הטקטיקה של לפיד: תעשה פרס! / בנימין ברגר

בזמן שבנט מלקק את הפצעים, הליכוד נערך לפריימריז ובמרבית המפלגות מנסים להבין מי נגד מי, יש איש אחד שעמל בימים האחרונים ללא לאות וכבר נמצא עמוק עמוק בתוך הקמפיין: יאיר לפיד שמו. לפיד שמשך בחוטים בחודשים האחרונים היה הראשון לזהות והוא גם הראשון להיערך; אל משרד רה"מ החליק באלגנטיות שהדהימה את כולם – אבל היא לא היתה צריכה להדהים אף אחד: הוא פשוט היה מוכן מראש. הצוות, העוזרים, הלשכה, כולם היו מתורגלים וידעו את תפקידם. אפילו הנאום כבר היה כתוב מראש.

בשעות האחרונות לפיד לקח החלטה שהיא הימור עצום מבחינתו. אם יצליח הוא יכול לגרוף את כל הקופה. אם יכשל הוא יכול לגמור נמוך מאוד, אולי אפילו מתחת ליריבו משכבר הימים, בני גנץ. לפיד לא הלך על ההחלטה הזו בלב שלם, והוא עדיין מתלבט לגביה, ויתכן מאוד שעצם ההתלבטות תעמוד לו לרועץ.

במה דברים אמורים?

אחד היועצים הקרובים ביותר ללפיד, העניק לו את עצת הזהב לקמפיין הבחירות הקרוב: תעשה פרס.

שמעון פרס היה סדין אדום כמעט בכל שדרות העם. מימין שנאו אותו על מזרח הבלהות אותו יצר ומשמאל שנאו אותו על הקומבינות, מימין תיעבו אותו על הסכמי השלום שהתפוצצו לנו באוטובוסים, ומשמאל לעגו לו והפכו אותו לקריקטורה מהלכת. כתוצאה משורת דילים פוליטיים הוא נקלע איכשהו למשרת נשיא המדינה ושם גילה את עצמו מחדש; הוא לא דיבר נגד, הוא ליטף את כולם, מצא לכל אחד את המילה שמתאימה לו והפך ל'מאמי הלאומי' של ישראל כולה.

"הבעיה שלך היא שאתה מתויג כשמאל שנוא אצל חצי מהעם בעוד חצי העם השני מסתכל עליך כעל פארסה, בדיחה לא מוצלחת שלא הוציאה בגרות והיתה לשר האוצר הכושל בתולדות המדינה. במובן המיתוגי אתה בעצם שמעון פרס של 2022", אמר לו היועץ. "אם אתה כבר פרס – בוא תעשה את זה מושלם!"

וזו היתה ההצעה של היועץ ללפיד: תהפוך למאמי הלאומי. המטרה של לפיד בשבועות הקרובים תהיה לנסות את המודל הזה. להפוך להיות אהוב בציבוריות הישראלית. כרגע לפיד נתפס כבדיחה – הוא ינסה להפוך את הבדיחה למשהו שכולם אוהבים. לא בהכרח בוחרים – אבל כן אוהבים. חודשיים של אהבה אפשר לתרגם לקולות בקלות. זה לא יקח יותר מחודש.

כרגע הבעיה הכי גדולה של לפיד היא לפיד. התדמית המגוחכת, היהירה, הנהנתנית, הקטנונית והילדותית ניצבת בעוכריו. הוא ינסה לעשות מעשה פרס ולהפוך להיות אהוב.

בדיוק בשביל זה, רגע אחרי שלא הבין את השלכות אי ביקורו בכותל, הוא מיהר להפיץ תמונה שלו בביקור בבית הכנסת במשרד רה"מ כשהוא חבוש כיפה: הנה, גם לדתיים יש אותי. גם למי שרוצה לראות יהדות יש תמונה של לפיד חבוש בכיפה מיומו הראשון בתפקיד. בעולם הסיסמאות הקלוש והנבוב של ימינו זה עובד אצל מי שרוצה שזה יעבוד.

לפיד ימחק את קמפיין ההפחדה מבן גביר, ולא תשמעו ממנו מילים רעות על נתניהו. הוא ימתח עליו ביקורת, אבל זו תהיה ביקורת מנומסת, מכובדת. הוא ירמוז לערבים, יקרוץ לחרדים יחייך לדתיים ויאותת לימניים. הוא יוביל את השמאלניים, ישתף את אנשי הפריפריה ויעדכן את בוחרי המרכז. הוא יהפוך להיות נשיא. הוא יהפוך להיות פרס.

הנקודה המרכזית עליה הצביע היועץ היתה פשוטה: הדבר הגרוע ביותר ללפיד הוא ממשלה בה הוא מחויב לעשות משהו – כי אז הוא יוכיח לכולם את מה שכולם יודעים: הוא כלומניק. אפס. בדיחה ציבורית שנקלעה לסיטואציה ויודעת לדבר יפה. זה מה שקרה לו כשישב כשר אוצר והכיח לכולם שהוא לא מבין כלום במה שהוא עוסק בו. למזלו הטוב של לפיד, הוא עומד בראש ממשלת מעבר, מה שאומר שהוא לא חייב לעשות דבר, ויש לו תירוץ מוכן מראש: זו ממשלת מעבר! איש לא מצפה ממנו לעשות כלום. הוא פשוט צריך לתת לסיטואציה לנהל אותו כמה שיותר טוב, ולתת תחושה שהוא זה שמנהל אותה. לא עבודה קשה למי שהדבר אותו הוא יודע לעשות הכי טוב הוא לדבר. הוא ידבר, ירגיע, ינחה, יסביר ויתן תחושה של חבר טוב ושל מנהל נחמד, וכך יעביר את הימים והשבועות הקרובים כשהוא בקדחת עשיה אבהית – כשהפעם הכוונה היא שהעשיה תהיה להפוך אותו למעין אבא לאומי. התקשורת כהרגלה תגבה אותו – ומי שיודע להבחין בין השורות יכל לראות את זה מתחיל כבר היום.

כשכל זה יגמר, והבחירות יתקרבו, הוא ישלוף ציפורניים, יחדד שיניים ויסתער על המטרה. חרדים, דתיים, ימניים – כולם יהפכו באחת להיות עדר של כוחות אופל שטניים שמאיים לכבוש את המדינה תחת שרביט הקסמים של הקוסם המשיחי, ארדואן הישראלי, נתניהו. בשבועות האחרונים לקמפיין הוא יעשה את כל מה שהוא לא עשה עד אז.

אבל הוא כבר יהיה לפיד אחר.

הוא יהיה לפיד שנכנס ללב של כל הישראלים. הוא יהיה לפיד שתקרת הזכוכית שלו התנפצה. הוא  כבר לא יהיה המנותק היהיר. הוא כבר יהיה אהיב. הוא יהיה בחיר.

ומה הבעיה היחידה שעומדת בין לפיד לבין הגשמת החלום? שוב, לפיד.

כי ללפיד כמו ללפיד, הרבה פעמים קשה לשמור בבטן את הכל. ואז יכולה אמירה קטנה של ח"כ מהספסל האחורי לגרום לו לפלוט איזו שטות שתהרוס את כל התדמית. הוא בונה על כך שהוא יצליח, אבל האמת היא שאפילו הוא לא בטוח.

ההימור שלו הוא ענק: אם הוא מצליח הוא יכול להפוך להיות מועמד לגיטימי כמעט בכל שדרות העם, כשעל הדרך הוא קובר את גנץ ואת כל ההתנגדויות החלומות מתוך המחנה שלו ואולי אפילו מצליח לקושש חלק מאנשי ימינה ותקווה חדשה שמחפשים בית. אם הוא נכשל הרי שהוא מוצא את עצמו חודש לפני הבחירות בלי שבפועל הוא התחיל בקמפיין, ודבר כזה יכול לעלות לו בחייו של גנץ.