לרגל פרשת השבוע פרשת שלח בו למדים אנו על מצוות הפרשת חלה, מעשיר ומחכים אותנו מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן בידיעה חשובה נוספת.
כולם נקבצו לשמחת הקידושא רבא ביום השבת לרגל הולדת הנכדה המתקיימת ברוב פאר בבית הכנסת הגדול. הרב תופס את מקומו בשולחן המזרח ומוגשת לפניו מגש קוגל אטריות מהביל, כמנהג ישראל מקדמת דנא.
"ואיזה כשרות יש למאכל יהודי זה", שואל בלחש הרב לבעל השמחה, והלה בחדוותא מרעיש בקולו – "של בד"ץ העדה החרדית!". הרב לא נוגע במנת הקוגל שהוגשה בפניו ואינו טועם ממנה כלל. "ומדוע", תמה בעל השמחה? "טבל!" עונה הרב בחשאי, "טבל? הייתכן?", נחרד בעל השמחה.
אכן, ועד הכשרות הנ״ל אינו מפריש חלה מהקוגל אחרי האפיה ודעת רבינו אלישיב זצ״ל שלמרות שהפרישו חלה במפעל על האטריות צריך להפריש חלה מקוגל אחרי אפייתו.
ונבאר בקצרה:
א. המנחת יצחק סובר, שאין צורך להפריש חלה מהקוגל. כי לדעת המהר״ם כאשר חלק מהעיסה מיועדת לאפייה, יש חיוב להפריש חלה מכל העיסה. לכן אומר המנחת יצחק, בבית חרושת (בו מפרישים את החלה), מייעדים חלק מהפסטה לאפייה, ואם כן יוצא שמפרישים חלה על כל העיסה בודאי, ואין צורך להפריש חלה כאשר הופכים את הפסטה לקוגל.
ב. דעה חולקת היא דעת הרב אלישיב שחלק עליו נחרצות וטען, שמכיוון שהקוגל נאפה ונהפך ללחם (לשיטתו), לכן יש להפריש ממנו חלה אחרי האפיה למרות שהופרש חלה מהאטריות במפעל.
הטיעונים המובאים כאן מאד חלשים ולא הוסברו כמו שצריך דעת הרב אלישיב ודעת המנחת יצחק
מעניין מאד
יישר כוח
במקום לספר סיפור שלא היה ולא נברא תגשו ישר לעניין ותעלו את המחלוקת.
לא צריך לעטוף דיון הלכתי בסיפורי בדיות
למה? זה הרבה יותר מעניין אני בטוח שאף אחד לא היה קורה את זה אם זה היה כתוב בדרך ליבון הלכתי.
מה יש גם התורה צריכה להיות מעניינת.