בברכת ההפטרה אחרי כל קריאת הפרשה אנו מזכירים את ה' בתאור: "המדבר ומקיים". עצם הכינוי הזה של ה' "כמדבר ומקיים", מראה לנו שלדבר ולקיים את שדיברנו עליו יש בזה ערך עליון, ובמידה כזאת של הקב"ה אנו צריכים לדבוק. הקב"ה אומר ועושה, ועל זה אנו משבחים אותו בכל יום ויום בתפילה מיוחדת, תפילת ברוך שאמר. זו תפילה שחוברה ע"י אנשי כנסת הגדולה על פי פתק שנפל מן השמיים והיא מתחילה בשבח בורא עולם שאומר ועושה, מדבר ומקיים.
הרגל בני האדם לדבר הרבה ולעשות מעט, אולם אנחנו צריכים לא לדבר, אם אין בכוונתנו לקיים מה שדיברנו.
לדאבוננו, בנוף היהודי יש הרבה יהודים "מנהיגים" המדברים ומצהירים על חשיבותם של נושאים בסדר היום של עם ישראל. הם מדברים על חשיבות התפילה, נותנים עצות איך להתפלל, מתי ואיך לשנות, אך הם בעצמם אינם מתפללים! מדברים על החינוך הדתי, כיצד יש לשפרו ולשנותו, אך הם בעצמם אינם מקיימים את דבריהם, לא הם ולא משפחתם!
אנשים כאלו ודאי מצדיקים עצמם בחושבם, שאם הרעיון טוב, אם מה שנאמר נכון, עליהם לומר אותו גם ללא קשר לשאלה אם הם בעצמם עושים את מה שהם דוברים.
יש כאלו שחושבים "מה זה קשור אם אנחנו מקיימים? ", הם חושבים לעצמם ולא מבינים, שזאת צביעות שגורמת לאי יכולת להשפיע בצדקת דבריהם.
על הפסוק: "הוא אהרון ומשה… הם המדברים אל פרעה.. להוציא את בני ישראל ממצרים". (שמות פרק ו', כ"ו-כ"ז) רש"י מעיר: "הם שנצטוו הם שקיימו". הם התחילו עם עצמם לפני שדיברו עם פרעה. הם קיבלו את הציווי וקיימו אותו בעצמם, רק אחר כך הם דיברו עם האחרים. הסדר היה מאוד ברור: הם שנצטוו, הם שקיימו, הם שדיברו. רק מי ש"מקיים" ייקח על עצמו את תפקיד "המדבר".
מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ (דברים כג, כד) התורה מלמדת אותנו את החובה לשמור על הדיבור והעשיה שבאה אחריו כי לא המדרש והדיבור הוא העיקר אלא המעשה שבא בעקבותיו.( ר' פרקי אבות א:י"ז) מי שיעיין בפרקי אבות יראה ששם כתוב "הוא היה אומר" שמשמעותו הוא לא רק היה אומר, אלא גם עושה כל חייו וכל הוויתו היה את מה שהוא היה אומר, הוא חי את מה שאמר. מנהיג חייב להיות תמים בדבריו ולא רק לרדוף אחרי אהדה ציבורית ללא כוונה לקיים את הבטחותיו. אמיתי, ולא פופולרי
גם דיבורים על מדינה יהודית והבטחות גדולות לחיזוק הזהות היהודית של מדינת ישראל בלי שום ביטוי מעשי להבטחות הגדולות הם דיבור ללא קיום שאין בהם דבקות בקב"ה.
בדורנו המנהיגים יצאו למלחמה עם האויב הרע ודיברו דיבורים גדולים ומטרות גדולות מחויבות בהצהרות בלתי מתפשרות, אולם אם הזמן והחששות שוכחים ליישם את העמידה על הדיבורים וההתחייבות שנאמרו עם יציאתנו למלחמה.
אולם בנושאי כלל ישראל אם המנהיגים לא יעמדו אחר דבריהם וההתחייבויות לאומה . שארית ישראל לא יאפשרו לחיילנו לשפוך את דמם לשווא ולאלפי משפחות שפונו מבתיהם לוותר על ההתחייבויות להרמת קרן ישראל. נתחזק כולנו בתפילה לקב"ה להביא לנו הנהגה שתעמוד אחר דבריה כפי תכונת הקב"ה " מדבר ומקיים" ונזכה ש:" שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב…. (צפניה • פרק ג' .י"ג).
