כשמגיעים לראש הנקרה, נעמדים לרגעה בתצפית מרהיבה על שפת הים התיכון עם גווני תכלת מרהיבים, אפשר לשכוח לרגע מה מסתתר מאחורי הגדר מטרים ספורים מאיתנו. כאזרחים שמטיילים במקום מוטב אולי שלא נזכור את פראי האדם שממתינים מעבר לגבול ורק מחכים לעיתוי הנכון להסתער על יישובי הצפון. אלא שבביקור הזה בצפון לא הגענו לנשום אוויר צלול או להתרשם מהנוף היפהפה של ארץ ישראל, הגענו בדיוק כדי לחצות את הגדר, להיכנס למדינת לבנון ולשמוע על הפעילות שאת רובה התקשורת לא מפרסמת אולם היא מתבצעת לילה לילה בדרום לבנון.
פנינו אל מוצב 'מגן יהודה', המוצב ממוקם מטרים ספורים מגדר הגבול, ממש לא הרחק מהפתח בחומת הגבול. אם תהיתם מה התועלת במוצב כל כך קרוב לגבול?! כדאי שתמתינו מעט עד שנגיע לפסגת המוצב, שם מקבל משמעות מחודשת המשפט 'צעד קטן לאדם' וכו'. המרחק מהגבול אינו גדול אבל הטופוגרפיה של השטח אינה מותירה מקום לספק, מי שעומד כאן שולט בצורה מוחלטת בכל היישובים הישראלים שפזורים לא רחוק למטה.
לרגלנו פרוסים היישובים שלומי, חניתה, ראש הנקרה, בצת ועוד. אם מגביהים מעט את המבט ניתן להבחין בעיר נהריה על בנייניה הגבוהים ובאופק העיר עכו חיפה והקריות.
עד יום שמחת תורה תשפ"ד בו הסתערו מרצחי חמאס על יישובי העוטף, המקום בו אנו עומדים היה בסיס חיזבאללה. כן, מטרים מהגבול עם ישראל, בנקודה שחולשת על שטח עצום, עמד מוצב של חיזבאללה וטיווח במשך חודשים את יישובי הצפון.
כוחות המילואים של אוגדה 91 שהוקפצו לגבול הצפון עם פרוץ המלחמה, ראו בעיניים כלות איך ארגון הטרור הלבנוני משגר רקטות וטילים לעבר מדינת ישראל ואין בידם לעשות הרבה. המפקדים אותגרו כל בוקר מחדש, חיזבאללה התנכל במיוחד לאנטנות, למצלמות ולאמצעי המכ"ם השונים שצה"ל החזיק במרחב הגבול. גם כיום ניתן לראות את שאריות אותן תקיפות שהסבו נזק עצום למערך האיסוף של צה"ל בצפון.
תמונת הניצחון: תושבי ראש הנקרה שבו לבתיהם
בפיקוד הצפון לא אמרו נואש ולא הרימו ידיים, להפך, הם הרימו לאוויר רחפנים מתקדמים, במות הרמה עם מערכי איסוף והפעילו אמצעי איסוף מגוונים שאלמלא לא ניתן היה להרחיב עליהם את הדיבור היה ניתן לעסוק בהם בכתבה נפרדת ומרתקת. בשורה התחתונה, המפקדים שהחזיקו את הכוחות בגבול הצפון לחמו בעקשנות על שימור תמונת מודיעין על המתחולל מעברו השני של הגבול, כל זאת על מנת להגן ולמנוע אפשרות של פשיטת פתע על יישובי הצפון בדומה למעללי חמאס בעוטף עזה.
במשך חודשים ארוכים ישבו כוחות אוגדה 91 כמעט בחוסר מעש, כמובן שהכל יחסי והחיילים לחמו, תקפו ובעיקר הגנו על היישובים. אבל המפקדים נאלצו להתמודד לאורך חודשים ארוכים מדי עם כוחות סדיר ומילואים שהוקפצו מהבית נכונים להילחם בזמן שהדרג המדיני הורה על שימור גזרת הצפון כזירה שנייה ולמעשה זירה לא פעילה. תחושות תסכול נצברו אצל הלוחמים, "למה לא משחררים אותנו לכסח את חיזבאללה"? זעמו. המפקדים נאלצו לשוב ולהסביר שוב ושוב את סדר העדיפויות של ישראל אולם לא היה די בכך כדי לשכנע.
ואז הגיע היום, 48 שעות אחרי מתקפת הביפרים ומכשירי הקשר החלו מטוסי חיל האוויר לכתוש את חיזבאללה ותקפו מאות מטרות טרור ברחבי לבנון, בבת אחת השתחרר הקפיץ הדרוך ואוגדה 91 החלה לתמרן קרקעית בשטח לבנון. בחסות איפול כבד נכנסו כוחות רגליים מלווים בחיפוי אש כבד לכפרי הטרור שצפו על הגבול עם ישראל וטיווחו בירי נ"ט וטילים את יישובי הצפון.
הישגים רבים יש למבצע 'חיצי הצפון', החשוב שבהם הוא מבצע הביפרים שנטרל אלפי מחבלים של חיזבאללה, עשרה ימים אחריו חוסל מזכ"ל הארגון חסן נסראללה, חוסל גם רמטכ"ל חיזבאללה לצד שורת חיסולים מרשימה של בכירים רבים. בסיומו של המבצע השלים צה"ל את כיבוש, טיהור ויישור קו הכפרים הסמוך לגבול.
בעת שנחתם הסכם הפסקת האש עם לבנון לפני כשמונה חודשים רוב הבתים בכפרי המגע בדרום לבנון הפכו לחורבות ממש. גם כפרים בהם התבצר חיזבאללה במרחק גדול יותר מהגבול ספגו מכה קשה. כל בית שנמצא בו אמל"ח ותשתיות של חיזבאללה נהרס.
בישראל לא רבים תמכו בהסכם הפסקת האש עם לבנון, גם בקרב התומכים לא נרשמה התלהבות רבה, החשש היה מפני חזרה למצב שהתקיים בגבול ערב המלחמה, כאשר ישראל חששה לתקוף ולהרוס אוהל של חיזבאללה שהוקם מעבר לקו הגבול עם ישראל.
אלא שבתום שמונה חודשי אכיפה של הסכם הפסקת האש, מי שעוקב אחרי פעילות פיקוד צפון מגלה שהוא פועל בנחישות רבה ובהתמדה לשימור ההישג בלבנון.
מאז כניסת הסכם הפסקת האש, צה"ל חיסל מעל ל-220 מחבלי חיזבאללה בדרום לבנון ובעומק. כמו כן בוצעו תקיפות אכיפה על תשתיות משמעותיות, או על תשתיות שחיזבאללה ניסה לשקם.
במהלך ביקורנו השבוע בשטח לבנון, שמענו מפורשת מפי המפקדים בשטח כי המדיניות של ישראל ברורה וחד משמעית: כל בית שנהרס במהלך התמרון הקרקעי – לא ייבנה עוד. הקצין איתו שוחחנו מבהיר באופן חד משמעי "לא לחינם הרסנו את הבית הזה, כנראה נמצא שם אמל"ח של חיזבאללה, בית ששימש לטרור לא ייבנה שוב".
כך הסביר את הפעולות של כוחות צה"ל בעומק לבנון, פעולות שלא תמיד צה"ל ממהר לקחת עליהן אחריות, אולם מי שעוקב מעט אחרי התקשורת הערבית רואה כיצד כמעט מדי לילה מתבצעת פעילות אכיפה בתוך שטח לבנון. כמעט בנוהל שגרתי נכנסים כוחות צבא לכפרי הטרור בלבנון, מפוצצים בתים שטרם נהרסו לאחר שעל גג הבית תועד תצפיתן של חיזבאללה שמנסה לאסוף מידע על כוחות צה"ל, מעלים באש דחפורים שעסקו בפינוי הריסות הבתים בכפרי דרום לבנון, ולסיום, לפני שהחיילים עוזבים את השטח הם טורחים לא פעם להשאיר אחריהם מזכרת עם מסר, בהכנה מראש מודפס שלט גדול ובו אזהרה ברורה לכל תושבי האזור: הסתכלו היטב על הבית החרב הזה, וחשבו טוב טוב אם אתם רוצים שגם הבית שלכם ייראה ככה עוד יומיים.
אם נשאל את המפקד מה השינוי המרכזי בעיניו בין המצב ערב המלחמה בלבנון למצב הנוכחי בשטח, נשמע את הדוגמה הבאה שמלמדת על הרבה יותר מהדוגמה עצמה. "ערב המלחמה היינו יכולים לראות חמושים לבושים בבגדים אזרחיים מעבר לגדר במרחק יריה אבל לא ירינו בהם, היה אסור. כיום אנחנו עוקבים אחרי הנעשה בעומק שטח לבנון וכאשר מזהים מחבל שעוסק בפעילות אסורה כמו שיקום תשתיות של חיזבאללה, מיד מוקפץ כלי טיס שסוגר עליו מעגל ומחסל אותו".
זה בתמצית ההבדל, במקום לחשוש מפני תגובה, צה"ל עוקב ואוכף באדיקות כל אירוע קטן של הפרה וחריגה מההסכם שנחתם עם מדינת לבנון.
מה הייתרון להיות כאן ב'מגן יהודה' על פני המוצב הקודם שהיה מאחורי הגדרות?
"ראשית, אנחנו נמצאים בנקודה שולטת יותר, תוואי השטח כאן הוא משמעותי. עוד לפני שאנחנו מסתכלים על מאפייני השליטה על צד האויב, חשוב לנו יותר להיות מעבר ליישובים הישראלים, להוות חיץ בינם לאויב, כל התקפה של חיזבאללה או כל אויב אחר כיום תיתקל קודם בצבא. זה אחד התובנות מה-7 באוקטובר. הצבא צריך להיות לפני האזרחים".
"בנוסף, ניתן לומר שהעובדה שאנחנו לא נמצאים בתוך מרחב אזרחי מאפשרת לנו גמישות וחופש פעולה רחב בהרבה. רק כדי לסבר את האוזן, זיהוי חשוד כשאתה במרחב אזרחי דורש זהירות רבה, אבל כאן בשטח לבנון, כל חשוד הוא בסבירות גבוה ביותר מחבל, אין חשש מפני פגיעה באזרחים".
אתה אומר שכל הבתים בהם אותר אמל"ח של חיזבאללה פוצצו והם עדיין חרבים, מאחוריך אנחנו רואים כפר עם בתים עומדים על תילם, כולל בתים גדולים ויפים, מה זה? הכפר הזה בכלל לא טופל?
בתגובה מסביר המ"פ כי דווקא הכפר הזה שהוא יוצא מן הכלל, ורוב בתיו עומדים על תילם ללא פגע, מלמד על הכלל כולו. המפקד מסביר כי מדובר בכפר נוצרי שמתנגד לחיזבאללה, אנשיו אולי אינם אוהדים גדולים של ישראל ושל היהודים אבל הם לא אפשרו למחבלי חיזבאללה להתמקם בתוך הבתים שלהם, וכך הצילו את רכושם מכיליון.
הם מאוימים מצד חיזבאללה בגלל שהם מתנגדים אליו?
"כן, ממש, חיזבאללה כועס עליהם".
ישראל דואגת להם כמו לדרוזים בסוריה?
"חד משמעית לא. אין לנו כל קשר איתם. הם לא תומכי ישראל ואין לנו אחריות או מחויבות אליהם".
צילומים: ישראל זאב לוונטהל
ארץ ישראל מהממת, חיה, מדברת אלינו, קדושה
טעות לשים תמונה בלי ראש. בקשה תסירו