אישורו הסופי של "חוק-יסוד: לימוד תורה" במליאת הכנסת הצית מיד גל תגובות סוער. בעוד הנהגת המפלגות החרדיות מציגה את המהלך כהישג היסטורי חסר תקדים ומפנה חיצים ישירים למערכת המשפט, בארגוני השמאל מיהרו לפנות לבג"ץ כדי לבלום את כניסתו לתוקף של החוק, בטענה לפגמים חוקתיים ופרוצדורליים קשים.
הנהגת הציבור החרדי: "תשובה ברורה לרודפי בני הישיבות". בקרב הסיעות החרדיות שררה שביעות רצון מופגנת, וההצהרות הרשמיות שילבו בין דברי שבח ערכיים לתורה לבין מתקפות פוליטיות ומשפטיות ישירות:
ח"כ מאיר פרוש תקף בחריפות את חברי האופוזיציה שהצביעו נגד החוק:"מדובר ביישום חשוב של ההסכם הקואליציוני, ובאמירה ברורה מצד נציגי רוב העם נגד מערכת המשפט המנהלת רדיפה חמורה כלפי לומדי התורה. 52 חברי כנסת הצביעו היום נגד התורה הקדושה. אוי לה לאותה בושה!".
יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, הגדיר את היום כנקודת מפנה חוקתית: "קם הדבר ונהיה. היום נעשה צעד היסטורי במדינת ישראל. מעתה קבעה המדינה בחוק יסוד כי לימוד התורה הוא ערך יסוד. חוק היסוד הזה יהיה למצפן הערכי של המדינה, ויבטא את ההכרה כי לימוד התורה אינו רק מורשת העבר, אלא היסוד שעליו נשענים ההווה והעתיד של עמנו בארצו".
יו"ר ש"ס, אריה דרעי, כיוון את דבריו ישירות לעבר היועצת המשפטית לממשלה לשעבר: "משה אמת ותורתו אמת! היום רשמנו פרק היסטורי. זהו ניצחון לעולם התורה ותשובה ברורה ליועמ״שית המודחת ולכל מי שניסה לרדוף ולהשפיל את בני הישיבות. לא תצליחו לשבור את הרוח היהודית – התורה הקדושה תנצח".
ח"כ יעקב אשר הגדיר את עולם הישיבות כ"פך השמן הטהור של העם היהודי" והוסיף בפנייה למתנגדים:"לצערינו הרב ישנם הרבה אחים טועים שאינם מבינים את הסכנה הגדולה שעלולים לעמוד בה אם לא יהיה עולם התורה. קשה להם להבין כי לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה'".
בצד השני של המתרס, המאבק המשפטי החל ללא שום שהות. התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה דחופה לבג"ץ, שבה היא דורשת מבית המשפט העליון לבטל את החוק ולהוציא צו ביניים שיקפיא את כניסתו לתוקף באופן מיידי.העותרים מזהירים מפני השלכות המהלך ומצביעים על פגמים חמורים בהליך החקיקה:
עו"ד תומר נאור מטעם התנועה לאיכות השלטון:"אי אפשר להפוך השתמטות לערך חוקתי. הכנסת ניצלה לרעה את הכוח המכונן שלה כדי לכתוב פטור מגיוס לתוך חוקי היסוד של מדינת ישראל, ובית המשפט חייב לעצור את זה עכשיו".הטיעונים המרכזיים שהוצגו בעתירה לבג"ץ כוללים:
חקיקה פרטיקולרית מוסווית: נטען כי החוק אינו נורמה חוקתית כללית, אלא הסדר פוליטי ספציפי שנועד לעקוף את פסיקות בג"ץ בנושא השוויון בנטל ולנטרל את הסנקציות על מי שאינם מתגייסים.
חשש לאפליה: העותרים מתריעים כי המונח "לימוד תורה" נותר עמום במכוון, באופן המאפשר אפליה מובנית נגד נשים ונגד זרמים לא-אורתודוקסיים.
פגמים חמורים בהליך החקיקה: העתירה נשענת על קביעת היועצת המשפטית לכנסת, לפיה נפלו בהליך פגמים חמורים שאינם ניתנים לריפוי – ובהם עקיפת ועדת החוקה המקצועית והעברת הדיון לוועדת הכנסת, ומחיקת סעיפים שלמים ברגע האחרון ללא דיון.
התגובות הסוערות משני הצדדים מעידות כי אישור החוק במליאה אינו סוף הפסוק, אלא רק יריית הפתיחה של עימות חוקתי חסר תקדים שיוכרע כעת בין כותלי בית המשפט העליון.
