36 שעות אחרי שכוחות צה"ל חצו קו גבול והתחילו את התמרון ברצועת עזה, בגדוד 405 של עוצבת האש 282 כבר קיבלו דיווח קריטי: יש אירוע, והם צריכים לחפות אש. "קיבלנו אש לחילוץ", נזכר סמ"ר יותם, לוחם בחטיבה, "כוחות שלנו נתקלו בהמון מחבלים שיצאו מפיר של מנהרה – וצריכים את עזרתנו".
לכוחות של 282 היה ברור שאין שניה לבזבז. "המחבלים התחילו בירי נ"ט על הנמ"רים של כוחותינו, ניסו להטמין מטענים בזחלים שלהם ולהשתלט עליהם", משתף ברגעים הקריטיים מסו"ל בחטיבה רס"ן שחר, "היה לנו ברור שאם לא נפעל הכי מהר, זה יכול לעלות בחייהם של לוחמים".
תוך רגעים ספורים התקבל הדיווח: כל כוחות גולני נמצאים בתוך הכלים שלהם – מה שאומר שאפשר לפתוח בירי. "סוללה ג' של הגדוד התחילה בירי נפיצים", סמ"ר יותם משחזר, ורס"ן שחר מוסיף: "יריתי פגזי תאורה מעל הכוח".
כך, הם לא הותירו למחבלים ברירה. מוארים וחשופים, הם נותרו המומים: "הבאנו למצב שכל המחבלים פשוט קופאים מפחד ולא מתקרבים לנמ"רים", חותם רס"ן שחר.
"זה מדהים – הפגזים שאנחנו ירינו פשוט נטרלו את כל המחבלים", קובע סמ"ר יותם בחיוך מלא משמעות, "לוחמי גולני ממש מספרים שהם יצאו אחרי כל האירוע ולא ראו אף מחבל בזכות האש שלנו".
אחרי אותו אירוע, מג"ד התותחנים פגש את המג"ד של הכוחות שהותקלו, "הוא פשוט חיבק אותו, הסתכל לו בעיניים ואמר לו: 'בזכותך הגדוד שלי נשאר בחיים'", רס"ן שחר משחזר, "זו המשמעות הכי מטורפת שכל תותחן וכל מסו"ל יכול לבקש. ברגעים האלה באמת מבינים שאם לא אתה – אין מי שירה. שהפעילות שלנו מצילה חיים, ויכולה להכריע קרב".
