באדיבות ערוץ 2000
"מה שחוויתי באותו לילה טלטל לגמרי את החיים שלי," פותח משה פוזיילוב את סיפורו המרתק. בגיל 57, אחרי קריירה מפוארת של למעלה מ-33 שנה בשירות הביטחון הכללי, לא ציפה פוזיילוב שדווקא ברגע השיא המקצועי שלו, החיים יכניסו אותו למסע רוחני מטלטל.
במהלך שירותו בשב"כ, מילא פוזיילוב שורת תפקידים בכירים: מתפקידי שטח במגזר הערבי, דרך תפקיד חוקר, ראש צוות חקירות, ראש מחלקת חקירות ועד לתפקיד סגן ראש אגף חקירות. "הגשמתי למעשה את כל החלומות הארגוניים שלי," הוא משחזר, "ולא ידעתי שמעבר לפינה מחכה לי בשורה שתמוטט את החיים שלי."
הכל החל בחלום מטריד במיוחד. "הלכתי לישון די מאוחר, ובחלום שלי לפנות בוקר אני הגעתי אליי למיטה ואמרתי לי: 'תתעורר, יש לך גידול בראש ואתה חייב לטפל בו'." החלום היה כה מוחשי, שבפעם הראשונה בחייו העיר את אשתו באמצע הלילה. "היא אמרה לי 'תשמע, תעשה לי טובה, מחר אל תלך לעבודה. יכול להיות שאתה חווה סטרס מאוד גדול, זה לא סתם החלום הזה'."
למחרת בבוקר, התחילו להופיע סימנים מדאיגים. אחת המזכירות, ולרי, הבחינה בשינוי בהתנהגותו. "היא אמרה לי 'אתה מתנהג כמו סבא שלי בן ה-93, שואל כל פעם את אותה שאלה במרחק של שתיים-שלוש דקות אחת מהשנייה, ולא זוכר שהוא שאל'."
בבית החולים איכילוב התגלתה האמת המרה – גידול בגודל 9 סנטימטרים העוטף את גזע המוח. "שאלתי את המנתח כמה זמן אני יכול לחיות עוד עם הדבר הזה," משחזר פוזיילוב. "הוא אמר לי 'אני מניח שבעוד חודשיים אתה תחל לאבד תפקודים לרמה כזאת שלא תהיה ברירה'."
באופן מפתיע, דווקא הקשרים המקצועיים שלו הובילו לפריצת דרך. ראש המוסד, יוסי כהן, התערב אישית. "יוסי התקשר ואמר לי 'יש מצב שאתה חולה ואתה לא מדבר איתי? מה שאני מבקש ממך זה לא להתבייש ולהגיד לי במה אני יכול לעזור לך'." הקשר עם הרב פירר – שלמד עם כהן – נוצר, והוביל לניתוח מציל חיים שהסיר 87% מהגידול.
במהלך הניתוח, חווה פוזיילוב חוויית מוות קליני עמוקה. "אני באיזשהו שלב יוצא פשוט מהגוף של עצמי וצופה מעל תקרת חדר הניתוח," הוא מתאר. "אני נשאב לתוך מסדרון מלא באור שמוביל לאור חזק בקצה שלו."
מעבר לאור, פגש את אחותו המנוחה, רב-סרן מיכל סמארט פוזיילוב, ואת דודתו מרגלית שוהם. "הן אמרו לי 'איזה יופי, איזה טוב לראות אותך', אבל לא נתנו לי להמשיך הלאה."
כשהביע רצון להישאר, אחותו התעקשה: "מוישלה, מה אתה לא מבין? אתה צריך לחזור." כשהראתה לו את עובדי אגף התפעול מתפללים בבית הכנסת שבנה במטה השב"כ, הבין שעליו לחזור.
האירוע המטלטל הזה, שינה את חייו. "אני כל בוקר קם ואומר תודה," הוא מסכם, "כי כל יום שאני נמצא פה הוא מתנה שקיבלתי משמיים. אני חושב שהמשימה החשובה היא להרבות אושר בעולם ולבטל את הייאוש".
מאוד מחזק בזכירת התכלית
תמשיכו להביא כאלו כתבות
חזק ביותר!! בין הערוצים המוצלחים שיש.!
איך הוא לא חוזר בתשובה ?
הוא כן חוזר בתשובה!
שאלתי את עצמי גם, איפה הכיפה? אולי מאחורה.
לא כולם זוכים לחזור בתשובה גם אחרי דבר כזה לצערנו.
זה לא עניין של זוכה זה אמור להיות התוצאה הראשונה שאמורה להעשות אילולי המעשה הזה היה קיים כמו שהוא מספר ואם בכו״ז הוא לא עשה תשובה כנראה שהוא לא הרגיש על באמת מה זה להיות בעולם הבא..
נשמע שהוא חלם (למרות שבניתוח בד"כ לא חולמים)
מעניין שכל אחד מאל שמספרים שעברו מוות קליני מתארים את התהליך אחרת, ואיפה יש מסדרונות ולובי מעולם הבא.
(סליחה על הציניות, פשוט קצת נמאס מהסיפורים האלה)
ואאוו מצמרר מביא כח תודה רבה
יש כאן כמה מסרים עצומים
ויש מה ללמוד
זה שהוא לא על הרגע אומר אני חוזר בתשובה זה רק מוכיח שזה אמת.
לא כל אחד גומר כזה סיפור ב"אני חרדי".
זה תהליך ותהליך שיגיע. בוודאי אם הוא אדם חושב.
ראש המוסד לומד חברותא עם הרב פירר!
סתם אגב, לא צריך להיות ראש המוסד כדי להגיע לרב פירר