חלפו שלושים יום. שלושים יום מאז אותו רגע נורא בדמדומי חמה, שעה שכל בתי ישראל הדליקו נרות שבת, וכבתה השלהבת הטהורה של מרת חיה גיטל שחר ע"ה. בקהילה החרדית ברחובות מתקשים לעכל את האובדן הכבד, והבוקר, עם העלייה לקברה במלאת ימי השלושים, נראה כי עין לא נותרה יבשה למול מחזה קורע לב.
שבעה יתומים הותירה אחריה המנוחה, אשת יבלחט"א הרה"ג ר' משה שחר שליט"א, מרביץ תורה בישיבת 'מאור התלמוד'. היתומה הקטנה, רק בת שש, עדיין אוחזת בסידור שהעניקה לה אמה ברגעיה האחרונים, עליו שרבטה בכוחותיה האחרונים הקדשה של אהבה. היא עדיין שואלת מתי אמא תחזור, והאב, שתורתו אומנותו, נותר לבדו מול שוקת שבורה, כשעל כתפיו עול גידול היתומים וחובות עתק שנערמו בשנות המחלה.
שנתיים ימים נלחמה הגב' שחר במחלה הנוראה. שנתיים של ייסורים קשים מנשוא שקיבלה באמונה ובדממה. היא סירבה ליטול משככי כאבים חזקים רק כדי להישאר ערנית עבור ילדיה, כדי שתוכל ללחוש להם מילות חיזוק עד הרגע האחרון. כעת, כשהשבעה הסתיימה והשלושים חלפו, השקט בבית בולט ומכאיב. המטבח שומם, הבית זועק את חסרונה של דמות אם שהייתה הסמל והדוגמה לצניעות ואצילות.
מרן ראש הישיבה הגאון רבי אברהם יצחק קוק שליט"א, אשר ליווה את המשפחה ברגעיה הקשים, יצא בקריאת קודש מיוחדת ומרעידת לב למען הצלת הבית:
"הוצאות עצומות נערמו בשנתיים האחרונות, תרופות שעלו הון תועפות ואחזקת הבית הבסיסית קרסה תחת הנטל. עיניהם נשואות אל ה' יתברך ואל בניו, בית ישראל, שיסייעו להם בשעה קשה זו. כל התורם ומסייע למשפחה חשובה זו, הרי הוא מקים עולם מלא של יתומים שבורים."
נציגי "קופת העיר" המלווים את היתומים מעידים כי המצב בבית דחוק בצורה שאין לתאר. "האב נותר לבד במערכה, הוא צריך להיות גם אבא וגם אמא, ובמקביל להתמודד עם נושים שדורשים את עלויות הטיפולים היקרים. אנחנו לא יכולים להשאיר אותם לבד".
במלאת השלושים, כשהטרגידה הולכת ומתיישנת ובקורב הם יהפכו להיות 'עוד יתומים' כמו כל השאר ואין להם מרחם חלילה, זה הזמן שלנו להושיט יד. לא מדובר רק בתמיכה כספית, אלא בהצלת נפשות ממש, למען לא יקרסו היתומים תחת נטל הצער והמחסור.
לחצו כאן להצלת חמשת היתומים של משפחת שחר >>
