למעלה מחמשת אלפים ילדי תלמודי התורה של ישיבת 'עטרת שלמה' מכל רחבי הארץ שונעו אתמול (שני) באוטובוסים מסודרים לרחבת כלא 10 בבית ליד כמחאה על המשך מעצרו הנפשע של תלמיד הישיבה הבחור אריאל שמאי הנמק בכלא הצבאי, במעמד קידוש השם נשאו דברים רה"י הגאון רבי שלום בער סורוצקין, מגיד המישרים רבי ישראל מאיר שושן, ובסיומו נאמרו פרקי תהילים ומעמד קבלת עול מלכות שמיים.
משא ראש ישיבת עטרת שלמה בעצרת הילדים:
ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין נשא דברים בפני אלפי הילדים בנאומו אמר: "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם" לכם, ילדים יש את הכוח לפרוץ שערי שמים, לדאוג שהבחור המופלג, וכמו שכבר הזכיר בעצרת הקודמת רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים שליט"א את גדלותו בתורה ומיוחדותו בתורה של הבחור החשוב אריאל בן תמר שאנו מתפללים בשבילו, שהוא אחד ומיוחד בעמלה של תורה וביגיעת התורה.
"אני רוצה לומר לכם ילדים יקרים, אתם אלו שיכולים להשבית אויב ומתנקם. אתם אלו שיכולים לשחרר אותו מבית האסורים. הכוח תפילה שלכם הוא הגדול מכולם. ולכן שנעמוד כולנו עוד מעט בתפילה, נישא עינינו לשמים ונאמר לרבונו של עולם, יש לך תלמיד חכם מופלג, עמל בתורה מופלג, שיושב כעת בבית האסורים בגלל "עוון" לימוד התורה, כמו, לצערינו הרב, בתקופות החשוכות של עם ישראל.
"אני רוצה לספר לכם סיפור על גדלותו של הבחור, הטלפון הראשון שקיבלתי ממנו מבית האסורים, היה בבכיות, בדמעות, לא שהוא סובל גופנית, לא שמפריע לו שהוא אסור בבית האסורים, אלא, הוא אמר לי במילים האלה, "איך אני יכול, כולם התחילו בישיבה חזקת הבתים ואני יושב פה ולא יכול ללמוד תורה. אני יושב פה ולא יכול להתפלל כמו שצריך. אני יושב פה ולא יכול לקיים דקדוקי הלכה כמו שצריך". אמר לי העורך דין שמייצג אותו, ייצגתי מאות בחורים ואולי יותר, מעולם לא הבכיות והדמעות לא היו כך, על עמל התורה ועל הבנת התורה.
ראש הישיבה הקריא לתלמידים את מכתבו של אריאל שמאי לבני הישיבה מתאו בכלא הצבאי: "לכבוד בני הישיבה הקדושה, הראשי ישיבה וכל הרבנים. מאוד שמחתי ששמעתי שכל כך דואגים לי וריגשתם אותי מאוד בכל המכתבים שכתבתם, ובזמן שאני שוהה פה בבית האסורים אני כל כך מרגיש את החיסרון של הישיבה".
"תדעו לכם, כמה אתם נעלים ומרוממים, ההבדל בינכם לבינם זה פי כמה וכמה מההבדל של אדם ובהמה, איזה רוממות ואצילות יש לכל בני התורה, איזה חיים מאושרים ושלימות, חיים בלי בעיות, חיים של שמחה אמיתית ובאמת תדעו לכם שאין בחוץ כלום הכל שקר והבל זה רק דימיון הם כל מסכנים ואומללים ואתם בני התורה הנעלים מכל דבר שיש".
"בעז"ה כולנו נרבה בתפילה ורק עי"ז נזכה לישועה גדולה והקב"ה כל יכול ויה"ר שכל חיינו נזכה לקדש שם שמים בעולם ונזכה בקרוב לגאולה שלימה. ממני אריאל שמאי האוהבכם בכל לב".
ראש הישיבה הוסיף: "זה מה שהוא כתב מבית האסורים. זה ההבדל שהוא רואה, זה הבקשה שלו, שאנחנו בני התורה נראה את מעלתינו שלנו. אתמול הייתי אצל הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א הוא התקשר, בדיוק אז התקשר אריאל והוא דיבר על כך שהוא לא מצליח לשמור על דקדוק הלכה, אני מפחד לרדת ברוחניות, הוא אמר. לא מעניין אותו הישיבה בכלא, לא מעניין אותו הצער הגופני, רק הצער הרוחני זה מה שמעניין אותו.
"אשריך אריאל שנתפסת על דברי התורה! אשריך אריאל שאתה סמל ודוגמא לכבודה של תורה, לרוחניות העומדת כנגד כל הבלי העולם וכל הגשמיות.
ראש הישיבה במסר לשלטונות: "אנחנו נלחמים גם על הקיום שלכם, הכל הוא רק בזכות לימוד התורה"
"לכם אחים תועים, אני רוצה לומר. אתם אפילו לא מבינים מה שמואב ומדיין הבינו. כתוב בחז"ל, רש"י מביא את זה בפרשת בלק, מדוע התייעצו זקני מואב עם זקני מדיין והלא הם היו שונאים זה לזה? אומרים חז"ל שכיון שראו שישראל נוצחים שלא כדרך העולם, הם ראו שלכלל ישראל יש ניסים במלחמה שלא כדרך הטבע. אז הם הלכו להתייעץ, עם מי? עם הרמטכ"ל?… לא, אמרו נלך להיכן שנתגדל מנהיגם של אלו משה רבינו. ומה הייתה התשובה של זקני מדיין? "אין כוחו אלא בפה". זה הניצחון של כלל ישראל, כל כוחו של כלל ישראל הוא בפה, הוא בלימוד התורה, ובזה יש את הניצחון של עם ישראל.
"כל הניסים של עם ישראל שראינו בשנתיים האחרונות זה בזכותכם, ובזכות עולם התורה. זקני מואב ומדיין הבינו את זה, אבל לצערינו הרב, אתם אחינו התועים לא מבינים את זה, אנחנו נלחמים לא רק על הקיום שלנו, אלא אנחנו נלחמים גם על הקיום שלכם, שעם ישראל יוכל להתקיים בארץ ישראל, כי הכל הוא רק בזכות לימוד התורה.
"כי הם חיינו ואורך ימינו" ריקוד הילדים בסיום העצרת:
"היו כאלו שהיה להם איזה שהם טענות שאנחנו משתמשים באיזה סמל של החטופים, כשחטפו את אריאל לבית האסורים, עקרו אותו ממקום לימודו, אני רוצה לומר להם דבר אחד, אל תחשבו שהחטופים היו רק שלכם, החטופים הם גם שלנו, ואולי יותר שלנו משלכם, היו מגדולי ישראל שלא ישנו על מיטה כל הימים שהם היו בשבי, לנו היה אכפת מהם, אנחנו התפללנו והעתרנו בשבילם ואנחנו למדנו בשבילם, אל תהיו אפוטרופסים על מה שלא שייך להם. אנחנו עשינו את הניסים של אלו שיצאו חיים והניסים הגדולים שראינו הם בגלל מה שהבינו זקני מדיין ומואב "אין כוחו אלא בפיו".
