"לכבוד שבת קודש", סיננתי בכניסתי למעדניה השכונתית בדרכי לקופסת ההרינג האהובה על משפחתי. בדרך לקופה אספתי עוד כמה מצרכים כדי לכבד את שולחן השבת. דבר לא הטריד את מנוחתי בשעה ששילמתי על החבילה הנחמדה שליקטתי, עד שבדרכי החוצה מהחנות שמעתי לקוחה רוטנת על מכשול כשרותי חמור. נשארתי במקום כדי לוודא שעל שולחני לא יעלה אוכל שלא כהקפדתי, חשש שהתברר מיד כמוצדק.
מסתבר שלבעל החנות היה חסר ירק כדי להשלים את הטעם של ההרינג, וכמי שדואג לספק את הסחורה בכל שבוע הוא לא יכל לוותר על הירק שהיה קיים רק בחנות המוכרת 'היתר מכירה'. הוא כמובן לא רצה להכשיל את הלקוחות המקפידים ושם מדבקה קטנה על המדף המזהירה את המקפידים, אך היא ממש לא בלטה – לא שהזהרה כזאת הייתה עוזרת.
אז איך חנות במרכז בני ברק מוכרת מוצר שרבים מלקוחותיה מקפידים מאכילתו ויש החוששים שמדובר בירק שאסור לאוכלו? מסתבר שזה ממש לא מקרה חריג ולהיפך, מדובר בתופעה שצוברת תאוצה בשנים האחרונות ומאיימת על שמירת הכשרות דווקא בתוך הציבור החרדי.
***
שיטת "כל המוצרים בד"ץ" התפתחה בריכוזים החרדים כאשר מוכרי הטשולנטיות ביקשו לחסוך קצת כסף ולספק מנה איכותית. הרעיון היה מתבקש בחברה שכל חבריה מקפידים על קלה כבחמורה. הסידור שהצריך לשלם אלפי שקלים בחודש עבור גוף כשרות שיישלח משגיח שייבדוק את היהודי הירא והכשר לבעל ישים מרכיבים מפוקפקים בתבשיליו היה נראה מיותר ואף גובל ב"בל תשחית".
תמונת אילוסטרציה. צילום: יעקב נחומי/פלאש 90
כך ויתרו עסקים רבים על כשרות מינימאלית. ללקוחות שהיו עוד מופתעים בתקופה הראשונה לראות חנויות לממכר מזון שאינם מעוטרים בתעודת כשרות, היו המוכרים מציגים את מארזי הבשר ומסננים הלכה בנושא כשרות כדי להשלים את תמונת האמינות הנדרשת. מעשי אותם אברכים שחיפשו השלמת הכנסה בסופי שבוע התרחבו גם לכאלה שפחות מבינים את חומרת הנושא ואת אלפי סעיפיו וחומרותיו.
בעל החנות שהכניס מוצר של היתר מכירה לחנותו במרכז בני ברק לא התכוון להאכיל את הלקוחות בניגוד לאמונתם, הרי הירק נמכר בחנות כשרה וישנם מגדולי הפוסקים שמתירים זאת אף לכתחילה. להבנתו פתק התרעה קטן חותם את התקלת הירק החסר. הוא רק לא יודע שלפי מרן האור לציון זצוק"ל, פוסק שרבים מלקוחותיו נוהגים כמותו, אסור לכתחילה לאכול מאוכל שהתבשל בסיר שבישלו בו היתר מכירה ומרן הגרי"ש אליישיב אוסר זאת גם בדיעבד. הוא לא ידע שגדולי פוסקי אשכנז אסרו היתר מכירה. הוא ימשיך להאכיל אלפי לקוחות על פי נוסחת "כל המוצרים בד"ץ" מבלי לדעת שהוא מאכילם באיסור לפי הפוסק שלהם.
***
כאמור, הסיבה שאנחנו כחברה מפקידים את האמון באיכות הכשרות למוכר החרדי, למרות האינטרס הכלכלי הברור, נעוצה באופן פרדוקסאלי דווקא בשל היותנו חברה מקפידה. אנו עדים יום יום להקרבה של סביבתנו לקיום התורה והמצוות בהקפדה, העדות הזאת נתנה לנו לסמוך על אותם אנשים שלבטח הקימו את עסקיהם לפי שיקול הגיוני – כלכלית ודתית. אך התוצאה של התרבות הזאת מביאה למכשולים שאף אחד מאיתנו לא רצה בהם.
באופן מצער דווקא התרבות בה אנחנו החרדים לדבר ה' סומכים אחד על השני, היא שגורמת כיום למכשול הכשרותי. התרבות שנוצרה מהעובדה שדורות אחרי דורות אנשים לא פגעו באמון ועמדו בציפיות, עומדת כעת בעוכרינו. באופן חריג התרבות החרדית הופכת להיות אויבת של שמירת התורה. בפעם הבאה שנתמוך בעסק שמוותר על כשרות בסיסית נדע לתת את דעתנו לנזק הרוחני שהתופעה מביאה, אולי בכך נגרום לתיקון העיוות.
מקווה מאוד שבזכות הדברים שנאמרו בכתבה הנפלאה והנכונה הזאת בעלי החנויות המפוקפקים יעשו הכשר על חנות
מאמר חשוב מאוד
כמשגיח כשרות במטבח שיודע מה הוא מונע מבעל הבית
צריך לעשות אמבוש על בעלי החנויות עד שיהיה פיקוח, ניתן להסדיר הדבר ע"י משגיח מוכר המאשר שמפקח על הנוהל ויוצא ונכנס, וכעין בתי מלון, ולא חייב דווקא גוף כשרות פופולרי בעלות גבוהה, סו"ס מדובר באנ"ש , אלא שלא כ"כ מודעים לפרטים ואולי המחיר הזול יהיה ניסיון, ומספיק משגיח מוכר כמו הכשר של הרב בורנשטין וכדו', שיאשר את כשרות המוצרים
ואגב אם כבר מזכירים, הספרדים(לכל הדעות) אוכלים רק שחיטת חלק, ובהכשר הרב לנדא יש גם חלק וגם לא חלק, והמחיר בהתאם, ובמסעדות מסתמא השיקול הכלכלי גובר, והספרדים בחוסר ידע סומכים על נאמנות הגבוהה של ההכשר, אך לא יודעים שהבשר לפי הבית יוסף עלול להיות טרףףףףףףףףף
אם יציפו את הדברים ולא רק בכתבה חד פעמית, אלא ידאגו לסדרה ומחקר והצעות ייעול עם מעקב, הדברים ישונו לטובה,
תודה לכותב על כתבותיו הנפלאות, והזכות תעמוד לימינו
תפסיקו לעשות פרסומות לכשרויות של שמיטה כאילו מי שאוכל היתר מכירה כאילו זה כמו חזיר יש פוסקים שמתירים את זה לכתחילה, אז למה לבלבל את הציבור מה זה בשביל פרסומת השכנזית. למה להיות נגד ציבור שלם. על זה חרבה ירושלים. ומי שלא אוכל שישאל את המוכר, ולא צריך לעשות כאילו זה חזיר
כשמוכר אומר הכל בד"ץ והוא משקר זה חזיר,
אתה מדהים, בנצי, וגם צודק בחלק מדברים
אבל תקרא שוב את הכתבה, ותראה שלא השבת על עיקר דבריה
ואגב, אין פוסקים שמתאים את זה לכתחילה, גם הרב קוק ועוד קודם לו, שבהם נתלים המקבילים, לא התירו לכתחילה, אלא רק בדיעבד שבדיעבד, ובתנאים מאוד ספציפיים שלא מקיימים היום
נתקלתי לא פעם בדת"ל שנכנסים לצ'ולנטיה באיזורים חרדיים ושואלים על תעודת כשרות שכמובן חסרה בעוד כל העומדים בתור עומדים משתהים..
בנושא הזה יש מה ללמוד.
מה עם המכשול שמוכרים בטשונטיות בשר של העדה החרדית ושל כשרויות שאין להם בעיה אם הבשר לא חלק אבל מי שהולך לפי השולחן ערוך שמצריך לכתחילה בשר חלק נכשל בבשר טרף
מזכיר לי סיפור שאדם נכנס לחנות פלאפל ושאל את המוכר מה ההכשר, המוכר הראה לו שיש תמונה של הבאבא סאלי זי"ע,
אמר לו הקונה אם הבאבא סאלי היה מוכר כאן, ואתה היית בתמונה, הייתי קונה……
הציבור צריך להצביע ברגלים ולהפסיק לקנות / להזמין אוכל במקומות ללא הכשר מסודר, וכך תיפסק הרעה החדשה הזו, שרבים וטובים לא יודעים כמה היא גרועה.
כי זה יותר גרוע מהכשר הכי גרוע, שא"א לדעת מה נכנס לשם בכלל…..