צדק היסטורי: הכנסת אישרה את חוק העמדת מחבלי השבעה באוקטובר לדין

החוק נועד להסדיר את העמדתם לדין של מחבלי חמאס ושותפיהם שביצעו את הטבח. רוטמן מדגיש כי מדובר באירוע ייחודי הדורש הסדרים מיוחדים בשל היקף הנאשמים וחומרת המעשים שלא ידענו כמותם.

עיקרי ההסדרים בחוק. מערכת המשפט: יוקם בית משפט צבאי מיוחד בירושלים המורכב משתי ערכאות (דיון ועירור).

השופטים יהיו שופטים מחוזיים (מכהנים או בדימוס) ושופטים צבאיים מנוסים. סמכותם תהיה לדון בעבירות טרור, בגידה, פשעי מלחמה ופשע השמדת עם. חלק משמעותי מהעבירות נושא בחובו אפשרות לעונש מוות.

ייצוג ומימון: אין כסף ישראלי להגנה. הנאשמים יוכלו לבחור סנגור ישראלי או פלסטיני. במידה וימונה סנגור מטעם המדינה, עלות ההגנה תקוזז מכספי הרשות הפלסטינית ולא תצא מקופת המדינה.

סדרי דין וראיות: גמישות בשל תנאי מלחמה. תינתן לשופטים גמישות לסטות מדיני הראיות הרגילים כדי לאפשר בירור אמת, בהתחשב בכך שראיות רבות נאספו בשטח תחת אש.

הדיונים יתקיימו ככלל בהיוועדות חזותית (וידאו), למעט שלבים קריטיים (כמו הכרעת הדין) שבהם הנאשם יהיה נוכח פיזית (אלא אם יש סיכון ביטחוני).

 זכויות נפגעי עבירה ופומביות. משפט היסטורי: הדיונים יתועדו וישמרו בארכיון המדינה. חלק מהשלבים ישודרו באינטרנט להנגשה עולמית.

יוקם מערך ייעודי בפרקליטות הצבאית שיהיה אמון על זכויות אלפי נפגעי העבירה וליווים לאורך ההליך.

עונש מוות ואיסור שחרור בעסקאות. במקרה של עונש מוות, יתקיים ערעור אוטומטי.

הסתייגות קריטית: נקבע כי מחבלים שיישפטו לפי חוק זה לא ישוחררו לעולם – גם לא במסגרת עסקאות עתידיות לשחרור אסירים.

רוטמן מסכם כי זהו "יום חגה של הכנסת", שהצליחה לגבש חוק בקונצנזוס נדיר בין קואליציה לאופוזיציה (בשיתוף ח"כ יוליה מלינובסקי). הוא הודה לכל גורמי המקצוע (משרד הביטחון, המשפטים והאוצר) ומציין כי אין מגבלת תקציב למשימה הלאומית הזו. "מדינת ישראל אומרת שהצדק גם יראה וגם יעשה… מי שטבח, רצח, וחטף – ישלם את המחיר הכבד ביותר."