“לא הייתי מסוגל לדבר איתך”, אמר המשגיח, כשבקולו נשמע כאב.
אינספור שעות שיחה נערכו בין מרן המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א למנכ"ל “מרכז הטהרה” הרב מרדכי קרימלובסקי, אבל זה משפט שבבירור הוא לא ציפה לשמוע.
ולא זו אף זו – הדברים נאמרו לאחר חודש של שתיקה מצדו של המשגיח. במשך שבועות ניסה הרב קרימלובסקי, שרגיל, כמו יתר אנשי מרכז הטהרה, לשוחח עם המשגיח תמידים כסדרם, ליצור קשר עם מרן שליט"א, אך ללא הצלחה. לנו אולי זה נשמע כמו דבר רגיל; העומס הרב על מרן המשגיח שליט"א הוא מן המפורסמות, אך הרב קרימלובסקי רגיל לשוחח עימו וליטול את הדרכתו באופן תמידי, והניתוק היה כואב וחריג, בייחוד שזה נעשה כאשר הרב קרימלובסקי שוהה בחו"ל.
חודש חלף והטלפון בכיסו של הרב קרימלובסקי צלצל. על הקו – מרן המשגיח בעצמו. "ראיתי שאתה נוסע בצורה מפוארת על חשבון המרכז", אמר מרן שליט"א בכאב, "וזה לא יכול להיות. הדבר כאב לי עד כדי כך שלא הייתי מסוגל לדבר איתך בלי לכעוס… מקובלנו שכעס בגימ’ 150 ומקוה בגימ’ 151, גדול יותר מכעס ומכפר עליו, ולא רציתי לכעוס…"
הרב קרימלובסקי נדהם. “המשגיח יודע שיש במערכת רכבים רבים עבור צוותי הכשרות וצוותי הבניה, אבל לי עצמי אין רכב משלי ואני מתלווה לצוותים”, השיב בהפתעה. “גם בטיסות אני נוסע תמיד במחלקת נוסעים".
אך המשגיח התעקש: “במו עיני ראיתי קבלה על נסיעה שלך במחלקה ראשונה”.
מחלקה ראשונה
כאן התברר הסיפור. עם הקמת המרכז ביקש המשגיח מרואה החשבון לעדכן אותו על כל הוצאה חריגה. “אם אנחנו עוסקים בטהרתן של ישראל – גם הכסף צריך להיות בטהרה”, אמר בהוראה כללית הנשמרת בקפדנות כל העת.
באחת הפגישות הונחה לפניו קבלה ועליה המילים באנגלית First Class, מחלקה ראשונה. רואה החשבון ציין כי מדובר בהוצאה עבור נסיעת המנכ"ל לגיוס כספים. עבור מרן המשגיח זה היה דבר שלא ניתן לעבור עליו לסדר היום: כספים שיכלו ללכת למקוואות הוצאו על נסיעה מפוארת.
הרב קרימלובסקי ידע שהוא לא נסע במחלקה ראשונה, ומיהר לאתר את הקבלה – ואז התברר כי כלל לא היה מדובר בכרטיס טיסה, אלא בביטוח נסיעות רפואי שנעשה דרך חברה בשם "First Class ביטוחים”. מחיר הביטוח, אגב, עמד על שישים וחמישה דולרים בלבד.
עבור הרב קרימלובסקי, אותו חודש בו המתין בקוצר רוח לשיחה עם המשגיח הפך לסמל אותו הוא מציב בפני כל אנשי המרכז כמצפן לניהול. “זה היה חידוד נוסף, לכך שלא מדובר בעוד עמותה”, הוא אומר. “זו עמותה ששייכת לגדולי ישראל שהקימו אותה בעצמם כשליחות עבור כלל ישראל”.
"נפל היסוד נפל הבניין"
“אם לא נפעל – הרי שכשנפל היסוד נפל הבניין”, התריע מרן הגר"א גנחובסקי זצוק"ל במשך שנים, כשהוא מעורר על תקלות שהתעוררו כל העת במקוואות, אליו הצטרף מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, והם קראו יחד למרן המשגיח אל הדגל שיעסוק בנושא, ויציל את בניין הטהרה, בבחינת ’יבואו טהורים ויתעסקו בטהרות’…
עם הסתלקותו של מרן רה”י ישבו מרנן ורבנן על המדוכה בראשות מרן המשגיח, כאשר במשך שבעה חודשים נידונו הדרכים להקמת גוף שיעסוק בבניית מקוואות ובפיקוח על כשרותם, לצד מציאת האנשים הנכונים והנאמנים להטיל עליהם את המשימה. בהתכנסות שנערכה בביתו של הגאון האדיר רבי אברהם גנחובסקי זצוק”ל בהשתתפות מרן רה”י הגר”ד לנדו שליט”א, מרן המשגיח שליט”א, מרן הגאון הגדול רבי שרגא שטיינמן שליט”א ומרן רה”י טשיבין הגאון הגדול רבי יוסף משה שניאורסון שליט”א יחד עם עוד מגדולי ישראל, הוכרז על הקמת המרכז, כאשר הם ממנים את חברי העמותה כולם באופן אישי, ובהם בנו של רבנו רה"י הרה"ג רבי יוסי לנדו, הרה"ג רבי אברהם סלונים שנקרא באופן מיוחד על ידי מרן המשגיח בכדי לוודא שניהול העמותה נערך באופן מיטבי, בנו של מרן הגר"א גנחובסקי הרה"ג רבי יוסף גנחובסקי, הרב יוסף שימל, הרב עזריאל פינס, ולצידם חברי ההנהלה הרב מרדכי קרימלובסקי מנכ”ל המרכז, והרב מרדכי פרנקל המנהל הכלכלי המנצח על הפעילות הענפה.
כך הקים מרן המשגיח את “מרכז הטהרה”, גוף שהוקם ביוזמת גדולי ישראל עצמם והם אלו העומדים בראשו ומפקחים על כל הנעשה בו. הם ראשי העמותה ונציגיה והם העומדים מאחורי הנעשה והנשמע בה באופן שאין שני ואין דומה לו.
בין הרבנים העומדים על משמר כשרות המקוואות נמנים נאמנו של מרן רה"י הגראי"ל שטיינמן זצ"ל הגאון רבי משה יהודה שניידר, הגאון רבי אברהם שרגא שטיגליץ, הגאון רבי אליהו בייפוס, הגאון רבי יחיאל נוישטט, הגאון רבי יחיאל חיים ליברמן, הגאון רבי צבי דוידוביץ, הפוסק המכריע הגאון רבי מאיר פוזן והגאון רבי דוד מור שליט"א.
“זו הנהגה שמגיעה לכל פרט”, אומר לנו רבי אברהם סלונים "המשגיח מעורב בכל דבר, קטן כגדול, בכל הכרעה ובכל שאלה. הוא לא 'נשיא' בתואר אלא בפועל מי שמעמיד את כל מה שנעשה ומכריע בכל שאלה שמתעוררת במרכז". הוא מספר לנו שפעם המשגיח התבטא בחיוך 'אתם גרמתם לי לשבור את כל הגדרות שהצבתי, גם בעסקנות וגם בפרסום…'. "הוא רואה בזה דבר חיוני לכלל ישראל והוא זה שמכריע הכל. אנחנו רק אנשי הביצוע שלו", הוא אומר בהתבטאות חריגה.
הנוכחים במקום משתפים אותנו לאילו רזולוציות מגיע המשגיח שליט"א: "באחת הפעמים בהן נסע הרב קרימלובסקי לחו"ל, חגגה ביתו הקטנה יום הולדת, וכדרכן של ילדות היא היתה מאוכזבת מכך שהוא נסע לחו"ל עבור פעילות המרכז ולא נמצא כדי לחגוג איתה בבית", הם מספרים לנו סיפור כמוהו לא שמענו מעולם. "המשגיח שמע על כך והתקשר לילדה הקטנה לברך אותה ליום הולדתה ולאחל לה מזל טוב בכבודו ובעצמו! אין ספק שאת יום ההולדת הזה היא לא תשכח לעולם… אין פרט שחומק מעיניו של המשגיח, מהפרט הגדול ביותר ועד הקטן ביותר, כולל הילדה שאבא שלה בחו"ל".
תיקון הרסני
“בדיוני הרבנים לפעמים אתה מרגיש בבית מדרש ולפעמים באתר בנייה”, משתף הגאון רבי יוסי לנדו שליט”א בחיוך קל, “אבל הכול נעשה בחרדת קודש”.
באותן ישיבות דנים גדולי ישראל שליט"א הן במקוואות קיימים והן בהקמת חדשים. לפעמים מדובר ביישוב שמחכה שנים למקווה ראשון, ולפעמים בשיפוץ מקווה ישן שהתברר כי הוא פסול כמעט מעיקרו. אלו שאלות חמורות ביותר ואחריות עצומה שיש בה כדי להכריע בגורלם של אינספור בתים יהודיים בארץ; את מי להציל קודם ואת מי לדחות. גדולי ישראל היושבים על המדוכה ודנים בעניינים אלו בתחושה של ספק נפשות להחמיר, והדברים הגיעו לידי כך שבמקרה אחד, כאשר עלתה השאלה איזה מקווה קודם לתרומה, בחר מרן המשגיח שליט"א לתרום מעצמו מקווה טהרה בשכונת גבעת התמרים בעכו, בכדי ששני המקוואות הנדרשים יוקמו!
אחד התחומים המרכזיים של הארגון הוא הפיקוח על המקוואות. בניגוד למה שרבים חושבים התחום מחייב פיקוח הלכתי הדוק. כך למשל אירע במקווה ותיק שפעל שנים רבות, אך במהלך בדיקה שגרתית גילו רבני המרכז כי תיקון תשתית קטן שנעשה בעבר שינה את אחד החיבורים ההלכתיים החשובים. המקווה נסגר זמנית והתשתית נבנתה מחדש.
לאכול בלי הכשר?
"כשם שאדם אינו מכניס לפיו מזון בלי הכשר מהודר כך גם יסודות קדושת הבית היהודי דורשים אותה רמת ודאות ואותה הקפדה", אומר לנו הגאון רבי יחיאל נוישטט שליט”א. "לא ייתכן שיהודים ישתמשו במקווה בלי הכשר מהודר ברמה הכי גבוהה שיש, בלי פיקוח רבני הדוק ובלי ליווי הלכתי צמוד. זה פשוט בלתי אפשרי. לא נכנסים למקווה בלי לדעת מי נותן עליו את הכשרות, בדיוק כמו שאף אחד לא יעלה על דעתו לאכול מזון שאינו תחת כשרות מהודרת. אנשים לא מודעים עד כמה הפיקוח קריטי".
לדבריו, דווקא משום שמדובר במערכת מורכבת מבחינה הלכתית והנדסית כאחד, נדרש פיקוח קבוע של רבנים שמכירים לעומק את כל פרטי ההלכה והבנייה. "המקווה איננו רק בריכת מים. יש בו מערך של אוצרות, חיבורים והשקה – וכל פרט קטן בהם צריך להיות מדויק לחלוטין. לפעמים שינוי שנראה טכני עלול ליצור מורכבות הלכתית. זו האחריות שלנו ואנחנו לא מתפשרים".
במרכז הטהרה מפעילים מערך פיקוח ייחודי מסוגו. הרבנים מחולקים לצוותות מסודרים הפועלים ברחבי הארץ – בערים, במושבים וביישובים, מדן ועד אילת. קרוב לאלף מקוואות נמצאות כיום תחת הפיקוח ההדוק והמהודר של מרכז הטהרה. פיקוח כזה משמעו ביקורים יסודיים ושגרתיים שנעשים סביב מעגל השנה כולה, לצד מערך תומך שפעיל 24 שעות ביממה לאורך השנה כולה.
אם למישהו נשמעת בדיקה כמו אירוע פשוט, תחשבו שנית. מדובר על מאגרי מי גשמים, בורות טבילה, אוצרות, תעלות המשכה ובדיקת גגות, לעיתים הבדיקה מורכבת וקשה פיזית ומחשבתית וכוללת ירידה לפרטי מערכות מורכבות ועדינות, תעלות וצנרת מסובכת כאשר כל פרט קטן יכול לשנות ולפסול את כשרות המקווה.
עבור זאת נרכש ציוד יקר ערך שעלה הון רב, הכולל מצלמות רובוטיות, מצלמות טרמיות ייחודיות ועוד – ציוד הדורש מומחיות רבה וציוד בטיחות; הרבנים הבודקים האמונים על המלאכה עוברים קורסים והכשרה מיוחדת על מנת שיוכלו להשתמש בציוד המתקדם באופן בטוח.
מים שקטים חודרים עמוק
במשך השנים הציבור כמעט ולא נחשף לפעילות המרכז, וכשאנו תוהים על כך מסבירים לנו כי כמו כל דבר בפעילות המרכז הסיבה לכך נעוצה בהוראתו של המשגיח, שהורה בתחילת הדרך שלא לפרסם בשום אופן. רק לאחר שהמערכת התבססה, המוני מקוואות נבנו ונבדקו והעול הכלכלי גבר – ניתנה הרשות לספר, כשהמשגיח מתבטא כי ”משמים רוצים לזכות את כלל ישראל שיהיו שותפים במרכז…”. כך קרה שהמרכז פועל במשך שנים מאחורי הקלעים עם בנייה, פיקוח וישיבות ארוכות, אך ללא קמפיינים ופרסום.
כך בתוך מים צלולים שנבדקים שוב ושוב, מתגלה משמעותה האמיתית של השליחות: להרבות טהרתן של ישראל.
