דין מוריד הטל ותן ברכה

בס"ד

דיני מוריד הטל:  

   {א}   מנהג בני אשכנז בארץ ישראל (והמתפללים נוסח ספרד נהגו כן גם בחו"ל) שבקיץ אומרים מוריד הטל. ואסור להזכיר מוריד הטל לפני שיכריז החזן (כ"כ השו"ע קיד ב לגבי משיב הרוח), ועל כן החזן או השמש מכריזים לפני מוסף "מוריד הטל" (מ"ב קיד ג) והציבור יכולים לומר מוריד הטל בשמו"ע של מוסף. ובמקומות שאין אומרים מוריד הטל בקיץ, אין להכריז שיפסיקו מלומר מוריד הגשם מפני שנראה כממאן בגשמים, ועל כן הציבור לא מתחילים לומר מוריד הטל עד ששומעים כן מהשליח ציבור (רמ"א קיד ג).

   {ב}   במקומות שמתפללים תפילת טל לפני תפילת הלחש של מוסף, הרי זה נחשב כהכרזה של טל, ויכולים הציבור כבר להתחיל לומר טל בשמו"ע בלחש של מוסף (הר צבי א נה).

   {ג}   אם טעה ואמר מוריד הטל במעריב או בשחרית של יו"ט ראשון של פסח, אינו חוזר (מ"ב קיד ג).

   {ד}   אם טעה במוסף או אח"כ בימות החמה, ואמר משיב הרוח ולא המשיך לומר מוריד הגשם, אינו חוזר (שו"ע קיד ג ועי' מ"ב י ויא).

   {ה}   אם אמר מוריד הגשם, הדין כך:

א:    אם עדיין לא אמר שם השם בסיום הברכה, יחזור ל"אתה גיבור" (שו"ע קיד ד).

ב:    והדין הזה הוא אפילו אם נזכר תוך כדי דיבור של אמירת מוריד הגשם, לכתחילה צריך לחזור לראש הברכה הואיל והזכיר דבר שיש בו משום קללה ח"ו (הליכות שלמה ח יג שבט הלוי ו טז). אך, באישי ישראל (כג הע' קח) כתב ששמע מהגריש"א שמועיל תיקון תכ"ד.

ג:    אם לא חזר אלא ל"רב להושיע" ואמר מוריד הטל, או אפילו אם רק חזר ל"מוריד הטל" והמשיך משם, וסיים ברכתו, לא מחזירים אותו (מ"ב יט ותהלה לדוד ד).

ד:    אם כבר אמר שם השם של ברכת מחיה המתים, אע"פ שהמ"ב (כ) מביא מחלוקת האם יאמר למדני חוקיך, אבל להלן (ס"ק לב וביה"ל בד"ה בלא   חתימה) נוקט להלכה שיאמר למדני חוקיך ויחזור לראש הברכה.

ה:    ואם כבר אמר "מחיה המתים" חוזר לראש התפילה ואין צריך לחזור ולומר ה' שפתי תפתח (מ"ב כא).

   {ו}   אם נסתפק אם אמר מוריד הטל או מוריד הגשם, כל זמן שיש לתלות שאמר כהרגלו הקודם, תולים שהוא אמר מוריד הגשם, ודינו לחזור כנ"ל אות ה' (שו"ע קיד ח). והזמן שיש לתלות שהשתנה הרגלו, הוא לאחר שעבר שלושים יום, או שהתפלל תשעים תפילות (ותפילת מוספים בכלל), המוקדם מבין שניהם (מ"ב לז). ותשעים תפילות נגמרות במנחה של י"א אייר (בשנה אחרת שראש חודש אינו בשבת, התאריך יהיה מוקדם יותר). ואם שימש כשליח ציבור באחד או יותר מימים אלו, יצרף תפילת חזרת הש"ץ גם לחשבון של צ' פעם.

   {ז}   וכל זה לא נאמר אלא אם נתעורר הספק בתפילה או מיד לאחריו, אבל אם היה בדעתו להזכיר בתוך התפילה ורק לאחר זמן מופלג נפל ספק בלבו, אין צריך לחזור (מ"ב לח). ואם קטן אומר לו שהוא שמע שאמר מוריד הטל, סומכין עליו ואינו צריך לחזור הואיל ואין כאן עדות אלא גילוי מילתא (שש"כ נז הע' יז בשם הגרשז"א).

   {ח}   ויש עצה נוספת, והוא שירגיל את עצמו על ידי שיאמר צ' פעמים "מחיה מתים אתה רב להושיע, מוריד הטל, מכלכל חיים", ואז אם יסתפק בתפילתו אם אמר או לא, תולין שאמר כפי הרגלו (שו"ע קיד ט, ועי' מ"ב לט-מ שיאמר ממחיה מתים עד מכלכל חיים. ועי' ביה"ל "אם ביום" שלמרות שהט"ז מפקפק בזה והגר"א חלק, שאר האחרונים העתיקו דברי השו"ע להלכה). ולכתחילה יאמר ק"א פעם (מ"ב  מא בשם החת"ס).

   {ט}   אם אמר 45 פעמים, זה מועיל ל-15 יום (שערי תשובה ומ"ב מב). ומותר לומר "מוריד הטל" צ' או ק"א פעם ביו"ט עצמו (מאור השבת, מכתבי הגרשז"א כח.ד)

דיני ותן ברכה:  

   {י}   במעריב של מוצאי יו"ט הראשון של פסח מתחילים לומר ותן ברכה במקום ותן טל ומטר (שו"ע קיז א). ואף שיש להקשות שהרי לגבי מוריד הטל לא מתחילים במעריב כי לא כולם באים אז לביהנ"ס (מ"ב קיד ב) וא"כ אמאי ב"ותן ברכה" מתחילים בערב? וי"ל שגם בשחרית של חוה"מ לא כולם יבואו לביהכנ"ס, משא"כ ביו"ט של פסח הואיל וזה יו"ט יבואו להתפלל שחרית (נתיב חיים קיז).

   {יא}   יש להודיע לציבור לפני מעריב שיזכרו לומר ותן ברכה, אבל אין נכון להכריז על כך בציבור כדי שלא יהא נראה כממאנים על הגשם, אלא יזכירו זה לזה לפני התפילה לומר ותן ברכה (מ"ב תפח יב ובשעה"צ יב נראה שאפילו רק "ותן ברכה", אין להכריז. ואע"פ שמותר להכריז מוריד הטל, מבאר האישי ישראל, מא הע' קטו, בשם הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל הואיל וגם בחורף אומרים לשון טל – ותן "טל" ומטר – לכן בימות החמה אפשר להכריז מוריד הטל. ואמנם בהרבה מקומות מכריזים לפני שמו"ע "ותן ברכה", וראיתי מובא במ"ב "משנה אחרונה" קיד אות יא, בשם הגר"ש דבליצקי שהרי המהרי"ל לא היה נוהג לומר מוריד הטל והיה מכריז "מכלכל חיים", הרי שאין בזה משום ממאנים על הגשמים, וא"כ ה"ה ותן ברכה. ואף שלדעת הרמ"א, לגבי הפסקת מוריד הגשם, לא מזכירים לציבור, היינו משום שבתפילת לחש עדיין יכולים לומר מוריד הגשם, אבל בליל ט"ז ניסן אם אומר ותן טל ומטר אינו יוצא אפילו בדיעבד ואין צורך לחפש עצות אחרות).

   {יב}   טעה ואמר ותן טל ומטר, הדין כך:

א:    אם נזכר מיד יחזור לתחילת ברך עלינו (שו"ע קיז ג). ואפילו אם נזכר תוך כדי דיבור מאמירת ותן טל ומטר צריך לחזור (כן משמע מדברי הביאור הלכה "אם שאל", והא דחמיר כאן מכל "תכ"ד כדיבור" הוא משום שאמר מטר שהוא סימן קללה חמיר טפי).

ב:    אם נזכר לאחר שאמר שם השם בסיום הברכה, ולא המשיך "מברך השנים" יאמר למדני חוקיך ואח"כ יחזור לברך עלינו כדי שלא תהיה ברכה לבטלה (חיי אדם כד יד).

ד:    ואם חזר רק ל"ותן ברכה" יצא בדיעבד (ביה"ל "אם" בשם ח"א).

ה:    אם עקר רגליו, חוזר לראש התפילה (מ"ב קיד יד). ועקר רגליו היינו שאמר את "יהיו לרצון" בסוף "אלהי נצור" (עי' שוע קיז ה ומ"ב יח ומ"ב תכב יח).

      {יג}   אך אם אמר רק "ותן טל" ולא הזכיר מטר, אינו צריך לחזור בכלל (מ"ב קיד יד) אך אם אמר ותן טל ומ, ולא סיים את המילה "מטר" נכון לחזור לתחילת הברכה כי אולי יש בכך משום הרהור כדיבור (אשל אברהם בוטשאטש). ומדבריו משמע שהדין הזה היינו רק אם לא אמר שם השם שבסיום הברכה.