דרמה משפטית המטלטלת את ענף ההתחדשות העירונית הגיעה היום לפתחו של בית המשפט העליון, כך על פי 'גלובס' בעקבות ערעור שהגישו בעלי דירות בפרויקט פינוי-בינוי ברמת גן. הערעור מוגש כנגד פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי, גלעד הס, שקבע כי חלוקת תמורות אחידה – שבה כל בעלי הדירות מקבלים תוספת שטח זהה ללא קשר לגודל דירתם המקורית – אינה שוויונית ומהווה אפליה פסולה נגד בעלי הדירות הגדולות.
במסגרת פסק הדין המקורי, שניתן בתביעה נגד דיירות שסירבו לחתום על פרויקט ברחוב הרא"ה בעיר, חויב היזם לשלם לאחת הדיירות דמי איזון בסך כ-141 אלף שקלים.
בערעורם, טוענים בעלי הדירות כי פסק הדין מנוגד לפרקטיקה המקצועית הנהוגה ולמדיניות התכנונית. לטענתם, מודל התוספת האחידה נתמך על ידי הרגולטור והתקינה השמאית (תקן 21.1), ומהווה את הדרך הצודקת והיעילה ביותר למימוש פרויקטים.
המערערים הציגו מספר טיעונים מרכזיים נגד הקביעה המחוזית וטענתם שהמודל החדש שנקבע עלול להוביל ל"התנהגות אסטרטגית" של דיירים בודדים, שתסכל פרויקטים ותגרור את השוק כולו לקיפאון.
וכן מטרת התוכניות היא לתמרץ חיזוק מבנים ולא להעשיר את בעלי הדירות, כאשר התוספת האחידה שומרת על ההיררכיה המקורית בין הדירות.
וכן יש להגן על שיקול הדעת של רוב בעלי הדירות והיזם בגיבוש המודל הכלכלי, ולמנוע מצב שבו דייר בודד משתמש בטענות שוויון ככלי ל"סחיטה כלכלית".
עו"ד משה רז-כהן, המייצג את המערערים, הזהיר כי "פסק הדין שקובע שהתמורה היא באחוזים יקצין את השונות, יביא לטלטלה בשוק ועלול לגרור את השוק לקיפאון".
מנגד, עו"ד ד"ר נוריאל אור, המייצג את בעלת הדירה שזכתה בתביעה, דחה את טענות המערערים. לדבריו, המערערים אינם מבינים את פסיקותיו האחרונות של בית המשפט העליון בנושא מנגנוני התמורות ומעמדו של תקן 21.1. עו"ד אור הוסיף כי פסק הדין של המחוזי ניתן בזהירות המתבקשת, וכי "מבחינה משפטית, סיכויי הערעור קלושים".
