מחלה טרופית לא מוכרת יחסית מתפשטת בארצות הברית, בעיקר בקליפורניה, ומומחי בריאות מזהירים כי יש להכיר בה כמחלה אנדמית (מחלה מקומית מתמשכת). מחקר חדש שפורסם בכתב העת של ה־CDC מצביע על מקרים מאומתים של מחלת צ’אגס בשמונה מדינות בארה"ב.
צ’אגס היא מחלה טפילית הנגרמת על ידי טפיל בשם T. cruzi, ומועברת באמצעות חרקי טריאטומה, הנפוצים בעיקר באמריקה הלטינית. ההדבקה מתרחשת כאשר חרק נגוע נושך אדם ומותיר הפרשות סמוך לפצע או לריריות, דרכן חודר הטפיל לגוף. בארה"ב הדבקה יכולה להתרחש גם בהעברה מאם לעובר, או דרך השתלות איברים.
בשלב החריף הראשוני המחלה עשויה לגרום לחום, עייפות, כאבי גוף, פריחה ונפיחות בבלוטות לימפה. אחד הסימנים המוכרים הוא נפיחות בעפעף. בשלב הכרוני, המתפתח שנים לאחר ההדבקה, כ־20% עד 30% מהחולים עלולים לסבול מבעיות לב מסכנות חיים או הפרעות עיכול קשות.
על פי ההערכות, כ־300 אלף אנשים חיים כיום בארה"ב עם המחלה, רובם נדבקו באמריקה הלטינית, אך גם מקרים מקומיים הולכים ונחשפים. עיקר הסיכון קיים במדינות דרומיות כמו קליפורניה, טקסס, אריזונה, לואיזיאנה ופלורידה – אזורים בהם החרק חי בסמיכות לבתי מגורים.
אף שהמחלה נחשבת "הרוצח השקט", מעטים מודעים אליה, כולל רופאים. קיימים שני תרופות אנטי־טפיליות מאושרות לטיפול – Benznidazole ו־Lampit – אך אין חיסון. כיום מתבצעים ניסויים קליניים לבחינת תרופות חדשות.
