יש תופעה מוכרת בשווקים שנקראת 'אפקט ספטמבר' (September Effect) מדובר בסטטיסטיקה היסטורית שמראה כי בחודש ספטמבר, בממוצע, התשואות במדדים המובילים נוטות להיות חלשות או שליליות יותר ביחס לחודשים אחרים. מקובל לתלות את זה בסיום חופשת הקיץ יולי אוגוסט בעולם כולו, המשקיעים מממשים חלק מהרווחים שצברו במהלך השנה, מה שגורם לירידה בערך המניות, יש הטוענים שהתקופה שלאחר חופשת הקיץ והחזרה לשגרה יוצרת אווירה פחות אופטימית בקרב המשקיעים.
בכל אופן עצם הידיעה הזו מביאה איתה מספר משקיעים צמאי תנודתיות והם למעשה מנסים לנצל את התקופה ולמנף אותה, להזכירכם יש לא מעט משקיעים שמרוויחים הון מירידות של מדדים/מניות בעסקאות שורט [הסבר קצר למעוניין – עסקה בה המשקיע משאיל מניות מהברוקר ומוכר לצד ג' ובתקווה שהמחיר ירד הוא קונה את המניות במחיר מוזל ומחזיר לברוקר, עסקה עם סיכון גבוה ולמביני עניין בלבד].
חודש ספטמבר מתאפיין בתנודתיות גבוהה יותר בשווקים. הירידות המתרחשות בחודש זה יכולות להיות חדות יחסית, אך גם ההתאוששויות יכולות להיות מהירות. תנודתיות זו עשויה לייצר הזדמנויות עבור משקיעים בעלי אסטרטגיות מסחר לטווח קצר, אך גם להגדיל את הסיכון עם השלכות, משקיעים שונים מגיבים לאפקט ספטמבר באופנים שונים:
• משקיעים לטווח ארוך: חלקם מתעלמים מהאפקט, שכן הוא נחשב לתופעה זמנית וקצרת טווח, ואינה משפיעה על פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של החברות שבהן הם מושקעים.
• משקיעים אסטרטגיים: אחרים מנצלים את הירידות בספטמבר כהזדמנות לקנות מניות במחירים נמוכים יותר, מתוך הנחה שהשווקים יתאוששו בחודשים הבאים. אסטרטגיה זו מכונה לעיתים "קנייה בנפילה".
• סוחרים יומיים: סוחרים אלו מנצלים את התנודתיות הגבוהה בספטמבר לצורך ביצוע עסקאות רבות בטווחים קצרים במטרה להפיק רווחים מתנועות המחירים.
אז מי המציא את הקללת ספטמבר? אולי מישהו הגה רעיון שהתפתח בסגנון העכבר הוליד הר?
הסיבות לכך אינן חד-משמעיות, אבל כמה הסברים אפשריים הם:
1. מיסים ותכנוני מס משקיעים מוסדיים ואחרים נוטים למכור ניירות ערך להפקת הפסדים לפני סוף שנת המס (בארה"ב היא בדצמבר, אבל תהליכים מתחילים מוקדם יותר).
2. עונת החגים חודשי הקיץ מתאפיינים במחזורים נמוכים ובחזרה לפעילות בספטמבר, כאשר מנהלי השקעות מבצעים איזון מחדש לתיקי ההשקעות. לעיתים זה מוביל לגלי מכירות.
3. שיקולים פסיכולוגיים המוניטין של ספטמבר כ"חודש חלש" משפיע בעצמו, משקיעים מתכוננים לירידות ומוכרים מראש.
4. אירועים מאקרו־כלכליים – פעמים רבות בתחילת הסתיו הבנקים המרכזיים (כמו הפד בארה"ב) מקיימים החלטות ריבית חשובות, והשווקים מגיבים בעצבנות.
5. סטטיסטיקה חלקית – לא בכל שנה ספטמבר חלש, אבל כאשר מסתכלים על ממוצעים ארוכי טווח, הנטייה הזו בולטת.
להלן תמונת מצב היסטורית ל־S&P 500 לפי חודשים (מאז 1950):
• ספטמבר: תשואה ממוצעת -0.72% החודש החלש ביותר סטטיסטית.
• נובמבר: בממוצע +1.82% החודש החזק ביותר
• דצמבר: בממוצע +1.49%
• אפריל: בממוצע +1.46%
בנוסף בסנפ500 נרשמו ירידות חדות בחודש זה בשנים 1974 (-12%) 2002 (11%-) 2022 (9%-)
עוד נקודות חשובות מהנתונים: ספטמבר הוא לא רק הממוצע הכי נמוך; הוא גם החודש שבו פחות ממחצית השנים הסתיימו חיובית, בניגוד לרוב החודשים.
וכן נתונים היסטוריים מראים כי ה־VIX שמוגדר כמדד הפחד בוול סטריט נוטה "להתקרב לקרקע" לקראת סוף יולי/תחילת אוגוסט, ואז מתחיל לעלות במהלך ספטמבר מה שמחזק את הנתון שחודש 09 הוא מתאפיין גם בפחד של סוחרים ומשקיעים.
מה גם שיש סחף מצד מחזיקי מניות במהלך חודש אוגוטס למכור כמה שיותר וכביכול להקדים את השוק, אבל הם בעצם יוצרים את הלחץ באוגוסט במקום בספטמבר ומגדילים את כדור השלג כך שהשוק מקבל ספטמבר אדום בזכות המהלך הזה, וזה כבר קרה בעבר.
אך חשוב להדגיש! לטווח ארוך הסטטיסטיקה לא מבטיחה כלום: גם בספטמבר היו שנים מצוינות, והחציון לאורך התקופה אף יכול להיות חיובי כלומר הפיזור גדול.
המצב ישראל
כאשר באנו לבחון האם יש "אפקט ספטמבר" גם בישראל, כנראה שכן – במדד ת"א 35 בשלושת השנים האחרונות 2020-2024 חודש ספטמבר אכן היה שלילי לעומת זו ב2021 הוא היה חודש חיובי משמעותית.
לסיום האם האפקט עדיין רלוונטי?
בשנים האחרונות, ישנם ויכוחים על מידת הרלוונטיות של אפקט ספטמבר. יש הטוענים שהגלובליזציה, המידע הבורסאי שנגיש מאי פעם והאלגוריתמים המודרניים הפחיתו את השפעתם של דפוסי מסחר היסטוריים. לעומת זאת, אחרים מצביעים על כך שהאפקט עדיין בעינו, אם כי לא בכל שנה ובאותה עוצמה.
אין באמור הצעה לפעולה/השקעה כלשהי, אחריות על הקורא לקבל החלטות ו/או לקבל יעוץ השקעות ממוסמך לכך.
אפקט אלול 🙂
– מדבר לענין –