עם השלמת הדיונים על סעיפי חוק הגיוס בוועדת חוץ וביטחון, הגיע הזמן לומר את האמת הבוערת: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא עמד בסיכומים שלו עם הציבור החרדי, אמת הדבר שבמענה לשאלת העיתונאי אבי מוסקוב (קול ברמה) אמש, טען נתניהו כי סמך על אדלשטיין ושגה בכך, אולם כאחראי מול שותפיו החרדים, לקח לו יותר מדי זמן להבין שהחוק לא מתקדם כראוי, בטח כאשר הוא לא התקדם כמעט בכלל.
נקודה חשובה נוספת: יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין לא קיים בוועדה דיונים אמיתיים על סעיפי החוק. במקום זאת, הוא בחר להפוך את הוועדה למופע של קיטוב ושנאה – תחת אצטלה צדקנית מזויפת שנועדה כביכול "לאפשר למשפחות המילואימניקים להשמיע את קולן", הוא הטיח את בני משפחות החיילים ואת הציבור החרדי זה בזה שוב ושוב, בניגוד גמור למה שנדרש היה מאיש ציבור במציאות המורכבת כזו.
את הקרע העמוק שאדלשטיין יצר באמצעות הדיונים חסרי התוכן המהותי שקיים, בעיצומה של מלחמה קשה, ייקח שנים רבות לתקן – אם בכלל ניתן יהיה לעשות זאת. במקום להוביל דיון אחראי ובוגר על נושא רגיש ומורכב, הוא בחר בדרך הקלה והפופוליסטית של עימות וליבוי אש השנאה.
אבל בניגוד מוחלט לאדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון הנוכחי בועז ביסמוט, הצליח – למרות שאינו "אסיר ציון" לשעבר, ולמרות הקשיים שהערימו עליו חברי הכנסת משמאל וארגוני ה"מילואימניקים" כביכול – לקיים שיח ענייני וממוקד על כל סעיפי החוק.

ביסמוט לא שמר את החוק בכספת סודית כמו קודמו, אלא פרסם אותו לציבור הרחב עם תחילת הדיונים, ממש כאילו אנחנו חיים במדינה יהודית ודמוקרטית שבה הציבור זכאי לדעת מה מתרחש.
והנה הפרדוקס: בחוק המקודם כעת יש סעיפים משמעותיים ממש, הוא כולל שינויים שאושרו ע"י גדולי ישראל, ולצד זאת מבטיח את מעמדם של לומדי התורה ובני הישיבות. הוא מסדיר את מעמד "תורתו אומנותו" ומאפשר לכל מי שירצה בכך לשבת וללמוד ללא שיוטרד על ידי הרשויות.
למרבה הצער, השיח הפופוליסטי והרדוד בתקשורת הכללית ובקרב חוגים קיצונים בחברה החרדית, אינו מאפשר לציבור כולו לקיים דיון מעמיק ואמיתי בפרטי החוק.
גורם נוסף שהשתתף בדיוני הוועדה כמעט לאורך כל הדרך, הוא תא"ל שי טייב, מתוקף תפקידו כרח"ט תומכ"א (-ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם), הוא שימש נציגו של ראש אכ"א הקודם והנוכחי בוועדה, בסבלנות אין קץ הציג את הנתונים, השיב על שאלות ועשה הכל כדי להשאיר את השיח בתחום הענייני והמקצועי חרף ניסיונות בלתי פוסקים של ח"כים פופליסטיים מהאופוזיציה לעשות הכל כדי להתנגח בחרדים.
כעת, תם פרק א' של חוק הגיוס, עדיין לא ידוע האם יקודם הלאה, ומה יעלה בגורלו בעת שיחצה את הגשר לבניין בית המשפט העליון. לאלוקים פתרונים.
אבל כבר כעת יש למי לומר תודה. מעבר לחברי הכנסת החרדים שעסקו רבות בכך, ועדיין עמלים לסגור קצוות יחד עם אריאל אטיאס, לפחות לשני אנשים מגיע "יישר כח" גדול כבר כעת, רק על הדרך בה התנהלו: ליו"ר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט ולרח"ט תומכ"א, תא"ל שי טייב. שניהם הפגינו מקצועיות ואורך רוח, לכל אורך הדרך שהשלימה אמש את המקטע הראשון שלה.
ביסמוט וטייב הוכיחו שגם בנושא הכי רגיש ומפלג, אפשר לקיים דיון אחראי ומכבד – אם רק רוצים בכך באמת.
האם זה מה שקיבלנו מיולי אדלשטיין? התשובה ברורה לכולם. והמחיר שהציבור הישראלי ישלם על הקיטוב שהוא יצר, עוד יורגש שנים קדימה.





















הפוך גוטה הפוך! בסתימת פיות וכניעה לסיכומים מאחורי הקלעים הושג שקט מדומה.
גם אני חושב שהשקט הוא מדומה ואין סיכוי שהחוק יתקבל בסוף
אבל מה שאדלשטיין עשה זו באמת רשעות
ברצינות,
רוצה להבין מה יש לנו מכל זה, הרי יש לנו בג”ץ.
לכאורה ההצגה של יולי היה יותר טוב מבחינת בג”ץ.