דעות

דוברות המחנה הממלכתי

ליתר ביטחון(יסט): מה היה כל כך חשוב לגנץ לצרף עוד גנרל? / יוסף טיקוצ’ינסקי

שקד והנדל מציגים ניתוק מפואר מהמציאות ועל קולות הימין נאבקות שלוש מפלגות, שזה קצת יותר מדי • נאומו האנטישמי של אבו-מאזן שהגיע מיד אחרי מבצע “עלות השחר”, מזכיר לנו שוב מי האויב ואיך יש מספיק שנאת ישראל לכולם
  • המזגן נכבה בסעודת השבת? לדעת להכריע - בלי להזיע!

    תוכן מקודם

  • גם להתפרנס בכבוד וגם להשאר בעולם התורה? בא לגלות איך עושים את זה

    תוכן מקודם

  • נחשף המדריך לגיוס כספים של המנטור העולמי

    תוכן מקודם

  • "בוא דחוף, אבא נפל במדרגות עם כל הקניות!": ההורים מזדקנים?! כך נאפשר להם עצמאות!

    תוכן מקודם

  • "בוא דחוף, אבא נפל במדרגות עם כל הקניות!": ההורים מזדקנים?! כך נאפשר להם עצמאות!

    תוכן מקודם

  • הרי אתה מקדש קורס להכשרת רבנים עורכי חופה וקידושין

    תוכן מקודם

כתבות נוספות בנושא:

1.
כשביטחוניסט מצרף ביטחוניסט:
לא ברור למה חשבו גנץ וסער שאיזנקוט אכן יביא להם כוח אלקטורלי חדש. מה שבאמת היה חסר להם זה דווקא כלכלן טוב.

כמיטב המסורת, גם השבוע הזה לא יכול להסתיים בלי ההצגה השבועית והפעם בקונספט חדש: הצגה חדשה המבטלת את ההצגה שהיתה לפני חודש.

אחרי שגנץ וסער הציגו את הריצה המשותפת ביניהם וגרמו ללא מעט גבות להתרומם בפליאה, התרוממו השבוע הגבות פעם נוספת כשבמוצאי שבת הוחלט לבטל את המוטציה הטריה “כחול לבן התקווה החדשה” ולהציג במקומה מוטציה חדשה יותר של “המחנה הממלכתי”, שם שמזכיר מאוד את המוטציה הכושלת “המחנה הציוני” ז”ל, רק הפעם עם כוכבים חדשים כמו גדי איזנקוט והצטרפות של מתן כהנא.

קולמוסין רבים נשתברו ומוחות רבים יגעו כדי לנסות ולהבין מה גורם למפלגות בישראל לרוץ אחרי ביטחוניסטים לשעבר ולצרף אותם לפוליטיקה. בעבר הרעיון הזה היה נראה נכון, נוצץ ומבטיח, מתוקף התפיסה הוותיקה שישראל היא מדינה במצב של מלחמה מתמדת כבר מיום הקמתה ולכן היא צריכה שביטחוניסטים ינהיגו אותה, הכנסת הרי מאשרת פעם בשנה באופן פורמלי את מצב החירום השורר בישראל מאז שנת תש”ח וגם התופעה הזאת כבר עוררה לא מעט דיונים וביקורת, אבל הרציונל היה שגנרל מעוטר, שהצליח לסיים קריירה צבאית נוצצת, יצליח לעורר תחושת ביטחון אצל האזרחים שיצביעו לו ויסמכו עליו.

בפועל, לאזרחי ישראל יש דאגות אחרות על הראש ובמיוחד במערכת הבחירות הנוכחית, בה כולם מדברים אך ורק על המצב הכלכלי, גל הטרור אמנם שוטף את ארצנו, אבל בכל המפלגות מבינים שהפעם יש לדבר לאזרחים דרך הכיס. במצב כזה הופכת התמיהה לגדולה יותר, ועוד יותר לא מובן מה פשר ההילה היוקרתית ההיסטרית הנקשרת סביב ראשו של איזנקוט.

הקונספט הזה נכשל פעם אחר פעם. המציאות הוכיחה שלא כל מי שהצליח לרכוש קריירה צבאית נוצצת, יכול בהכרח להצליח גם בפוליטיקה ואם כבר אז ההיפך. פוליטיקה היא חכמת המונים, חכמת שוק ולא כולם ניחנו בחיידקים הפוליטיים הנכונים. ראינו גנרלים מבריקים שהתרסקו על רצפת הפוליטיקה בביזיון גדול, החל מאהוד ברק, דרך בוגי יעלון, שאול מופז, רפי פרץ ועד בני גנץ עצמו.

כבר מהרגע שגנץ סיים את תפקידו כרמטכ”ל, החלה לרחוש סביבו הכוורת שניסתה לשכנע אותו להצטרף לפוליטיקה. גנץ היה נראה אדם עם חזות מרשימה המזכירה את הפוליטיקאים הבכירים חמורי הסבר של ארצות הברית, הוא שמר על שתיקה שהעניקה לו הילה עוד יותר יוקרתית ולבסוף הוא נגרר כמעט בעל כרחו לפוליטיקה כדי להציל את לפיד ובוגי מעצמם.

גנץ לא הצליח להיות סיפור הצלחה כבר מהרגע הראשון, אבל לשבחו ייאמר שהוא עדיין מנסה. יש לפניו הזדמנויות והוא עושה מאמצים סבירים כדי לנצל אותן, יתכן שעתידו עוד לפניו. אבל ההתנהלות שלו במערכת הבחירות הזו לא ממש מובנת והיא מעלה שוב את התהייה האם הרמטכ”ל המוצלח אכן יכול להיות פוליטיקאי מוצלח.

כשהממשלה הנוכחית התפרקה, גנץ היה במצב פוליטי מצוין. הוא עמד בראש מפלגה גדולה שהיתה יכולה להשיג דילים פוליטיים משתלמים עם שני הגושים, כחול לבן היתה יכולה להיות שוברת השוויון בתיקו הפוליטי. אבל אז הוא תפס צד והחליט שאחרי הבגידה של ביבי שהפר את הבטחת הרוטציה, הוא לא הולך איתו יותר ויהי מה.

ועדיין, לגנץ היה מעמד של כבוד בגוש המרכז שמאל, אחריו ניצבת שורת שרים וח”כים במפלגתו שעשו עבודה טובה והם עדיין מוכנים ללכת אחריו ובתנאי שישמור על מקומם, אבל אז הוא עשה מהלך נוסף וצירף את תקווה חדשה. הצירוף הזה גרם לכמה מנאמניו של גנץ להידחק אחורנית ברשימה, מהלך כזה עושים רק כשברור שהשילוב הזה יהיה גדול מסך חלקיו ויבטיח לכולם מקומות ריאליים, מה שלא נכון לחלוטין במקרה הזה, בו שמר החיבור על כוחו המקורי ולכן מי שנדחק אחורה נמצא בסיכון גבוה שלא להיכנס לכנסת הבאה.

וכאילו לא די בכך, בקושי עבר חודש וגנץ הציג השבוע את החיבור החדש עם איזנקוט, הרמטכ”ל האחרון שפרש מצה”ל וגם סביבו התפתחה כוורת רוחשת. החיבור הזה דוחק גם את אנשיו של סער אחורה לצורך שריונים נוספים עבור אנשים שיבחר איזנקוט, אחד מהם הוא מתן כהנא שחצה את הקווים והצטרף לגוש “רק לא ביבי”.

איזנקוט עצמו, בדומה לגנץ, שומר על שתיקה בכל הקשור לעמדות פוליטיות. הוא התבטא בעבר בעד שתי מדינות לשני עמים והשמיע עוד שלל אמירות שמאל קיצוניות, אבל כעת הוא בחר להתחבר למפלגה בה חברים סער ואלקין ולא למרצ, או אפילו לא ללפיד שהיה מאפשר לו מרחב תמרון יותר גדול אם אכן אלה דעותיו.

אבל התהיה הגדולה יותר היא למה חשבו גנץ וסער שאיזנקוט אכן יביא להם כוח אלקטורלי חדש. הרי אם עדיין קיימת התאוריה שביטחוניסט בכיר מביא קולות, הרי שלמחנה הממלכתי כבר יש אחד כזה, הוא כבר מוצב במקום הראשון. אחריו במקום השני יש את סער שבינתיים לא הוכיח את עצמו כמגנט מנדטים בלשון המעטה, איזנקוט עצמו בוודאי שעדיין לא הוכיח את עצמו ובסקרים הראשוניים שנערכו לאחר הצטרפותו, הוכח שהוא לא באמת הגדיל את כוח המפלגה החדשה “המחנה הממלכתי” ואפשר גם להבין מדוע.

בפועל, מה שבאמת היה חסר למפלגה הזאת במיוחד במערכת בחירות כמו זו, הוא דווקא כלכלן בכיר שיציג פתרון מבטיח לכיסם של האזרחים, רכש כזה היה בוודאי יכול לשבור שוויון ולהציג קלף איכותי מול גוש הימין ובוודאי מול לפיד וליברמן. במקום זאת, בחרו גנץ וסער להביא עוד גנרל לשעבר, לנסות שוב את הקונספט שנכשל פעם אחר פעם, לחזור שוב ושוב על אותה תאוריה עתיקה שאבד עליה הכלח אבל לצפות משום מה לתוצאה שונה.

ההתנהלות הלא ברורה של גנץ היא עצמה ההוכחה לכך שצירוף איזנקוט למפלגה עלול להתברר כטעות. הגנרל לשעבר גנץ מוכיח שהחושים הפוליטיים שלו לא מי יודע מה, ודווקא זה מה שצריך להדגיש את האבסורד שעלול להיות בצירופו של איזנקוט. הטריק הזה של צירוף ביטחוניסט לא הוכיח את עצמו עד היום ובוודאי שלא במפלגה שכבר מובלת ע”י ביטחוניסט שגויס בעצמו באותה שיטה.

2.
המסע לפירוק הימין:
שלוש מפלגות נלחמות כרגע על הקול הימני. קולו של ההיגיון קצת פחות נשמע השבוע

הצגה נוספת שקיבלנו השבוע היתה כמובן מסיבת העיתונאים של איתמר בן גביר, שהחליט באופן חד צדדי לטענתו להפסיק את המגעים עם סמוטריץ’. השילוט שהוכן מבעוד מועד על הבמה והפודיום, חשף כבר את תוכן נאומו של הח”כ עוד לפני שנכנס בכלל לחדר: “הגיע זמן בן גביר”.

וכמו בהצגה של גנץ וסער מלפני חודש שהתבטלה ע”י ההצגה של השבוע, כך יש לצפות או לפחות לקוות שגם ההצגה של בן גביר תתבטל. הפירוד הזה לא טוב בכלל לגוש הימין ובוודאי שלא לציונות הדתית.

גוש הימין גם כך נלחם על קיומו, לימין שמימין לליכוד אין את הלוקסוס לנהל מלחמות ולהיאבק על מיקומים ברשימות כפי שהיה בעבר. אם יש שם כאלה שבאמת חפצים בחזרתו של גוש הימין לשלטון, הדרך היחידה שלהם היא לוודא שמצד אחד יש יותר ממפלגה אחת כדי לרכך התנגדויות לאישים כאלה או אחרים, ומצד שני שלא תהיינה יותר מדי מפלגות, מה שיגרום לאיבוד קולות.

במצב הנוכחי, אם בן גביר באמת יילך בנפרד, הרי שיש שלוש מפלגות המתמודדות על מאגר קולות לא מדי גדול: הציונות הדתית, עוצמה יהודית והבית היהודי שמנסה בכל כוחה להיות רלוונטית ולהתקרב לאחוז החסימה, גם אם זה יבוא על חשבון המפלגות האחרות.

מפלגת הרוח הציונית של שקנדל אינה רלוונטית, לאור העובדה שהם לא מנסים לחזור ולקבל את קולות הימין אלא נאבקים ברוח, מציגים קמפיין שנראה כרגע כמו פול גז בניוטרל ואולי אפילו כמו סוג של ניתוק מהמציאות. בקמפיין הם טוענים שאסור להקים ממשלה צרה של 61 אלא ממשלה רחבה ויציבה ולכן ממשלה של נתניהו עם בן גביר וסמוטריץ’ אינה מומלצת. המסר שהם ביקשו להעביר הוא שצריכים גם אותם בסיפור הזה כדי להיות ממשלת 65 ולא 61, אבל לא זה מה שאנשים מבינים מפרסומי החוצות שנמרחו השבוע על הגשרים.

מצביעי ימין נעלבים מקמפיין כזה ובוודאי שלא יצביעו להם, מצביעי מרכז שמאל שאינם רוצים ממשלה עם נתניהו, כבר נמצאים אצל סער ובוודאי שלא יהמרו על שקנדל שעלולים בסופו של דבר כן לשבת עם נתניהו, כך שממש לא מובן מה הכיוון אליו חותר הצמד חמד ומהיכן הם מתכוונים לשאוב מצביעים, לא מובן מה עובר להם בראש כשהם חושבים שזה מה שיקרב אותם לאחוז החסימה.

כך או כך, הרוח הציונית אינה רלוונטית לגוש הימין ואינה יכולה לבוא בשום תחשיב ותרחיש. המפלגות שנותרו הן של סמוטריץ’, בן גביר והבית היהודי והמצב של שלושתם עדיין לא ברור, מה גם שבליכוד עצמו המצב גם כן עדיין לא ברור, עדיין לא ידוע מה יעשו עמיחי שיקלי ועידית סילמן, האם השריונים בליכוד אכן יבטיחו להם מקום או שהעתירות שהוגשו תתקבלנה ואז השניים הללו יחזרו לחפש את מקומם בציונות הדתית.

במצב הזה, מאוד מובן מדוע סמוטריץ’ הפציר בשותפו לקחת נשימה עמוקה ולהמתין מעט, לראות לאן הדברים מתפתחים, לראות מה יהיו תוצאות הפריימריז האמורים להיערך בציונות הדתית בשבוע הבא, לראות כיצד מתקדמים הדברים בליכוד, יש עדיין חודש שלם עד מועד סגירת הרשימות ויש די זמן להמתין ולראות כיצד בונים את המערכת הזאת נכון.

וכשאומרים לבנות נכון הכוונה היא לשמור על מטרה אחת עיקרית והיא – לא רק שלא לגרום לאיבוד קולות אלא לבנות את המערכת בצורה כזאת שתביא למיקסום קולות, לגרום לאלה שלא הצביעו בפעמים הקודמות לצאת הפעם ולהצביע, לגרום לכך שלרוב המוחלט בשלל חלקי הציונות הדתית והימין שמימין לליכוד יהיה בית פוליטי להתחבר אליו ולהצביע עבורו, באופן שיגדיל הפעם את הגוש.

ההתנהלות של בן גביר כרגע, על פניו לא נראית ככזו שמכוונת למטרה הזאת. חלק מהסקרים נוטים לטובתו ומבטיחים שגם סמוטריץ’ וגם הוא יעברו את אחוז החסימה אבל חלק מהסקרים לא חושבים כך. הסיכון שהוא נוטל פה גדול מדי ולא בטוח שמישהו במפלגה שם עוצר לרגע ומנסה לחשוב על זה. המפלגה הזאת בנויה על רוח התלהבות, על אמוציות, זה מה שמושך אליה את הצעירים המשולהבים ובעלי הדם הרותח ששואפים להעפיל במהירות אל הפסגה, אך מצד שני דווקא רוח ההתלהבות הזאת עלולה לקחת אותם רחוק מדי, אל התהום שמעבר לפסגה.

3.
חמישים שואות ושנאה אחת:
אנטישמים לא מתים, הם רק מתחלפים. כשאבו מאזן שתק החמאס דיבר, וכשחמאס שותק הג’יהאד מדבר

האנטישמיות שניתזה השבוע מפיו של יו”ר הרשת אבו מאזן בגרמניה, עוררה זעם מוצדק בישראל. לא בכל יום עומד מי שנחשב לפרטנר של ישראל ומאשים אותה לא פחות ולא יותר מאשר ב”חמישים שואות” כלפי הפלשתינים במהלך השנים.

אבו מאזן הוא ממשיכו של ערפאת בתנועת אש”ף שחתמה עם ישראל על הסכמי אוסלו, הסכמים שעוררו כזכור את הפחד והזעם אצל החמאס שמצידו פתח מיד באינתיפאדה ובסדרת הפיגועים הנוראה ברחבי ישראל. כל אוטובוס שהתרומם בלהבות באוויר הזכיר לכולם שההסכם אולי נחתם עם ארגון אחד, אבל ארגון הטרור השני ממש לא מתכוון לוותר על הנרטיב הפלשתיני, שמשמעותו השמדת ישראל בדיוק כפי שרצו הנאצים.

פליטת הפה של אבו מאזן השבוע גררה טלפון נזעם מלשכת ראה”מ בירושלים למוקטעה. לפיד לא היה מוכן לקבל את מה שקרה, זה הרס לו ולגנץ את הניסיונות שלהם בשנה האחרונה להוריד את אבו מאזן מהמדף, לנער מעליו את האבק ולהחזיר אותו לקדמת הבמה. ואכן אבו מאזן פרסם סוג של הסתייגות מההסתה שלו ובזה הסיפור נגמר, בינתיים.

קשה היה שלא לשים לב שלצד המגמה להחזיר את הרלוונטיות לאבו מאזן, הפעם שורר שקט מוזר מול החמאס. הארגון הרצחני פתאום שומר על ממלכתיות ובמבצע “עלות השחר” הוא הצליח אפילו להיראות כאילו הוא הגורם המתון והמרגיע בכל הסיפור. ההסבר לזה הוא שחמאס נהנה כרגע מסכומי כסף אדירים שהוא מקבל מקטאר בהסכמת ישראל, מהלך שנתניהו התחיל כדי לא לעצבן את חמאס והממשלה הנוכחית ממשיכה. כנראה שמישהו קיווה שהפעם כן ניתן יהיה להתחיל תהליך מדיני, לשלב בו את חמאס ובכך למנוע אינתיפאדה.

אבל מסתבר שהשיטה נשארת אותה שיטה, רק השחקנים מתחלפים. מבצע “עלות השחר” הוכיח שהניסיון הכושל להשיג שלום עם פלשתינים שלא רוצים שלום, לא יכול לצאת לפועל. בתקופת אוסלו זה היה החמאס והפעם זה הג’יהאד האסלאמי. כשארגון טרור אחד שותק ומנהל מגעים עם ישראל, תמיד יהיה את הארגון הנוסף שיעשה את העבודה בשביל האחים שלו ויזכיר לכולם שהרצון המשותף של כולם זה לראות את ישראל נעלמת ה”י.

את התמונה הזאת השלים נשיא טורקיה שפתאום חזר גם הוא להיות כאילו חבר של ישראל. לפיד הציג השבוע תמונת ניצחון של נירמול היחסים עם טורקיה אחרי עשור של עויינות, אבל ארדואן שבעצמו הפך להיות מגדולי המסיתים נגד ישראל, השבית את השמחה כשאמר בכנס פנימי, כי היחסים עם ישראל בעצם יעזרו לו לדאוג לטובת הפלשתינים.

האירועים הללו מזכירים שוב שאין באמת פרטנר בצד השני וחבל שההזיות הללו לא נמוגו ולא הושפעו מהמציאות, למרות השנים הרבות שחלפו. הפלשתינים לא באמת רוצים שלום, אין אף גוף איסלאמי רשמי שיחתום על מסמך המכיר בזכותה של ישראל להתקיים וגם אם יהיה אחד כזה, תמיד יהיו לו אחים שיעשו עבורו את העבודה. המציאות הוכיחה זאת כבר לפני 25 שנה והיא הוכיחה זאת שוב גם השבוע.

הטור פורסם במוסף ‘יתד השבוע’ מבית יתד נאמן

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו >

מה דעתך על הכתבה, עניין אותך?

5 תגובות
הכי מדורגות
חדשות ביותר ישנות ביותר
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות

חוצפן

הכל הסדר?????.

למה?

לעניות דעתי אין צורך בפרשנויות רבות
העובדות כ”כ ברורות
א. לצערי שנאת הדת עדין באיבה! וע”כ יש צורך דחוף אמיתי וברור לחזק את הכח האלקטוראלי של המפלגות החרדיות 15% מכלל האוכלוסיה זה כח אלקטורלי גדול לא כללתי בפנים את המסורתיים
ב. ראינו לאן הוליכה אותנו שנאת ביבי – ההר הוליד עכבר – שוב ע”פ מה שהתפרסם לא צריך להיות משפטן גדול להבין שתיקי האלפיים הם אפילו לא תיקי אחדות!
ג. חייבים כח הסברה חזק להסביר למצביעי המרכז שמוליכים אותם שולל הן ע”י זריעה של שנאת חינם והן ע”י סילוף דברים שיבדקו כמה כסף ביזבז זה ששאל היכן הכסף וכו’

מזכיר לי כשהייתי ילד הייתי מתלהב מכל חייל כאילו הוא כל יכול

כתבות חדשות באתר

אין שיפור במצבו של אבי הכלה – "כי אין לה אב ואם"
מ

תוכן מקודם בשיתוף המחלקה המסחרית

יום שישי של רמדאן: עצורים בעיר העתיקה בעבירות של הסתה והזדהות עם ארגון טרור
מפקד פיקוד הצפון לראשי רשויות בצפון: ממשיכים לפגוע בחיזבאללה
ביום ראשון: סגולה לרפואה בליז'ענסק
מ

תוכן מקודם בשיתוף המחלקה המסחרית

תיעוד קשה מהריגת גר הצדק הפלסטיני; האם יובא לקבר ישראל? • צפו
נוסע ברכבו - ומחוסל בעזרת כטב"ם: זה בכיר חיזבאללה שנהרג בלבנון • צפו
פסק הלכה בכח התורה: "יזכו להיכנס לחג הפסח בהרחבה ובשמחה"
מ

תוכן מקודם בשיתוף המחלקה המסחרית

הפרשן הפוליטי עם האמת הפשוטה: "החרדים וצה"ל נמצאים באותו הצד"
סקר מנדטים חדש: גדעון סער מצליח להתאושש, בצלאל סמוטריץ' - לא
פארק הירקון בפתח תקווה? הכירו את מתחם הנדל"ן הכי מדובר בענף
מ

תוכן מקודם בשיתוף המחלקה המסחרית

רם בן ברק על ההפתעה בפריימריז של 'יש עתיד': "הציבור שלנו רוצה דמוקרטיזציה"
מטורללים: ילדים תימנים קטנים וחמושים נשבעים אמונים לחות'ים • צפו

הכתבות המעניינות ביותר

קאובוי ישראלי על הסוס עם הפרות ברמת הגולן • תיעוד
דובי מייזלעס בסינגל חדש: "ס'קומט שבת"
מרן הגר"ד לנדו על חוק הגיוס: "מתכוונים רק שראש הממשלה יעוף..." • צפו
רבה של אור יהודה עם רעיון מיוחד לפרשת צו • צפו
בגץ, ביבי וביידן / דוד ברמן
הבכי של מרן זצוק"ל בפני ביבי: "אני בצער גדול על התורה" • צפו
טען עוד כתבות >

המיוחדים

Screenshot_13 (Small)
הכירו את אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה: ארגון הטרור הלבנוני שעלה לכותרות
WhatsApp-Image-2021-05-20-at-13.27.36-724x483-1-1-1
הקפה שהציל והקריסה באמשינוב • עשרת הסרטונים הנצפים של השבוע
WhatsApp-Image-2023-05-11-at-18.25.59-1024x683
קיפקעס | תלישת הפאות, הבהרת הגאון על המקורב, והכנת הנאום לח"כ החרדי
.
וְנַהֲפוֹךְ הוּא: מי הראשון שהתחפש, ומדוע אנחנו מתחפשים בפורים?

חדש באתר

.
קאובוי ישראלי על הסוס עם הפרות ברמת הגולן • תיעוד
photo1711715392
יום שישי של רמדאן: עצורים בעיר העתיקה בעבירות של הסתה והזדהות עם ארגון טרור
‏‏לכידה
דובי מייזלעס בסינגל חדש: "ס'קומט שבת"
WhatsApp_Image_2024-03-29_at_13.26
מפקד פיקוד הצפון לראשי רשויות בצפון: ממשיכים לפגוע בחיזבאללה

גלריות

.
קאובוי ישראלי על הסוס עם הפרות ברמת הגולן • תיעוד
''ד מלעלוב משתה היין (3)
משתה היין אצל האדמו"ר מהרי"ד מלעלוב
 פורים תשפ''ד צילום ארי קופרשטוק (18)
ארי קופרשטוק תיעד: פורים בירושלים
IMG_8256
מוצאי שבת זכור ויום הפורים בצל האדמו"ר המשפיע ממבקשי אמונה

עיתוני היום

%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D4
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שִׁשִּׁי • כותרות העיתונים – י"ט באדר ב’ ה’תשפ”ד

מה ברצונך למצוא?

יש לך משהו דחוף לומר לנו?

הדואר
האדום

צירוף קובץ עד גודל של 5 מגה
דילוג לתוכן Hide picture