מערכת המנהרות ברצועת עזה, כמו שמתאר אותה סא"ל י', רע"ן תת"ק בפיקוד הדרום, מקבילה לגוף האדם: מורכבת, מסועפת, ותלויה כמעט לחלוטין במרכזי הכובד שלה. לכן, אם נרצה למוטט לחלוטין תשתית כזאת, לא נאטום את הפירים – אלא נתמקד במוח, בלב ובריאות: האיברים שהגוף לא יכול לשרוד בלעדיהם.
"תת-הקרקע הוא מזמן לא סתם עוד איום או אתגר, הוא זירה של ממש", מבהיר סא"ל י', "כמו שאנחנו מנהלים לחימה במימד היבשה, האוויר או הסייבר, כך גם במנהרות".
וגם חמאס מודע לכך. "בסופו של דבר, בארגון הטרור הרי ידעו שלאירועי 7 באוקטובר יהיו השלכות, ובגלל שהם מבינים שיש לנו עליונות קרקעית משמעותית, הם מנצלים את היתרון שבניהול לחימה מתחת לאדמה", מדגיש הרע"ן, "חלק מרכזי ממה שחמאס עשה בעבר מעל הקרקע, עבר לתת"ק: חמ"לים, נקודות התכנסות, אתרי התעצמות וייצור אמל"ח ועוד".
אם בעבר שיטת הפעולה הנפוצה בצה"ל הייתה להשמיד את המנהרות לאורכן, במלחמה הנוכחית ניגשו אל המימד הזה בצורה שונה. "בדיוק בגלל זה אנו משמידים את התוואי בשיטה מבוססת 'מרכזי כובד' הנשענים על מודיעין מדויק, שהפכו את הפגיעה בארגון לאנושה הרבה יותר".
ומדובר במשימה מורכבת שדורשת דיוק, העמקה ויכולות נרחבות. "כל מה שהאויב עושה שם נסתר מעינינו", מבהיר הרע"ן, "לכן כל פעולה כזו דורשת תכנון מקיף ותוכנית ייעודית ואפקטיבית".
גם לסיכול המנהרות המסובכות ביותר, כמו שהוא מעיד, יש דרכים ייחודיות: "אנחנו נעזרים בכלים למיפוי תוואי התת"ק ואיתור הנקודה המשמעותית ביותר בתוכו. בנוסף, משתמשים בדחפורים, מקדחים, 'באגרים' וכלים נוספים, איתם אנחנו מבצעים פעולות מורכבות לאיתור והשמדה".
וסא"ל י' מדבר מניסיון. הוא מכיר מקרוב את המנהרות ברצועה – הוא היה שם כלוחם הנדסה ב'עופרת יצוקה' וב'צוק איתן', ושימש כמפקד היחידה לתת"ק באוגדת עזה לפני תפקידו הנוכחי. ולמרות הפז"ם המרשים, מספר הרע"ן שמעולם לא פגש בתוואי תת-קרקע זהה לאחר, מה שהופך כל משימה לייחודית. "לפעמים הקרקע היא האתגר, לפעמים זו המנהרה עצמה, לפעמים זה האויב שנמצא בפנים או מסביב – ולפעמים זה הכול יחד".
"המיקוד במנהור משפיע על התמרון, ובמקביל הופך את הישגי הלחימה לאיכותיים עוד יותר", משוכנע סא"ל י', "היעדים שאנחנו תוקפים מסבים נזק הרבה יותר משמעותי מפיצוץ מנהרות קטנות או אטימת פירים. אנחנו נחושים לעשות הכול, להפוך כל אבן ולהשמיד כל פיר – כדי לפגוע בעוצמה בחמאס ולמנוע ממנו יכולת להשתקם בעתיד".
