קהילות רבות בקליפורניה מחשיבות את ראב"ד ירושלים וראש מוסדות 'יורו משפטיך' הגר"ג בן משה לרבם המובהק. הראב"ד טס מדי תקופה לקליפורניה, שם מוסר שיעורים רבים, ומשיב לשאלות הרבנים והתושבים. בשל כך, הפנו רבים מהם שאלות מדוע היכו השריפות הקשות בעיר.
הראב"ד השיב המכתב מפורט, ומדהים שהשריפות מגיעות בגלל שתי סיבות: בגלל שלא עושים אמה על אמה זכר לחורבן בבתים, ושלא לומדים תורה בלילה.
"לכבוד הרה"ג מוה"ר רבי עזרא דווק שליט"א רב ומו"צ דק"ק "תורה אור" לוס אנג'לס – קליפורניא שלום וברכה
"אודות השריפה הנוראה שפקדה את מקומכם, ובתיהם של אלפי בני אדם עלו בלהבות והיו למאכולת אש, וביניהם גם בתיהם של כמה מאחינו בני ישראל אשר נשארו ללא קורת גג לראשם בעוה"ר.
"והנה אם אירע כדבר הזה בסמוך ונראה ממש ליום המר עשרה בטבת, יום בו החל המצור על ירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, וממנו נולד חורבן ושריפת בית המקדש בעוה"ר, בוודאי דבכה"ג אמרינן "סימנא מילתא" ויש דברים בגו. וחשבתי שיש כאן רמז משמים להתחזק בשני ענינים חשובים שעל ידם יוכלו להנצל משריפות רח"ל.
"האחד, מה שקבעו לנו חז"ל בגמרא (בבא בתרא דף ס) בעשיית זכר לחורבן בכל בית כמבואר בשלחן ערוך (סימן תקס ס"א), משחרב בית המקדש תקנו חכמים שבאותו הדור שאין בונים לעולם בנין מסוייד ומכויר כבנין המלכים, אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר מקום אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד וכו'. ע"ש. וראה זה פלא כי כבר כתבו לנו בזה גאוני קמאי כי עניין זה של זכר לחורבן בבית, הוא סגולה בדוקה ומנוסה נגד שריפות ושאר מרעין בישין. וכך כתב הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סימן י' אות צה. והובא בכה"ח סימן תקס אות יא) שכמה הוא מצטער על בתי ישראל שאין עושין זכר לחורבן ביהמ"ק, וכתב ששמע מאביו ש"בדוק ומנוסה אצלו דכל בית דאית ביה אמה על אמה כשיעור נגד הפתח כדינו, ומראה הלבנים נראה מטיט, אז אותו הבית נכון עד העולם, וכן כל הדרים עליה". עכ"ל. ועיין גם בספר קונטרס היחיאלי (בית האדם, עמוד יב) שהביא מעשה נורא שמי שלא עשה זכר לחורבן וחלם חלום נורא. ע"ש. ולכן נלע"ד כי כת"ר יודיעה בשער בת רבים לבני קהילתו ולשומעי לקחו שיקפידו לעשות כן בחצרותיהם ובטירותם ולשייר אמה על אמה ללא סיד וצבע כנגד הפתח, ובזה יהיו נשמרים מכל פגע ונגע ובפרט משריפות אש וכיוצא בהם.
"והשנית, הוא הלכה פסוקה בשלחן ערוך יו"ד (סימן רמו סע' כד) וזו לשונו: כל בית שאין דברי תורה נשמעין בו בלילה אש אוכלתו. עכ"ל. והוא מימרא דרבי אלעזר במסכת סנהדרין (דף צב ע"א). ועיין גם בגמרא (עירובין יח ע"ב) אמר רבי ירמיה בן אלעזר, כל בית שנשמעים בו דברי תורה בלילה, שוב אינו נחרב. וע"ע בהקדמת תיקוני הזוהר ובפרשת תרומה (דף קעג ע"ב).
"ולכן יזרז כבוד מעלתו את בני הקהילה שכל אחד ואחד יקבל על עצמו לקבוע זמן קבוע ללימוד תורה בבית, אם מעט ואם הרבה. ובלבד שתהיה להם קביעות של לימוד, בין בחומש עם רש"י בין בגמרא (דף יומי וכד') בין בהלכה וכיוצא בזה, ובזה יזכו לשמירה גדולה משריפות וכל דבר רע.
"והקב"ה ברחמיו יגדור פרצות עמו ישראל וישמור את כל אחינו בית ישראל מכל צרה וצוקה ומכל חולי ומחלה, ומכאן ולהבא לחושבנא טבא. אמן"
תוכן מקודם…
ממש נביא…