דברים נוקבים השמיע מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א בפני אחד מהעוסקים בעניין גזירת גיוס בני הישיבות, נוכח השמועות הקשות על הפיתויים והצרת צעדיהם של בני הישיבות הקדושות לשם גיוסם לצבא.
בדבריו סיפר מרן שליט"א: אני תמיד מספר את זה, שכשלמדתי בישיבת לומז'א. בתקופה זו היו לוחמים של המחתרות. והם היו באים לישיבה ומשכנעים ללא הרף את הבחורים, שיצאו להגן על יושבי ארץ ישראל. הם היו אומרים שזו הוראת שעה וצריך לסגור את הגמרא וכו', היה מאוד קשה להתמודד איתם, הם היו מתיישבים לידך והם לא היו מרפים. היה קשה ללמוד.
בכל אופן באותו הזמן, נכנסו מחברי המחתרות לראש הישיבה הגר"ר כץ זצ"ל בעל ה"דגל ראובן", לדרוש ממנו שיתן לבחורים ללכת איתם, והוא לא הסכים בשום אופן, בתגובה הם כיוונו לעברו נשק ואיימו עליו, רבי ראובן כץ פתח את החולצה ואמר להם, אם אתם רוצים אתם יכולים לירות בי…
והטעים מרן שליט"א: מה אני רוצה לספר בזה, הסיפור הזה הוא כבר לפני 80 שנה, וזה טבוע אצלי מאוד חזק, והסיבה היא, כי ראיתי על הראש ישיבה שלי את המסירות נפש. ראיתי איך הוא מוסר את הנפש שלו על התורה. את זה הבחורים צריך לראות ולשמוע.
כל מרביץ תורה, כל ראש ישיבה, וכל אבא, צריך לחנך ולדבר על זה. כל הזמן לחנך על זה: שאסור ללכת לצבא, שמי שהולך לשם זה שמד. חרדי הוא כבר לא יצא משם ואנחנו חייבים למסור את הנפש על זה. ועל זה צריך לדבר כל הזמן ולחנך את הבחורים על זה. רק אז נוכל להגיד "ידינו לא שפכו את הדם". הם – הבחורים, צריכים להרגיש עלינו שאנחנו לא מתפשרים על זה.
הוא מדבר מדם ליבו!