תוכנית הקמת שכונת עטרות בצפון ירושלים נחשבת לאחת הדרמטיות והמשמעותיות ביותר שקודמו בעיר בעשורים האחרונים. מעבר להיבטים המדיניים והביטחוניים, מדובר במהלך בעל השפעה דמוגרפית רחבת היקף שעשוי לעצב את דמותה של בירת ישראל לשנים רבות קדימה, כך פרסם אליהו אביב בערוץ 14.
על פי התכנון, שכונת עטרות צפויה לאכלס עד כ־67 אלף תושבים – מספר ההופך אותה לשכונה הגדולה ביותר בירושלים. לשם השוואה, שכונת רמות, הנחשבת כיום לגדולה בעיר, מונה כ־55 אלף תושבים. מדובר, למעשה, במיזם ההתיישבות העירוני הגדול ביותר שקם בירושלים מאז מלחמת העצמאות, ובמהלך מרוכז אחד.
היקף הבנייה המתוכנן מעניק לתוכנית משמעות דמוגרפית מובהקת. בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור האוכלוסייה היהודית בירושלים – מכ־72% בעבר לכ־60% כיום. הקמת שכונה בסדר גודל כזה, המיועדת בעיקר לאוכלוסייה יהודית, צפויה לחזק באופן משמעותי את הרוב היהודי בעיר ולהשפיע על מאזן האוכלוסייה לטווח ארוך.
מעבר לכך, לשכונת עטרות יש גם משקל גיאוגרפי ואורבני. מיקומה בצפון העיר, בסמוך לאזור קלנדיה, מעניק לה חשיבות אסטרטגית בכל הקשור לרצף הבנוי של ירושלים ולשליטה בתוואי הכניסות הצפוניות לעיר. לצד זאת, מדובר בתוכנית שמוגדרת על ידי גורמים שונים ככזו שתמשוך בעיקר אוכלוסייה חרדית, ותיצור מוקד עירוני חרדי חדש בהיקף חסר תקדים.
תומכי המהלך רואים בו פתרון למצוקת הדיור החריפה בירושלים וחיזוק מעמדה של העיר כבירת ישראל. מנגד, מבקרי התוכנית מזהירים מהשלכותיה המדיניות, החברתיות והכלכליות, ומהשפעתה על יחסי יהודים־ערבים בעיר ועל עתידה התכנוני של ירושלים.
כך או כך, שכונת עטרות אינה עוד תוכנית בנייה מקומית, אלא מהלך רחב היקף שעשוי להפוך לאחד הצעדים המשמעותיים ביותר בעיצוב דמותה של ירושלים במאה ה־21.





















אבל למה בתוך הערבים?
לאיזה אוכלוסיה בונים ?
מה עם בתי כנסת ?
כמה קומות בכל בינין?
מה המחיר לכל מטר ?
האם גם הפעם יחסמו ויעצרו או שקיבלו שכל להמשיך לבנות לכלל ישראל?