במלחמה, נוסף ליחידת הלוט"ר תפקיד משמעותי. הם כבר לא "רק" מכשירים את כוחות החי"ר והיחידות המיוחדות בכל תחומי הלוחמה בטרור, ולוקחים חלק בפעילויות מבצעיות נקודתיות. כעת, בפעם הראשונה, פלגה שלהם נלחמת ברצועה, ומבצעת משימות בקדמת הכוח.
עד נובמבר האחרון, מעבר למשימות של צוותי ההתערבות ולוחמים בודדים שנכנסו לרצועה ב'צוק איתן', לא נדרש תמרון נרחב של היחידה בתוכה. לאור הפעילות המשמעותית שלה ב-7 באוקטובר, הבינו עוד יותר את היתרונות שפלגת לוט"ר יכולה להביא איתה לשדה הקרב בעזה.
בתוך הרצועה, הצוותים נכנסים לאיתורים לפני הכוחות האחרים – ומנטרלים את מה שהפגז והדחפור "פיספסו", בין אם מדובר במחבלים, מטענים או אמל"ח.
"הכוח שלנו קיבל משימה לטהר בית ספר", משחזר רס"ר ה', מד"ר בלוט"ר, את אחד האירועים המשמעותיים ביותר בהם השתתף עד כה, "תוך כדי הפעילות, מחבל יצא ממנהרה וזרק על הכוח רימונים. הצוות ירה פגז על המבנה כדי להקריס אותו, ומחבל נוסף שהיה במרחב ניסה להימלט. הצלחנו לחסל אותם, תוך חילוץ ופינוי פצועים מאחור".
את ההיתקלויות בשטח מתרגמת הלוט"ר ללקחים מבצעיים מהירים, ומתאימה את תורת הלחימה אליהם. אחת מההתפתחויות המדוברות היא הקמת צוות המתמחה ברחפנים, שמהווים חיזוק מבצעי: עוד לפני שכוח נכנס למבנה, הוא סורק את השטח, ומשמש עבור הלוחמים זוג 'עיניים' נוסף, המספק אינדיקציה למיקום וכמות האויב במתחם.
מיקוד נוסף נרשם בתחום הלוחמה בחושך, בתוך הריסות (טג"ח – טיפוס, גלישה וחילוץ), ובעולמות הפריצה. כפי שמתאר רס"ר ה', עד כה התרכזו ביחידה בפריצת דלתות, אבל המצב השתנה: "אנחנו מעבירים כוחות גם דרך קירות. לקחנו את הצוות שהתעסק בכך עד כה, והרחבנו אותו. כעת, יש לנו חבלני מכשולים, שיוצרים מסגרות פריצה שונות".
במקביל, היחידה שוקדת על בניית תורת הלחימה ועיצוב יכולות החטיבות השונות. "שדה הקרב משתנה כל הזמן", מסביר המד"ר, "וכדי שנוכל להכשיר את הדור הבא של הלוחמים, אנחנו חייבים להיות בשטח בעצמנו".
כדי להפוך למומחים בתחומם, הם עוברים הכשרה של יותר משנה, אשר גדושה בתכני לחימה בשטח בנוי ותרגול ירי במבנה וברחוב. ב-2014 הוחלט לבנות גם "צוותי התערבות" מהיחידה, שנמצאים בכוננות תמידית ומוכנות בכל גזרה. הם מסייעים באירועי חירום, כמו הפיגוע בכיכר דיזינגוף.
מטרתם היא להגן על המדינה והאזרחים, ותוך כדי לצבור גם ניסיון בשטח, על מנת להביא ערך מוסף לתכנים שיעבירו. "קליעה זה לא רק לירות", חוזר ומדגיש רס"ר ה', "תנאי השטח המשתנים משפיעים – צריך להבין איך אתה יורה במחסה או בתנועה, כשיש עוד כוחות לידך".
"כל חיל הרגלים מתאמן אצלנו, לכן יש לנו חיכוך רב עם היחידות", הוא מבהיר, "אומנם זה לא המרחב הטבעי שלנו, אבל אנחנו יודעים לעשות את ההתאמות".
התקשורת עם החטיבות והחילות השונים, בין אם מדובר בלוחמי חי"ר, שריון או קומנדו, לא זרה ללוחמי הלוט"ר, זאת משום שבאימונים השגרתיים הם מנחים את הכוחות לשיתוף פעולה, ולומדים בעצמם איך לעבוד יחד תוך כדי.
אם עד פרוץ המלחמה, עוד היו שתהו עד כמה האימונים שמעבירים לוחמי הלוט"ר מדמים את שדה הקרב, לרס"ר ה', התשובה ברורה היום יותר מתמיד: "מניסיון אישי, אני חייב להגיד שהופתעתי לגלות עד כמה זה קרוב, רק שהפעם הכדור שעובר לידך הוא אמיתי, והקושי יותר מנטלי מפיזי – איך מתמודדים עם חבר צוות הרוג, לדוגמה".
ואיך ישפיע המשך הלחימה על אופי היחידה? "כשאתה שולח לוחם למערכה חובה שהוא יהיה מוכן, ולכן, אופי העבודה לאחר המלחמה יכלול עשייה מבצעית רבה יותר, וההדרכה תהיה יותר אותנטית. נפלו ונפצעו לנו חברים, והכול הפך ליותר אישי ומוחשי".
ה' ישמור אותם ועל כל מי שמוסר נפשו עבור עם ישראל
רק תוצאות מדברות, מדובר במלחמה, לא באימון וקומבינות.