עם מלאות ה'שלושים' לשמש האגדי של בית הכנסת המרכזי במוסקבה ר' צבי הירש גרז'וי ע"ה, עלו נציגי הגבאים ומספר ידידים לבית החיים היהודי, לאמירת תהלים וקדיש, לאחר הקמת המצבה עליה מופיעות המילים: "פ"נ איש ישר, שעסק בצורכי ציבור באמונה ובמסירות". מילים המבטאות את תחושות מאות ואלפי המתפללים והלומדים בבית הכנסת המרכזי "מארינה רושצ'ה" במרכז מוסקבה, שהצטערו וביכו את לכתו של האיש שהתחבב על כל אחד, החל מהטף שקיבלו ממנו ממתקים על עניית אמן בכוונה, ועד הלומדים הגדולים, שלא פעם התקשו לענות לו על שאלותיו בתורה ואגדה.
בערב, נערך אירוע מרכזי ומכובד לזכרו ולכבודו של ר' גרישא, מיודענו האהוב והבלתי נשכח, בהשתתפות המונים, בראשות רבה הראשי של רוסיה הגאון רבי בערל לאזאר שליט"א, שהמנוח היה מסור לו מאוד, והקפיד על אף עיסוקיו הרבים להשתתף בכל השיעורים שמסר הרב שליט"א.
את המעמד פתח מנהל הקהילה הרב מרדכי ויסברג, שקישר את הפרק הראשון במסכת הראשונה "ברכות" עם תפקידו של ר' גרישא כשמש בית הכנסת. מסכת שלמד הרב ויסברג במשך שלושים הימים, כפי שרבים מהקהילה לקחו להצטרף לסיים כל המשניות עד ליום השלושים.
על פי בקשת והצעת הרב הראשי שליט"א, הונצח "חדר הכנסת אורחים" בשם החדש: "גרישא'ס צימער", על שמו ולזכרו. החדר בו השקיע את כוחו ומרצו במשך שנים רבות, להשקות ולהאכיל מטף ועד אורחים רמי מעלה, שתמיד שמחו לראותו, והוא שמח לשרת את באי בית ה' באמצעות פרויקט נפלא זה, עבורו גייס במשך השנים מיליוני רובלים בסדר מופתי ומסור.
יו"ר הקהילה הרב ברוך גורין, העלה זכרונות מרתקים מחייו של ר' גרישא ע"ה, כמו עוד מספר אנשים שכובדו לדבר בפני הציבור הגדול, שהתאסף במטרה לכבד ולזכור ולעשות לטובת נשמתו, לאיש ששני עשורים מחייו הקדיש למען הרבים, מאז הגיעו בדרך נס למקום זה, לאחר טלטולי דרך רבים שעבר במשך חייו הסוערים, החל משנות נערותו בצלו של הרה"ק מרביניץ זצוק"ל, בהמשך בכהונתו בתפקיד בכיר כשר התרבות במולדובה, ועד הגיעו למוסקבה בירת רוסיה.
את המשא המרכזי נשא הרב הראשי שליט"א, שפתח בדבריו בלימוד המשנה האחרונה במסכת "עוקצין", ובהמשך אמר: "כאשר מסתלק יהודי מן העולם, עלינו ללמוד ממעשיו הטובים ודרכו בעבודת ה', וכפי שהיו שגורים על לשונו של הרבי דברי שלמה המלך 'והחי ייתן אל לבו'. הרבה למדנו מגרישא ע"ה בשנים הרבות שזכינו לשהות במחיצתו. ניתן לדמותו לרבי עקיבא, שבשבחו אנו עוסקים בימי ספירת העומר, שהחל ללמוד תורה בהיותו בא בימים, אך עשה זאת במלוא המרץ וההתמסרות. בתלמוד מסופר כי רבי עקיבא התחזק בלימוד התורה כאשר ראה את טיפות המים שוחקות סלע אבנים קשה, והבין שבכוח הרצון וההתמדה אפשר להתעלות בכל מצב בו מצויים בחיים. בימים ההם היה הוא כבר כבן חמישים, בעיצומם של חיים מלאים. אך מיד התמסר ללימוד התורה, החל ללמוד לשון הקודש והשקיע בזה כוחות רבים. גרישא לא החסיר אף שיעור, ועד מהרה אף התחיל ללמד בעצמו שיעורים למתחילים. בסיום כל שיעור היה ניגש עם שאלות, ומעולם לא הסתפק בתשובה פשוטה – תמיד היה מברר את הדברים ביסודיות עד לבהירות מלאה. לא לחינם נהג כך, שכן למחרת הוא עצמו כבר לימד את הנושא ליהודים אחרים, כדי שגם הם יבינו היטב. היו לו דעות משלו, גרישא היה אדם אינטליגנטי, איש חושב, רצה להבין הכל, אבל כשנוכח לראות שפעמים ההבנה שלו מתנגשת עם רעיון תורני, עם דברי רש"י, עם תוכן המובא בספר אחר – הוא ביטל את דעתו וקיבל את הדברים בתום לב, במסירות והתמסרות, והדוגמאות לכך רבות".
הרב שליט"א המשיך ואמר: "לאחרונה הוא אמר לא אחת: הלוואי ואזכה לחיות עד גיל 77. בתורת החסידות מובא שחיי האדם הם שבעים שנה, כי על האדם לתקן את שבע המידות שלו, כפי שהן כלולות מעשרת כוחות הנפש; יתרה מזו, "כל השביעין חביבין", כלומר: המספר שבע חביב על הקב"ה. וכאן אירע דבר פלא: גרישא חגג את יום הולדתו ה-77 בשבת, ז' בניסן – ביום השביעי של השבוע וביום השביעי של החודש, ובחודש השביעי (החל מתשרי). ולמחרת – הסתלק לבית עולמו, כפי שנאמר בצדיקים שהקב"ה ממלא את שנותיהם מיום ליום. דמותו הפלאית ופעלו המסור לקהילה, הם שיעור מאלף בעבורנו. שיעור שנזכור ונעביר לילדינו, כפי שנאמר בתהילים פרק ע"ח, אותו החל גרישא לקרוא ביומו האחרון, יום הולדתו: "ולא נכחד מבניהם – לדור אחרון מספרים תהילות ה' וגבורותיו ונפלאותיו אשר עשה" תמיד נספר, שהיה אצלנו אדם מיוחד כזה, שהעניק לנו שיעור גדול: הראה לנו שאם יש אמונה ורצון – אין דבר שאינו אפשרי".
עם סיום חלק זה, כובד הרב שליט"א, לכתוב את האות הראשונה בספר התורה החדש אותו מתחילים בע"ה הגבאים לכתוב לזכרו ולעילוי נשמתו של השמש ר' צבי הירש בן ישראל ע"ה, שהיה אגדה בחייו ויישאר חקוק בלבנו לעד, כהמשך לארגון הלוויה, הקבורה והמצבה שנטלו על עצמם הגבאים, בהיות ר' גרישא בלי גואל בעל יכולת וללא זש"ק.
לאחר שעה של לימוד של כלל הציבור – כתקנת הרב הראשי ללימוד בציבור מדי ליל שישי בבית הכנסת המרכזי, נערכה התוועדות חסידית, ובמהלכה חולק קונטרס זכרון מושקע ומיוחד, עם מאמרי זכרון ומראות מחייו המרתקים של ר' גרישא ע"ה, במיוחד משני העשורים האחרונים בחייו, שהוקדשו לטובת הציבור הגדול, המבכים את פטירתו ועושים ככל שניתן לשמר את זכרונו ומורשתו.
