הסוף למחלוקת שקורעת את העם? הושגה פשרה דרמטית על הרפורמה המשפטית

המחלקות שקרעה את הציבור הישראלי סביב הרפורמה בדרך לפתרון דרמטי? ברקע חוסר ההסכמה בשנתיים האחרונות על בחירת שופטים חדשים לבית המשפט העליון, ובעקבות שיחות שקיימו עם השר לשעבר יזהר שי ותא״ל במיל׳ דדי שמחי, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין ויו״ר הימין הממלכתי ושר החוץ גדעון סער הגיעו להסכמה על פשרה שתהווה תיקון היסטורי לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ועל עקרונות לחקיקת חוק יסוד החקיקה. המתווה מובא לאחר שיח של כשנה וחצי בין השניים, כך נמסר בהודעה משותפת של שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער.

לפי המתווה החדש, נציגי לשכת עורכי הדין יוחלפו בשני עורכי דין שייבחרו על ידי הכנסת – אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. לבחירת שופט יידרשו 5 קולות, כולל הסכמה של נציג אחד לפחות מכל צד. יצחק עמית ימונה לנשיא העליון הקבוע.

כעת נותר לתהות האם במחנה השמאל קיצוני בראשות שקמה ברסלר ואנשי מחאת קפלן יקבלו את המתווה המוסכם או שמא ימשיכו להדהד את המחאה כנגד "המהפכה המשפטית". בנתיים נודע כי ראש הממשלה עודכן מראש על המתווה ובירך עליו, בכירים במחנה הממלכתי הגיבו: "נלמד את המתווה ונגבש עמדה".

הוועדה לבחירת שופטים, על פי המתווה יעבור ⁠שינוי אבולוציוני. החלפת נציגי לשכת עורכי הדין לצד שמירה על רוב של אנשי המקצוע בוועדה והתבססות על המבנה הקיים: ההרכב יכלול: 2 שרים, 2 ח״כים, 2 עורכי דין ו-3 שופטים.

במקום נציגי לשכת עורכי הדין יכהנו בועדה שני עורכי דין, אחד לפי בחירת הקואליציה והשני לפי בחירת האופוזיציה. עורכי הדין יהיו בעלי ניסיון של לפחות עשר שנים בליטיגציה בבתי המשפט. בתקופת כהונתם כחברי הוועדה הם לא יוכלו להופיע בבתי המשפט. יישמר הרוב המקצועי בוועדה.

צפו בהודעה המשותפת

על פי ההבנות, מינויים יבוצעו רק בהסכמה חוצת מחנות: יידרש רוב של חמישה מקרב חברי הוועדה לבחירה בכלל הערכאות. בערכאות הנמוכות הרוב יהיה חייב לכלול לפחות חבר קואליציה אחד, חבר אופוזיציה אחד ושופט אחד.

נציגי בית המשפט העליון בוועדה לא יוכלו להטיל וטו על בחירת שופטים לבית משפט זה כאשר יתגבש בוועדה רוב לכך: ⁠מינוי שופט לבית המשפט העליון ידרוש תמיכת לפחות חבר קואליציה אחד וחבר אופוזיציה אחד. המשמעות היא שלא תהיה בחירת שופטים ברוב קואליציוני ובד בבד לא תהיה בחירת שופטים ברוב שאינו כולל אף נציג מטעם הקואליציה. בהתחשב בתפקידי בג״צ, לרבות ביקורת שיפוטית על חקיקה, נכון שבסיס ההסכמה לערכאה זו יורכב מנציגי קואליציה ואופוזיציה.

⁠על מנת למנוע שיתוק בהיעדר הסכמות על מינויים לעליון, במקרה בו ישנם שני תקנים פנויים וחלפה שנה ללא מינוי, יופעל ההסדר הבא: נציגי הקואליציה/האופוזיציה יציגו כל אחד 3 מועמדים – מהם יבחר הצד השני (יחד עם נציגי השופטים) אחד.

כמו כן ⁠יעוגן בחוק כי נציגי הכנסת בוועדה יהיו אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. זאת, בניגוד למצב הקיים בו החברות חוצת המחנות אינה מוסדרת ואינה מובטחת. ⁠התיקון יהיה פרוספקטיבי וייכנס לתוקפו החל מהכנסת הבאה.

עקרונות לחוק יסוד: החקיקה:

על פי מתווה ההסכמה, יקודם חוק יסוד החקיקה שיקבע בין היתר את ההסדרים הנוגעים לחוקי יסוד.

⁠חוקי יסוד יעסקו בנושאים מוגדרים בלבד: זהות המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי ואופיה הדמוקרטי, זכויות האדם וסדרי המשטר. הליכי החקיקה של חוק יסוד, תיקונו או ביטולו יהיו שונים מחקיקת חוק רגיל ויבטיחו שלא ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד במחטף או בשל דרישות קואליציוניות.  ⁠לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, למעט חוקי יסוד הפוגעים בשוויון בבחירות שיוכלו להיפסל ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט.  ⁠ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית תיעשה רק ע״י ביהמ״ש העליון, והרוב הדרוש לפסילה יהיה לפחות מחצית מכלל שופטי בית המשפט העליון. הרכב לעניין זה יהיה מתשעה ומעלה.

לגבי זכויות האזרח הפלילי, סיכמו השניים כי יחוקק חוק יסוד שיהפוך לזכויות חוקתיות את זכויות האזרח בהליך הפלילי (חקירה ומשפט).