בתחילת שנת 2025, הגיעו 20 אמבולנסים ממוגנים 'מהניילונים', לאגד הרפואה המטכ"לי. הכלים זכו לכינוי מיוחד – 'טיגריס-בולנס', והיו תוצאה של עבודת פיתוח ממושכת של החטיבה הטכנולוגית ליבשה ביחד עם אגד, והנדסה רפואית, על מנת לייצר פתרון ממוגן ויעיל לפינוי פצועים. כעת, כמעט שנה לאחר מכן, הגענו ללמוד מהפרמדיקים של צנחנים על חתול הבר הממונע.
הטיגריס הרגיל, או בשמו המלא 'טיגריס לוחמים', הוא למעשה רכב ממוגן, שנועד לנייד כוחות. אותו, לקחו אנשי הפיתוח, ובלי לשנות את המערכות הפנימיות שלו, הוסיפו עליהם אמצעי רפואת חירום, ציוד, ומיטות טיפול.
הרעיון הגיע מ-2 סיבות עיקריות, כך מסביר קצין האג"ם של אגד הרפואה המטכ"לי, רס"ן (במיל') ד': "לפעמים התנאים לא מאפשרים נחיתה של מסוק פינוי, או שמדובר במרחב לא סטרילי, וחוליות הרפואה זקוקות לפתרון שיאפשר להן להעניק מענה מהיר ואופטימלי. הסיבה השנייה נוגעת לשינוי תפיסת הפינוי לאורך המלחמה, הבנו בעצם שהמטפלים צריכים להגיע כמה שיותר קרוב לפצוע, גם תחת אש – ולטפל בו במקום".
אך לטיגריס-בולנס יתרון בולט נוסף, מציל חיים ממש – הוא מאפשר טיפול ב-3 פצועים בו זמנית. "יש לנו פה מיטות בשני צידי הכלי, ומקום על הרצפה למקם אלונקה", סוקר סמ"ר א', פרמדיק בגדוד 101 של צנחנים, אותו אנחנו פוגשים בעודו תופס קו בחטמ"ר בנימין. "זה שינוי מאוד משמעותי מ'טיגריס הלוחמים' איתו עבדנו עד כה. והוא ממש מתאים לפעילות בגזרה מורכבת כמו זאת".
קצין האג"ם והפרמדיק מסבירים כי באיו"ש למשל, נדרשים להגיע במהירות לאזורים בנויים, הרבה פעמים בתוך כפרים עוינים. "כמעט בכל לילה אנחנו יוצאים למעצרים, ולפעמים צריכים להגיע לנקודות בהן יש פצוע ולטפל בו תחת אש, או בשעה שמשליכים לעברנו אבנים ובקת"בים", מפרט סמ"ר א', "'הטיגריס-בולנס' מאפשר לנו לעשות את זה בצורה מהירה ובביטחון, שכן הוא ממוגן".
בעבר, לפני שנכנס הכלי לשימוש, קפצה חוליית הפרמדיקים הצנחנים של סמ"ר א' לתאונת דרכים. "הגענו לשם וזיהינו שלושה פצועים שוכבים על הכביש. הכלי שאיתו הגענו אז לא הכיל בתוכו יותר מפצוע אחד, אז נאלצנו להתפצל, והחולייה התחלקה לשלושה צוותים שונים. כל אחד טיפל בפצוע אחר – דבר שפגע באיכות הטיפול שלנו", הוא קובע. "'הטיגריס-בולנס' נועד להתמודד עם אירועים כאלה ולספק לנו תשתית טובה יותר".
ואכן, זמן מה לאחר קבלתו, הצוות הוקפץ לאירוע בו נפל לוחם מגובה של כ-5 מטרים ונפגע. "בעזרת הטיגריס-בולנס, יכולנו להגיע במהירות לנקודה עצמה, ולהעמיס את הפצוע גם כשהאזור לא היה מאובטח לחלוטין", הוא ממשיך. "ניתן לבצע כאן סדרת מהלכים נרחבת, בין היתר גם אינטובציה (צנרור קנה), הרדמה, קוניוטומיה (פיום גרון), הנשמה, טיפול בכאב ועוד פרוצדורות מסובכות".
לצד המיטות ומעליהן מצורפים תאי אחסון לציוד רפואי משמעותי כמו חמצן, מוניטור ומחמם נוזלים כמו פלזמה ודם המיועד לטיפול חירומי. גם הספסלים עליהם מונחות המיטות חלולים ומכילים מגירות בהן מאוחסן ציוד קטן יותר כמו תחבושות, שמיכות מילוט ששומרות על חום הגוף של הפצוע, ואמצעים פשוטים לטיפול.
התוצאה, לדברי המטפלים, היא מרחב עבודה נגיש ויעיל מאוד. "כל מה שאני זקוק לו נמצא בהישג יד, ובקרבה לפצוע", קובע הפרמדיק, "העובדה שמעל הראש של המטופל יש חמצן, מאפשרת לי להנשים אותו ברגע שהוא מגיע לרכב, והזריזות הזו מצילת חיים".
במבט מבפנים, הכלי עצמו שקט מאוד ואטום. הציוד מאוחסן מעל המיטות ובתוך המגירות, ו"חדר הטיפולים" מרווח ביותר. גם כאשר הצוות מדגים פינוי פצוע בעזרת הטיגריס-בולנס, בולטת המהירות בה הם יכולים לבצעו. גם מי שאינו איש מקצוע, כמוני למשל, יכול לזהות את כל היתרונות עליהם מדברים הפרמדיקים.
