ציבור גדול השתתף בסעודת ההילולא בבית המדרש דחסידי מעליץ לכבוד סבו של כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א, הרה"ק רבינו רבי שלום מאסקאוויטש זי"ע אבדק"ק שאץ ובראשם רבנים ונכדי בעל ההילולא.
נואם הכבוד היה האדמו"ר מבערז'אן שליט"א, שבדבריו העלה עובדות, הנהגות קודש וענינים נפלאים מבעל ההילולא, והזכיר בריש דבריו שכל דבריו הם ממה שקיבל ושמע מזקניו הגה"צ מהר"א היילפרין גאב"ד ראדאמישלא זצ"ל (לונדון) וזקינו (אבי אמו) הגה"צ ר' שמואל אונסדארפער זצ"ל ששניהם הסתופפו בצל רבינו זי"ע וקבלו רבות ממנו בתורה ועבודה.
את המשא המרכזי נשא כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א ממעליץ מדברי תורתו, והעלה על נס את הישועות שרואים אצל ציון הק' ע"פ צוואתו, והרחיב בענין הקבלות טובות שצריך לקבל שם, שכידוע והיא חקוקוה על קברו בבית החיים בשכונת 'הענפילד' בלונדון, ובין הדברים כתב:
",,,שהמדובר או זולתו יבטיח לי להיטיב דרכו לשמים בדבר אחד,,, כל אחד יבטיח איזה דבר טוב להטיב מעשיו. אז אי"ה אראה להשתדל לעורר רחמים".
ובדבר זה הגיעו אליי מאות שאלות מה ואיך צריך לקבל הקבלה, ואמר שלדעתו עדיף לקבל לזמן קצוב ואח"כ להשתדל להמשיך בזה.
בסיום דבריו הזכיר את גזירת הגיוס המרחפת על תושבי ארץ ישראל ובירך את כל המשתתפים בהילולא וסיים בתפילה, בזכות הצדיק, שנינצל מכל הגזירות רעות שיהיה בטל ומובטל כל גזרות הקשות ונוכל לגור כאן בארץ ישראל בהרחבת הדעת ללמוד תורה, וגם ילדי ישראל יגדלו בקדושה וטהרה עם פרנסה בכבוד והקב"ה יעזור שנזכה כולנו לראות ישועה לכלל ישראל ובנין בית המקדש במהרה בימינו אמן.
לאחר ברכת המזון הציבור הרחב עבר בסך להתברך לישועה ורחמים בזכות האי צדיק קדוש וטהור אשר כידוע התפילות על ציונו עושים פירות.
צדיק וקדוש
קרוב לשבעה עשורים חלפו, מאז עלתה נשמתו הטהורה של כ"ק רבינו הקדוש רבי שלום מאסקאוויטש זי"ע אבדק"ק שאץ, בן כ"ק הרה"ק רבי מרדכי יוסף משה זי"ע, השמימה. בקרב המבוגרים שבין תושבי לונדון – בירת אנגליה, שבקרבה התגורר ובה אף נטמן, עדיין חקוקה דמותו הגדולה והקורנת של רבינו. חלקם, זכו להסתופף בצלו וליהנות מאורו הגדול ומזכירים תמיד את שמו, בערגה ובסילודין.
בימינו, מבין תלמידו שנותרו ה"ה הגאון הגדול פוסק הדור רבי משה שטרנבוך שליט"א בעל "תשובות והנהגות" אשר בצעירותו התגורר בעיר לונדון, רבינו זי"ע קירבו באופן משותף, ולפעמים היה בוחנו על תלמודו בילדותו, וכמו כן בימי בחרותו של הגאון היה רבינו משתעשע עמו רבות בפלפולי דאורייתא, ובפרט בימי בין הזמנים כשר היה מתפלל תדיר בבית מדרשו של רבינו, ובכל מיני הזדמנויות היה מקבל ממנו הרבה תורה והנהגה.
ובעלון "נשמת שלום" שיצא לכבוד ההילולא מובא שסיפר הגר"מ שטרנבוך שליט"א:
ראיתי אצל כ"ק האדמו"ר משאץ מלונדון זצ"ל, שגם בימי זקנותו לא היה הולך לישון לאחר סעודת הבוקר ביום השבת, אלא היה הולך מיד לאחר הסעודה ללמוד גמרא הרבה שעות רצופות.
ומה נהדר היה המראה לראות בשבתות הקיץ הארוכים, כשהוא יושב ולומד משעה שתים בצהריים, עד זמן מנחה שהיה לערך בשעה תשע בערב, כדי ללעוג את השבת בלימוד התורה.
עוד סיפר, על המעלה לקבל ברכה מאלמנה שמסרה נפש לגדל בנייה לתורה.
היה שולח אנשים לבקש ברכות מאמי ע"ה (אך היה מזהירם לבל יסתכלו בפניה), באומרו שהיא עמדה בתוקף הניסיון בגבורה לאחר שנתאלמנה מבעלה בצעירותה, ומסרה נפשה לגדל בניה היתומים לתורה, ועל כן יש לה כוח של ברכה.
פועל ישועות בקרב הארץ
כיום, כבר נפוץ שמעו של רבינו הקדוש על פני רחבי תבל. אלפי יהודים, כבר טעמו מצופם של דברי תורותיו הקדושים, המכונסים בספריו: 'אור גנוז' 'שבת שלום' ו'דעת שלום' כמה חלקים, והתחזקו בגינם בתורה ויראת שמים, בעבודת השי"ת ובחסידות. אבל במיוחד נודע שמו, בגין הניסים הגלויים והמופתים למכביר, להם זכו פוקדי ציונו הקדוש, בבית העלמין אשר בשכונת 'הענפילד' בלונדון.
זרם בלתי פוסק של סיפורים, כבר שוטף מזה שנים ארוכות, את שולחנם של מוסדות מעליץ בארה"ק מפיהם של יהודים רבים שהתפללו ב'ציון' והתחייבו לקחת על שכמם קבלה טובה ולשפר את מעשיהם, כדרישת רבינו בצוואתו המפורסמת ולאחר מכן, חוו ישועות שלא כדרך הטבע. אין כמעט יהודי שהזדמן לאנגליה ובוודאי אם מדובר בתושב המקום, שלא פקד לפחות פעם אחת את קברו של רבינו, כדי להעתיר עבור הכלל והפרט ואשר לא נושע במהרה…
הצוואה הקדושה
הנה הקטע הרלוונטי והמצמרר מתוך הצוואה, לטובת הציבור ולזיכוי הרבים שגם חקוק בתוך אוהל ציונו:
…"עוד זאת אומר בעניי, ידוע שתמיד רציתי להשיב רבים מעוון ולפעמים ב"ה עלתה בידי כהוגן, רצוני בזה אי"ה גם אחרי פטירתי מן העולם הזה השפל לג"ע. והיינו כן, מי שיצטרך ישועה ורפואה לו או לזולתו ילך על קברי ויעשה כזה, בבואו (טוב אם אפשר ביום שישי ערב ש"ק בבוקר) ידליק נר אחד עבור הנשמה שתלך ותודיע לי כי אני מתבקש. אז ידליק 2 נרות עבורי ויאמר המבוקש והשמות ברור שאלך לאבותיי הקדושים שהם יעוררו רחמים לישועה ורפואה, אבל בתנאי כפול: שהמדובר או זולתו יבטיח לי להיטיב דרכו לשמים בדבר אחד, מי שחנותו פתוחה בשבת קודש יבטיח לי שיסגור, מי שהיה מגלח זקנו בתער באיסור יעשה עתה במספריים…, איש בן תורה שאינו לומד יבטיח שמעתה ילמד בכל יום ויום ודוקא גמרא, וכדומה כל אחד יבטיח איזה דבר טוב להטיב מעשיו. אז אי"ה אראה להשתדל לעורר רחמים".
בעיקר, ראוי לשים לב לפסקה הבאה שמלמדת, שעל המתפלל לעמוד מאחורי התחייבותו ולקיימה במלואה ללא סייג: "אבל זאת ידעו כל הבאים אלי ויבטיחו כנ"ל, לקיים מוצא שפתיהם, לא לשטות אותי לשעתו ח"ו ח"ו כי אז אהיה ברוגז גדול ודי בעוה"ר ברמאות שיש בעוה"ז – אך לא בעולם הבא שהוא עולם האמת"…
עוד זאת אומר בעניי, ידוע שתמיד רציתי להשיב רבים מעון, ולפעמים ב״ה עלתה בידי לי כהוגן. רצוני בזה אי״ה גם אחרי פטירתי מן העולם הזה השפל לג״ע, והיינו כן, מי שיצטרך ישועה ורפואה לו או לזולתו ילך על קברי ויעשה כזה, בבואו (טוב אם אפשר ביום ו׳ עש״ק בבקר) ידליק נר אחד עבור הנשמה שתלך ותודיע לי כי אני מתבקש. ואז ידליק ב׳ נרות עבורי, ויאמר המבוקש והשמות. ברור שאלך לאבותי הק׳ שהם יעוררו רחמים לישועה ורפואה. אבל תנאי כפול, שהמדובר או זולתו יבטיח לי להטיב דרכו לשמים בדבר אחד. מי שחנותו פתוחה בש״ק יבטיח לי שיסגור, מי שהיה מגלח זקנו בתער באיסור יעשה עתה במספריים, אשה שלא שמרה ר״ל נדה וטבילה מעתה תבטיח לי שתשמור כתורה וכהוגן, האשה שגילתה שערות ראשה תבטיח לשאת שייטל, איש בן תורה שאינו לומד יבטיח שמעתה ילמוד בכל יום ויום ודוקא גמרא, וכדומה כל אחד יבטיח איזה דבר טוב להטיב מעשיו, אז אי״ה אראה להשתדל לעורר רחמים. אבל זאת ידעו כל הבאים אלי ויבטיחו כנ״ל, לקיים מוצא שפתיהם, לא לשטות אותי לשעתו חייו ח״ו כי אז אהי׳ ברוגז גדול, ודי בעוה״ר ההשטאות בעוה״ז לא בעולם האמתי, וכל זה הנ״ל יהי׳ נכתב על דף בשפת יודיש וענגליש באר היטב.
"אכן אין כמו התפילות בציונו של רבינו", הסיקו טובים ורבים אשר מגיעים ברבבותיהם לתפילות בציון הק'.
