האם יש לברך ברכת 'חכם הרזים' בעצרת המיליון, כנגד גזירת הגיוס, שתערך בס"ד ביום חמישי לסדר פרשת לך לך אל ארצך ה'תשפ"ו.
בגמ' בברכות (דף נח ע"א) "הרואה אוכלוסי ישראל אומר, ברוך חכם הרזים, שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה, בן זומא ראה אוכלסא על גב מעלה בהר הבית, אמר ברוך חכם הרזים וברוך שברא כל אלו לשמשני". ונפסק בשו"ע (או"ח סי' רכד ס"ה) "הרואה ששים רבוא מישראל ביחד אומר בא"ה אמ"ה חכם הרזים".
ובטעם ברכה זו נאמרו שלושה טעמים, א]. רש"י (שם ד"ה אוכלסי) ובספר המכתם (שם) כתבו שחכם הרזים היא ברכת שבח להקב"ה שיודע מה שבלב כל אלו. [וכן נפסק טעם זה בלבוש (או"ח שם) ובערוך השולחן (שם סק"ה), וכן הובא הטעם הנ"ל בקובץ שיטות קמאי (ברכות שם) בשם רבינו יהודה ב"ר יקר בשם הירושלמי וז"ל: מפני שאין פרצופיהן דומים זה לזה כך אין דעם שוהזה לזה, והקב"ה מכיר מעלת כל אחד ואחד על שם וכל רז לא ניס לך עכ"ל, ואינו נמצא בירושלמי שלפנינו]. ב]. במדרש תנחומא (פרשת פנחס סימן י) שאע"פ שאין פרצופיהם ודעתם זה לזה, אלא כל אחד יש לו דעת בפני עצמו, ולכן מברכים ברכת חכם הרזים, ג]. בספר הרא"ה (ברכות שם) שבשישים ריבוא נכללים כל הדיעות, ולכן ניתנה התורה לשישים ריבוא, וע"ע במהרש"א בחידושי אגדות (שם). אך לגבי ברכה זו בזמנינו יש בזה שבעה נידונים.
נידון א' האם מצרפים את הנשים
יש לדון האם מצרפים את הנשים, ונראה שלב' הטעמים נשים מצטרפים, וכן נראה מדברי הרמב"ם (פ"י מברכות הי"א) הרואה שישים ריבוא מישראל, וכיון שגם נשים בכלל ישראל הרי הם מצטרפות, [וכ"כ לדינא בשו"ת משנת יוסף (ח"ג סי' ע"ד) וכ"'כ בחשוקי חמד (ר"ה עמ' תקלב) בשם הגרח"ק והגה"צ רבי שריה דבילצקי זיע"א, וכ"כ בחוט שני (יו"ד ח"ג עמ' קפט) שגם נשים מצטרפות לשישים ריבוא] אבל לטעם שכתב בספר הרא"ה א"כ אפשר שנשים אינם מצטרפות, (עי' שער העין פכ"ה הערה א'), אך דעת הגרח"ק (ספר מילי מעלייתא אות טו) שרק אנשים מצטרפים, וכ"כ בספר פשט ועיון (ברכות שם) שמדברי רש"י שכתב חיל גדול של שישים ריבוא, וחיל גדול היינו בלא נשים וטף כיון שאינם יוצאים למחלחמה.
נידון ב' האם מצרפים את הקטנים
יש לדון האם מצרפים את הקטנים, וכן מי שאין לו דעת, ולכאורה נראה שהרי הוא תלוי בטעמים, לפי מש"כ רש"י ובספר המכתם, שהברכה שהקב"ה יודע שבלב כל אלו, ולפי"ז אף קטנים ומי שאין לו דעת מצטרף, אבל לפי מש"כ במדרש תנחומא שהקב"ה יודע מי שיש לו דעת בפני עצמו, ולפי"ז קטנים ומי שאין לו דעת אינם מצטרפים, וכיון שמדברי הראשונים והלבוש והערוך השולחן נראה שהברכה היא על מה שהקב"ה יודע שבלב כל אלו, ולכן נראה שאף קטנים ומי שאין לו דעת מצטרף לברכה, [וכן השיב הגרח"ק], אך יש אומרים שקטנים אינם מצטרפים, [וכן הו"ד הגראי"ל שטינמן זצ"ל (כאיל תערוג שב"ת שם), וכן לפי מש"כ בפשט ועיון (שם) לדייק מדברי רש"י שצריך שיהיה חיל גדול].
נידון ג' האם אינם שומרי תורה ומצוות מצטרפים
עוד יש לדון האם אינם שומרי תורה ומצוות מצטרפים, ולכאורה הרי הוא תלוי בטעמים, דלב' הטעמים הראשונים מצטרפים, ואף שלטעם שהתורה נתנה לשישים ריבוא ונכללים כל הדעות, ואע"פ שאינם שומרי תורה ומצוות, מ"מ דינם כתינוקות שנשבו (עי' חזו"א יו"ד סימן א'), ולכן נראה שמצטרפים, [וכן השיב הגר"א נבנצל שליט"א (גם אני אודך תשובות הגר"מ גבאי ח"ז עמ' קפב)], אך הגרח"ק שאינם מצטרפים כמו בהמות שאינם מצטרפות, (בית מתתיהו ח"ד סימן י' אות ג'), ולפי"ז אם אינם מצטרפים, א"א לסמוך על הערכת המשטרה ע"פ הפאלפונים כיון שישנם הרבה שוטרים ואינם שומרי תורה ומצוות בכל האיזור שבו נערכת העצרת.
נידון ד' האם צריך לראות את כולם ביחד
האם צריך לראות את כולם ביחד, נחלקו בזה הפוסקים, מדברי הטור (או"ח שם) שכתב "הרואה שישים ריבוא מישראל ביחד", וכן מוכח ממש"כ ברמב"ם (פ"י מברכות הי"א) "הרואה ת"ר אלף אדם כאחד", וכ"כ בסמ"ג (עשין סימן כז") "הרואה שש מאות אלף אדם כאחד" וכ"כ בסמ"ק (מצוה קסו), וכן כתב בספר הקנה (דף נו ע"א) "הרואה ת"ר אלף מישראל בפעם אחת", וכן נראה מדברי השו"ע (שם) הרואה שישים ריבוא מישראל ביחד", וכן כתב בט"ז (יו"ד סי' רל"ב סק"ד). וכ"כ הבא"ח בבניהו (עמ"ס ברכות שם) להוכיח ממה שכתבו שם בגמ' בברכות "ראה אוכלסא על גב מעלה בהר הבית", וקשה למה הוצרכו בגמרא לפרש המקום, ובע"כ מוכח שאפשר לברך את הברכה בגלל שעמד במקום גבוה וראה את כל הראשים בעיניו, אבל אם עומד בתוך האנשים ולא רואה את כולם, אינו יכול לברך ברכת חכם הרזים ע"ש. וכ"כ בעלי תמר (ירושלמי ברכות פ"ט ה"א), ע"ש. [וכן הו"ד הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (כאיל תערוג שב"ת עמ' רצו) וכ"כ בשו"ת ויזבח אלקנה (ח"ב או"ח סימן ט') בשם הגר"י יוסף שליט"א דסב"ל, וכן פסק הגר"א גינחובסקי זצ"ל (אגן הסהר ח"א עמ' 773) וכן הובא שהגרח"ק זצ"ל והגר"ד לנדו שליט"א (חכם הרזים כהלכתו ח"ב סימן א', קובץ גם אני אודך חלק יב חכם הרזים עמ' ח') לא בירכו בעצרת המליון (אדר התשע"ד) ברכת חכם הרזים].
אבל יש אומרים שכיון שבדרך כלל אין מציאות לראות את כולם, ולכן די לדעת שיש שישים ריבוא, אבל אין צריך לראות כולם, ומש"כ כאחד היינו שהתאספו ביחד למטרה אחת ונמצאים באותו מקום, אבל אין הכוונה שצריך לראות את כולם ביחד, ודי בידיעה שיש שישים ריבוא שנמצאים באותו מקום, כמו שנראה מדברי ספר הקנה שכתב שיראה בפעם אחת, היינו שכולם נמצאים באותו מקום, וכמו שבראיית הים אין צריך לראות את כל הים כאחד, אלא די שרואה את הים, ה"ה הכא שרואה חלק מאותם אנשים, [ושכן מוכח בירושלמי (נדרים פ"ג ה"ב) שאדם שנדר קונם אם לא ראיתי כעולי מצרים, אלא שדי שיהיה בראייה אחת, ובנדרי זרוזין (נדרים כד:) שא"א לראות שישים ריבוא בראיה אחת וכ"כ בחידושי הרשב"א (שם) וראה מה שהאריך בזה בקובץ עורי דבורה (ח"ט סימן א'), וכן השיב הגרח"ק (קונטרס שערי שיח עמ' רא) שדי שיש שישים ריבוא אף שלא רואה את כולם וחלק בבתים, וכ"כ בחשוקי חמד (ר"ה עמ' תקכח), וכ"כ לדינא בשו"ת משנת יוסף (חלק יג סימן עד)], אך הוא חידוש עצום כנגד דברי הראשונים והשו"ע שמפורש להדיא הרואה שצריך לראות את כולם, וגם שבמציאות אפשר שכולם יעמדו בשטח גדול, של 500 מטר מרובע על חמש מאות מטר מרובע, וכולם יכנסו באותו מקום, ולכן אם אינו רואה את כולם יש בזה ספק ברכה לבטלה.
ויש אמרים, שאין הכוונה שיראה את כולם ממש, אלא רובו ככולי, ודי לראות את הריבוי, [וכן דעת הגרנ"ק (חוט שני ברכות עמ' קפז) שצריך שיראה את הריבוי, וכן הורה הגרמ"מ לובין שליט"א, וכן הורה הגרב"צ קוק שליט"א], ולפי"ז צריך לעמוד בגג גבוה או לראות את כולם ממסוק. ויש לדון כיון שרק אם יעמוד בגג גבוה מכל האיזור שכמעט אינו מצוי או לראות ממסוק, אם צריך לשכור מסוק כדי לברך הברכה כיון שיודע שיש אנשים, ואף שעל מצוה צריך להוציא עד חומש מממונו, מ"מ כיון שאין ודאי שיש שישים ריבוא, וכמו שיתבאר להלן, אין חיוב בכך, (ועי' אגרתא דחדוותא חלק יז עמ' קסא).
נידון ה' האם צריך שכולם יהיו ברשות אחת
עוד יש לדון שצריכים שכולם יהיו ברשות אחת, ולא בכמה רחובות, וכן מדברי הבא"ח בדיוק מדברי הגמרא בברכות שצריך שיהיו ברשות אחת, וכן השיב הגריש"א (מפי האיש עמ' רעט) שהעומדים על הגגות והבנינים אינם מצטרפים, [וכ"כ בהיכל הוראה (ח"ג חאו"ח הוראה יט) שצריך שיהיו כולם במקום שיהיה אפשר לראותם ביחד]. אבל יש אומרים שאף שנמצאים ברשות אחרת, וכן השיב הגרח"ק (שערי שיח שם). כיון שהיא ברכת השבח שנמצאים במקום שישים ריבוא והקב"ה יודע מה בלבד כולם.
נידון ו' האם אפשר לסמוך על אומדן דעת של המשטרה
עוד יש לדון האם אפשר לסמוך על אומן דעת של המשטרה, לדעת הגרח"ק אפשר לסמוך על האומן דעת וכן כתב בחשוקי חמד (ר"ה עמ' תקכט) בשם הגרח"ק והגראי"ל שטיינמן זצ"ל, ואולם למעשה הו"ד הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל א"א לסמוך, וכמו שהובא בספר כאיל תערוג (שבת עמ' רצו). וכן הו"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א (קובץ גם אני אודך שם עמ' י). [ויש טוענים שע"פ הסטיטיקה אין כ"כ הרבה חרדים, ואף מספר חרדים שמצביעים הוא רק כ400 אלף ובתוכם הרבה מסורתיים ונשים, שברובם לא מגיעות, (ראה קובץ גם אני אודך שם בסוף הקובץ)]. ומ"מ למעשה נראה שאי אפשר לסמוך על המשטרה ולברך ברכה וצריך לסמוך על אנשים יראי שמים, [ולכן בודאי שאין לברך כשאומרים שיש רק 600 אלף, אבל אם אומרים שיש מליון אנשים, אפשר שיש 600 אלף].
נידון ז' האם די שיהיה הרבה אנשים כשישים ריבוא
עוד יש לדון האם שדי שיהיה ריבוי אנשים שאינו רגיל ואין צריך שיהיה דוקא שישים ריבוא, אפשר שסומכים על מש"כ במאירי (ברכות נח ע"א ד"ה הרואה) בשם יש מי שאומר "ואם היתה אכלוסא נכבדת חשובה בעיני הכל כששים רבוא", שאפשר לברך, אך למעשה מדברי הראשונים והשו"ע נראה שצריך שיהיה בדוקא שישים ריבוא.
נידון ח' האם אפשר/עדיף לצאת ברכה מאחר
עוד יש לדון האם עדיף לצאת מהברכה מאחר, משום שברוב עם הדרת מלך, אך מאידך מברכים ברמקול, למעשה עדיף לצאת ולא לברך בעצמו, כיון שיש כמה ספיקות אם אי אפשר לברך וכנ"ל. [ומ"מ יוצאים יד"ח אף ברמקול].
תבנא לדינא
העולה לדינא מכל הנ"ל כיון שיש לנו כמה וכמה ספיקות, ומבואר להדיא בראשונים ובשו"ע שצריך לראות את כולם כאחד, אין לברך ברכה זו, אלא א"כ עומד במקום גבוה ורואה את כולם אפשר לברך ברכה זו, ולכן צריך שיעמוד אחד במקום גבוה או במסוק ויברך את הברכה כולם יצאו ממנו יד"ח, [ואם לא יעשו באופן הנ"ל, יש חוששים שלא לענות אמן כי היא ברכה לבטלה, ויכול לקרוא הברכה בדרך לימוד מהגמרא או מהרמב"ם והשו"ע (ע' בספר זכרון למשה תולדות החת"ס דף פא, לגבי ברכת ברוך שחלק)] אך הסומכים לברך ברוך שחלק, בתנאי ובודאי שיש 600.000 אנשים, יש להם על מה לסמוך.
