בס"ד
הרה"ג רבי ישראל יעקב ויספיש זצ"ל נולד בשנת תרצ"ב לאביו הרב שלמה זלמן ויספיש בנו של רבי נחום הי"ד משפי'ה נכדו של הצדיק הירושלמי רבי דוד בהר"ן זצוק"ל ולאמו מרת פייגל ע"ה לבית יאדלר נכדתו של הגאון הצדיק רבי ישעי'ה חשין זצוק"ל מגדולי צדיקי ירושלים.
ילדותו הייתה בצילם של גדולי וצדיקי ירושלים זקניו הגדולים רבי דוד בהר"ן ורבי ישעי' חשין שמהם ספג יראת שמים ודקדוק ההלכה, וגדולי ירושלים בהם הגרצ"פ פרנק ורבי לייב טודרס ורבי אריה לוין זצוק"ל, בהיותו הילד כמעט היחיד בחצר שטרויס שהיתה מיועדת עבור גדולי ירושלים, היה חביבם וילד שעשועים של זקני וצדיקי ירושלים שנהנו מחכמתו והרעיפו עליו רוב אהבה, בהזדמנויות רבות היה מספר כי את חייו הרוחניים חב הוא למרן הגרא"ז מלצר זצ"ל שנוכח בכשרונו והמריצו על אף העניות המרובה ששררה באותם ימים להשאר בלימוד ולהשקיע בו את כל כוחו.
למד בת"ת ובישיבת עץ חיים וכשבגר הכניסו אביו ללמוד בישיבת חברון בשכונת גאולה, בה דבק ברבותיו ראשי הישיבה, והרבה לשמוע שיחות מוסר שמסר בזמנו רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל בירושלים, וכמו"כ דבק ברבה של ירושלים הגרצ"פ פרנק זצוק"ל שאף הסמיכו להוראה.
לאחר נישואיו בזוו"ר לרעיתו הרבנית מלכה יענטא ע"ה לבית רבי ליבר מרדכי פרוש ז"ל שמסרה נפשה לחינוך בנות ישראל והיתה מפקחת הגנים, השקיע את כל כוחו בלימוד התורה בכולל הנודע 'אהל תורה' בראשותו של רבי אהרון בריסקער (ביאליסטוצקי) זצ"ל אותו החשיב לרבו מובהק שרוב תורתו ממנו, הן בדרכי הלימוד והן בקניני התורה, שם למד בחברותא עם ידידיו הרבנים הגאונים רבי משה מאיר פרג זצ"ל ורבי יצחק זלזניק זצ"ל, בכולל זה למד מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל והרבה מגדולי ירושלים, לאחר כמה שנות לימוד בכולל נגשו אליו שני ת"ח מופלגים הרב אליהו וינר זצ"ל שהיה מתלמידי הח"ח והרב זלמן בריזל זצ"ל כשהם רועדים בזעזוע, ואמרו בזעקה 'על יד ירושלים נפתחת עיר הנדחת ואתה שיש בכוחך את הכשרון והדעת להלך כנגד בני האדם יושב ולומד בשקט', ולשאלתו מה אירע, השיבו כי בשכונת עיר גנים הגיעו במהלך השבת אנשי ההסתדרות לבית הכנסת בו התפללו הרבה עולים חדשים ושאלו מי רוצה להצטרף לטיול בשבת, וקמו הרבה מבני הנוער והסירו טליתותיהם והצטרפו ועלו לאוטובוסים בעיצומו של יום השבת רח"ל, ואיך אפשר לשתוק, ומאז התחילה מסכת פעילותו הרבנית, והחל מידי יום לכתת רגליו במסירות נפש לשכונה לקבץ את בני הנוער ללימוד תורה, כשאפי' כסאות לישיבה לא היה לו, וישבו על קרשי בניין, בלימוד זה השתתפו כחמישים ילדים ורבים מהם נשארו בזכות זה שומרי תורה ומצוות – הן ובניהם וכיום אף נכדיהם חובשים את ספסלי בתי המדרשות, לאחר כמה שנים של פעילות ברוכה, ביקשוהו לכהן כרבה של שכונת קרית מנחם ועיר גנים במערב ירושלים.
באותם שנים שהגיע לכהן כרב השכונה, השממה הרוחנית היתה כגלות ממש, כשהוא שולח את ילדיו בנסיעה ארוכה יום יום למוסדות הלימוד בעיר, ועקב מחלתה של רעיתו ע"ה שקל בדעתו לעזוב את השכונה ונועץ עם האדמו"ר מאוז'רוב בעל האש דת זצ"ל שאף לקח חלק בעריכת ספריו, ושאל אותו, האם יש כבר יהודי שמניח תפילין בזכותך? והשיב, כי ברוך ה' כבר יש הרבה כאלו, א"כ אמר לו הרבי 'כי מוטב לגור ולפעול להגדלת שם שמים ולראות את הדסה עין כרם מהחלון מאשר להיות בעין כרם ח"ו ולראות את קרית מנחם מהחלון', ואכן נשאר במקום והשפיע על כל בני השכונה.
במקביל לפעילותו בשכונת קרית מנחם, היה מפקח חינוכי בת"ת עץ חיים, לאחר שמילא את מקומו של הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל והעמיד דורות של תלמידים והמשיך את מורשתו החינוכית של רבי אריה לוין אליו היה דבוק כשהוא שם בראש מעייניו את טובת התלמידים, ולמצבם הרוחני והגשמי כאחד כשהוא בודק לכל ילד שהביא את ארוחת הבוקר, וכן בדאגתו למלמדים ולרווחתם, שיהיו פנויים מדאגות וללמד בשמחה, בתפקידו זה מתוך הבנה עמוקה בחינוך באותה התקופה הנהיג תקנות מיוחדות שחלקם עומדים עד היום כדבר מובן מאליו כמו קבלת המשוב בכל שבוע מהורי הילדים, וראה הצלחה רבה בתפקידו זה.
למעלה משישים שנה פעל בשכונה בתפקידו כרב שכונת קרית מנחם ועיר גנים, בקרוב רבים מהעולים לתורה ולמצוות, בתפקידו כרב השכונה נצרך לעיתים רבות לפשר במחלוקות שונות ומשונות בין אנשים שהגיעו מפליטת השואה, ובין עולים ממדינות שונות, ובחכמה ובתבונה השפיע עליהם מחכמתו ומתורתו, את עניני הקדושה והטהרה בשכונה ניהל בחכמה ובעוז, כאשר לרוב פעולותיו היו לצנינים בעיני מנהיגי הציבור החילוני בסביבה, אך הוא בנועם הליכותיו השפיע אף עליהן וקירב את בניהם לשיעורי תורה ולבסוף אף להכניסם למוסדות תורה, עיקר פעילותו הייתה בקרב בני הנוער להעבירם למוסדות חינוך דתיים וחרדים, כשהוא מנהל מלחמות עיקשות עם מנהלי מוסדות שסירבו לקבל ילדים אלו שבאו מרקע שונה, אך כשהוא קיבל אחריות עם חינוך הילד בביתו, זכה ורבים מילדים אלו הקימו משפחות שמפארות את עולם היהדות התורנית.
בשנים אלו הקים בית מדרש לתורה ודאג למקוואות טהרה בשכונה דבר שהיה רחוק מכלל השגה באותם ימים, הקים עשרות שיעורי תורה, לחם את מלחמת השבת בסגירת תחנות הדלק בעוד וללא חת, ולאחר פטירתה של רעייתו במיטב שנותיה קרא לבית המדרש 'אהל מלכה' והקים כולל אברכים שבסוף כל יום עברו ברחבי השכונה ומסרו שיעורים לבעלי הבתים, ועד סוף ימיו היה מעורה בכל הנעשה בענייני הקדושה בשכונה, בכל קהילה וקהילה ובכל בית הכנסת שקם והחיה את רוחו בהתפתחות חיי הרוח בשכונה, את אברכי הכולל חיבב כבניו, ולא היה שמחה כשמחתו בראותו את האברכים יושבים ועמלים בתורה, ומקדשים את השכונה בתורתם.
לאחר נישואיו בזוו"ש לרעיתו הרבנית ציפורה פייגא תליט"א ביתו של הגאון רבי אברהם הורביץ זצ"ל בעל ה'אורחות רבינו' זכה לקרבה יתירה ממרן בעל הקה"י. שעודדו בהמשך הרבצת התורה ובפעילות קודש זו, לאחר כמה שנים עבר להתגורר בשכונת נווה צבי וקבע את תפילותיו בבית הכנסת 'אור הצפון' שם מסר שיעורי תורה קבועים במשך עשרות שנים, ושימש מרבני שכונת נוה צבי והסביבה.
בשנותיו האחרונות סבל יסורים רבים, ותמיד חזר והודה להקב"ה כשהוא מונה את כל הניסים שארעו עימו בכל שנותיו בפירוט, ובכל זאת כל יומו היה שקוד על לימודו כשסדר יומו מתחיל עוד קודם עלות השחר, ולימוד קבוע של פרק משניות ליום ופרק בנ"ך ליום, ואמירת פרקי התהילים לאותו יום, ומיד כשמגיע זמן הנחת התפילין היה מתחיל באמירת הקרבנות, ויוצא לבית הכנסת, כשמיד לאחר שחולץ את תפיליו אוכל פת שחרית, ושב לתלמודו בשיגרה של ברזל, ועיקר דאגתו הייתה לנכדיו הרבים שימשיכו בדרך התורה והמצוות, והיה שופך דמעות כמים בכל יום להצלחת צאצאיו בהזכירו כל אחד בשמו, כשהוא מדריכם בדרכי הלימוד, וממש היה מתחנן לכל אחד מנכדיו להרבות לחזור על הלימוד שוב ושוב, בצורת החזרה אותו קיבל מרבו הגאון הגרצ"פ זצ"ל, וזכה לרוב נחת ושמחה מיוצ"ח, כשכל יוצ"ח הולכים בדרך התורה והמצוות.
הסתלקותו לשמי מרומים במוצאי שבת מנוחה לסדר 'ויצא יעקב' פנה זיוה פנה הדרה, לאחר מחלה קשה וסיגופים היא אבידה קשה למשפחתו ולעדת מרעיתו תושבי השכונה קרית מנחם ואברכי הכולל תלמידיו הרבים ושומעי לקחו.
בהלוויתו שהתקיימה ביום א' בהשתתפות מאות מתושבי ירושלים יצאה מבית ההלוויות שמגר בה נפרדו ממנו בניו יבחלט"א והמשיכה דרך בית מדרשו בשכונת קרית מנחם בהשתתפות מאות תלמידיו שומעי לקחו ותושבי השכונה שם הספידוהו רבני השכונה תלמידיו כבניו הרה"ג רבי עמוס מיכאל שליט"א ורב בית המדרש הרב אברהם ברון שליט"א שהעלו על נס את ההשפעות הגדולות של מפעליו הכבירים ודרכו במלאכת הקודש, ומסירותו לכל יחיד ויחיד.
השאיר אחריו זרע ברך ה' בנים תלמידי חכמים ממשיכים בדרכו, את בנו הרה"ג רבי נחום שליט"א ובנו הרה"ג רבי מנחם שליט"א שהיה מסור לו בכל ליבו וכוחותיו, ראש הכולל ומוסדות אהל מלכה, ורבי חיים שלום שליט"א ממרביצי התורה בישיבת בית מתיתיהו, חתנו רבי יוסף אפשטיין שליט"א נכדים ונינים שגדלו לאורו והולכים בדרכו.
