תסריט האימים של המנכ"ל: איראן חשה מושפלת ומתכוונת לנקום

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, השתתף היום (ב') ב'כנס החשב הכללי לדורותיו' והתייחס בהרצאתו לקשר ההדוק שבין ביטחון לכלכלה. לדבריו, "אנחנו עומדים בפתחו של עשור ביטחוני עצים, גלובאלי ולוקאלי. הביטחון והכלכלה הם כלים שלובים – במיוחד במדינת ישראל. הביטחון היסודי הוא מרכיב עיקרי בביטחון הלאומי – יחד עם כלכלה, חברה וטכנולוגית עילית".

בהתייחס למצב הביטחוני הגלובלי אמר המנכ"ל: אנחנו מזהים עליה דרמטית בתקציבי הביטחון בעולם. ההוצאה העולמית על ביטחון בשנת 2024 הגיעה לכ-2.7 טריליון דולר, זינוק של כ-20% לעומת 2023 – הזינוק הגדול ביותר מאז 1988".

מנכ"ל משרד הביטחון התייחס למלחהמ עם איראן ולאפשרות כי היא תחודש בקרב: ״מבצע עם כלביא הסתיים בניצחון חד משמעי ישראלי – אבל יהיו סיבובים נוספים מול אירן. הם משקיעים הן עתק בביטחון בגלל תחושת ההשפלה״. מנכ"ל משרד הביטחון התייחס על עלות היירוטים והתקיפות הישראליות נגד החות׳ים: ״כל תקיפה שלנו בתימן עולה בממוצע כ-50 מיליון שקל, וכל יירוט באמצעות חץ 3 עולה בין 15-30 מיליון״

בהתייחס להשפעת המלחמה על הכלכלה הישראלית, אמר: "למרות התמשכות המלחמה, שעלותה למשק חצתה את ה-205 מיליארד ש״ח – האינדיקטורים הכלכליים משדרים עוצמה – בוודאי לאחר כל הצלחה ביטחונית כמו מבצע הפעלת הביפרים או מבצע 'עם כלביא'. מדד ה-CDS (מדד הסיכון/Credit Debt Swap) ושער החליפין (שקל-דולר) חזקים היום יותר משהיו בתקופה שלפני ה-7 באוקטובר 2023. למרות התמשכות המלחמה וקשייה העצומים (שחיקה, עלויות, חברה) ישנו מתאם בין שני המדדים שמחזק את העוצמה הכלכלית והירידה של פרמיית הסיכון". "מלחמות עולות כסף והרבה. מילואים עולים כסף, חימושים עולים כסף ושיקום הפצועים הוא חשוב ויקר. האומדנים מוצגים בשקיפות גם לפני וגם תוך-כדי לאוצר לדרג המדיני. אין הפתעות בזה".

"אנו מנסים להתייעל גם בכל מה שקשור לימי המילואים, אבל כל עוד נמשכת המלחמה קשה מאוד לדייק ביחס לכל מילואימניק ומילואימניק. אחרי שנתיים של לחימה המילואיניקים לא יגיעו ללא התוספות. הם לא מגיעים בגללן אבל הן מסייעות. כשתסתיים המלחמה יהיה ניתן להצטמצם חזרה".

בהתייחס להיערכות משרד הביטחון להמשך הלחימה ומול האתגרים הביטחוניים המתהווים, אמר: "על מנת לשמור על עליונות צבאית, משרד הביטחון פועל ב-3 טווחי זמן: בטווח המיידי-הצטיידות, בטווח הביניים – שיפור המוכנות לעשור קדימה ובטווח הארוך – פיתוח אמל"ח שובר שוויון למערכות עתידיות".
"אנחנו בשלבי גיבוש והקמה של "מועצת חימוש עליונה" – שתאפשר להאיץ דרמטית את המוכנות שלנו למעגל שלישי ורביעי – מנהלת שכל הגורמים יישבו בה סביב שולחן אחד: מערכת הביטחון, האוצר, המל"ל, התעשיות הביטחוניות, ועדת פטור ועוד".

"אנחנו חייבים להשקיע עכשיו בחשיבה על 'ההפתעות הבאות' ועל מבצעי הביפרים הבאים. זוהי כלכלת ביטחון. לכל הפתעה שכזו יש השלכות רחבות: תקיפה שלנו בתימן עולה בממוצע כ- 50 מש"ח, אבל היא משליכה באופן רחב על ההרתעה והמיצוב העולמי שלנו. יירוט באמצעות חץ 3 עולה בין 15-30 מש״ח, אבל הנזק מהחטאה יגיע לכמעט 300 מש״ח (כפי שקרה בפגיעת הטיל הבליסטי בבת-ים)".
"לכן עלינו לבצע שינוי מהותי בתהליכי הייצור והרכש של אמצעי הגנה והלחימה הקריטיים; תהליך שהמשטר האיראני משלים בחודש, אורך בישראל חודשים ואף שנים. תהליכי ההצטיידות שלנו הם רב-שנתיים ומחייבים חשבות מאפשרת".

"לקחי המלחמה, כמו גם דה-גלובליזציה ודה-לגיטימציה מחייבים אותנו להרחיב את בסיס הייצור הישראלי, להגיע לעצמאות ברכיבים קריטיים ולהתקשר בעסקאות ארוכות טווח ועסקאות משוכללות".
"מבצע עם כלביא הסתיים בניצחון חד משמעי ישראלי אבל יהיו סיבובים נוספים מול איראן. האיראנים לא נעלמו הם בתחושה קשה של השפלה ולכן הם משקיעים הן עתק בביטחון הם בתהליכי בניין כח מואצים".