החנינה כבר ניתנה – כל היתר רק טקסים בדרך / דעה

לפני שש שנים נערכו בחירות לנשיאות המדינה, המתמודד מטעם השמאל היה יצחק הרצוג שהיה עד לא מכבר יו"ר מפלגת העבודה ומנושאי כליו של אהוד ברק, היה ברור כי הליכוד ששלט עד אז במעוז החשוב הזה יעמיד גם הפעם מועמד שיכבוש את המקום, אך הנה התרחשה הפתעה שהיום אנו מבינים אותה בדיעבד.

הליכוד לא הציב מועמד כלשהו, לא רק שלא הציב אלא שכאשר נעמדה מול הרצוג גב' מרים פרץ אשת ימין מובהקת ומהנשים המוערכות ביותר במדינה הכריז בנימין נתניהו על חופש בחירה לחברי הכנסת של הליכוד, הללו שהבינו את הרמז אכן נעמדו לצד "השמאלן" המובהק ובחרו בו ברוב שלא היה כדוגמתו כמעט מעולם:  87/24 כולם הופתעו כיצד נתניהו מעניק לשמאל תפקיד כה חשוב.

אך ההפתעה הייתה מנת חלקם של התמימים בלבד, כל מי שמכיר את אופיו של נתניהו יודע שאין לו שום דעות לימין או שמאל, האידיאולוגיה היחידה שמניעה אותו היא שרידותו האישית, את גיבורת ישראל קשה יהיה לבלבל עם בקשות חנינה, אבל הרצוג זה משהו אחר ולא אתפלא אם יום יבוא ויתברר כי הכל היה מתוכנן מראש והתמורה לבחירה הובטחה מראש, זה גם מסביר הרבה על הרוגע המופלא של רוה"מ במהלך המשפט – מתברר שזה לא רק אופי של פלדה אלא ידיעה שבסוף ממילא תהיה חנינה.

לנתניהו יש בעיה: בנוהג שבעולם שבקשת חנינה (כעו"ד חתמתי על כמה כאלו ונדחיתי) מותנית קודם כל בהודאה וביבי הרי לא קיבל כלום מעולם מאיש, אז כאן נדרשת יצירתיות הרצוגאית כפי שעשה אביו בקו 300.

לצעירי הצאן מדובר בהיסטוריה אך לזקנים כמוני הפרשה זכורה היטיב, קיצור הדברים: קחו את פרשת שדה תימן אך לא כמה חיילים זוטרים אלא מפקדי שב"כ בכירים ולא רק הרביצו אלא פשוט לקחו מחבל חי ובריא והפכו אותו לגופה בכמה דקות ולא תלונות מפוקפקות אלא תמונות ברורות – עבירה חמורה ביותר לכל הדעות.

אך אז המדינה הייתה עדיין שפויה והרצוג האב הבין שחייבת להיות חנינה, הבעיה הייתה שהם לא רצו להודות במעשים אז הוא מצא פתרון: חנינה מראש וגמרנו, הם ימלמלו משהו על טעות בשיקול דעת ובתמורה יימחק להם הכל הכל.

זה בדיוק מה שעומד לקרות, יפה כח הבן מכח האב והוא ימצא את הדרך כיצד להוציא את ביבי הכי טוב שאפשר בנסיבות העניין, וזה טוב כי נמאס לעם הזה כבר מהמשפט המוזר כאשר ראש ממשלה צריך להכריע בו זמנית אם להפעיל כעת את הביפרים של חיזבאללה ומה לענות לחוקר ששואל אותו איזה סוג סיגר הוא קיבל מעשיר פלוני.