני נראה שונה משאר האנשים. בידדת אותי. עברתי חיים לא קלים – אל תיתן לי לעבור את הדבר הזה שוב בשידוכים!!! א"א שלא לראות את הכאב העמוק בפניו של פיני כשהוא חוזר לאותו הזמן.
שבועיים אחרי זה התארסתי. זה היה מתנה מאוד גדולה. הרגשתי שהתפילה הזאת ביער שהייתי במקום מאוד נמוך וכואב ופניתי לאבא בשמיים שהוציא אותי משם. זכיתי בשידוך מדהים. זו הייתה המתנה הגדולה שלי.
אני חושב שזה נורא קשה, קשה לאנשים לקבל את השוני בשני. אנשים רוצים משהו שדומה להם, ומתחברים למה שהם.
פיני מסיים את הסרטון שלו עם החיבור שלו לארגון 'שמחם' ארגון שידוכים עבור בעלי רקע רפואי. הארגון הזה נוגע מאוד מאוד ללב שלי. אני מרגיש שייך לארגון הזה. מרגיש שהוא מדבר אליי.
ובסוף הוא פונה לקהל הצופים הענק שלו – בואו נפתח את הלב ביחד לארגון המיוחד הזה 'שמחם' – שמחם בבנין שלם. בואו נפתח את הלב באמת, בתחושה של לעזור לארגון הזה להצליח לחבר בין אנשים. לעזור לאנשים האלו שעברו כזה קושי בחיים שלהם, שלא יצטרכו לעבור עוד פעם קושי כזה…
וכאן שולף פיני את הגיטרה ומתחיל לשיר בהתלהבות ובהתרגשות עצומה, את השיר הישן והכל כך אותנטי – שמחם, שמחם, שמחם, שמחם בבניין שלם…
בואו נעזור ונסייע לאותם אלו בני ישיבות ובנות סמינרים בעלי רקע רפואי, נעזור להם להקים בית למרות המגבלות ותזכו לברכתו של מרן הגר"ש גלאי "אין לך מידה כנגד מידה גדולה מזו".
לתרומות בקישור הבא
