לשם שינוי, אתחיל מהסוף: שלא יספרו לכם סיפורים, המצב של הימין לא טוב.
ועכשיו בהרחבה: בחודשים האחרונים, בליכוד מספרים שהם עמלים להוציא מהבתים את מצביעי המפלגה, שלא טרחו להגיע בבחירות האחרונות לקלפיות. לדברי בכירים במפלגה, נתניהו משקיע את כל כוחו ומרצו לטובת המרצת המצביעים הפוטנציאליים, עובר בכל יום מעיר לעיר, עם תחנות עצירה כמעט כמו תחנות החלוקה של תנובה.
אבל אם לשפוט על פי המצב בשטח, ההתעוררות לא משהו וזה עוד בלשון עדינה. בליכוד בפרט, אך בגוש הימין בכלל חשים תחושת מיצוי. לאנשים כבר אין כח לצאת לעוד מערכת בחירות, שגם בסיומה כלל לא ברור אם גוש הימין יזכה במספר הקסם 61.
גם בליכוד וגם ביתר מפלגות הגוש מבינים שהבחירות הללו הן קריטיות עבורם, בבחינת להיות או לחדול. הם יודעים שאם הפעם לא יושג המנדט השישים ואחת שיאפשר הקמת ממשלת ימין יציבה, מישהו יצטרך לפרמט את חוקי המשחק הללו. ייתכן שיהיו אלו חברים מגוש הימין שיערקו לצד השני וייתכן שיהיו כאלו בתוך הגוש, שידרשו לבצע שינוי כזה או אחר (ואל תחשבו לרגע על הדחת נתניהו מראשות הליכוד, או ממועמדותו לראשות ממשלה).
דווקא על רקע המצב הסטטי הזה, בו אין תזוזה לפה או לשם, גוש הימין קיבל את האפשרות לזריקת המרץ שלו, באמצעות החלטת יו"ר ועדת הבחירות לפסול את חבר הכנסת לשעבר עמיחי שיקלי מהתמודדות בליכוד ועתירת 'יש עתיד' בנוגע למעמדו של ערוץ 14.
את שיקלי כולם מכירים. אידיאולוג, שהיה מוכן לשלם מחיר כבד על הישיבה שלו באופוזיציה, והתפטר רק אחרי שבית המשפט רמז לו כי אין בכוונתו לבטל את ההכרזה עליו כ'פורש'. הכרזה שיש עמה משמעויות חוקיות שונות.
את מועד הפרישה שלו מהכנסת, ביצע שיקלי בהתאם לפסיקה שהתקבלה בבית המשפט, אבל את יושב ראש ועדת הבחירות, שופט העליון יצחק עמית זה לא מספק. מבחינתו, שיקלי עבר על החוק ואין כל סיבה לאפשר לו להתמודד במסגרת מפלגה קיימת (קרי: הליכוד). בימין לא אהבו את ההחלטה, שיקלי בעצמו תקף את היו"ר וכינה אותו פוליטיקאי ובגוש הימין תקפו בחריפות את ההחלטה של השופט שהשקיע לא פחות מ-37 עמודי פוליו ממוחשבים, כדי לבאר את טעמו ונימוקו בפסילה השערורייתית הזו.
אבל האמת היא, כאמור, שדווקא להחלטה על פסילת שיקלי, יכולה להיות משמעות רבה בקמפיין הבחירות של גוש הימין. מאז הקמת ממשלת הכלאיים וביתר שאת מאז פירוקה, מצביעי מפלגות הימין, חשים כי גם מעט הזכויות שהיו להם נשללו, השמאל משתלט על כל עמדה פנויה, התפקידים הולכים רק למקורבים, הביטחון איננו (ועזבו לרגע את המצב הביטחוני בתקופת נתניהו), היועהמ"שים הפכו לפקידים לא מחייבים ואפילו העמדות הפוליטיות משתנות במהירות של סופת ההוריקן שמכה בימים אלו את חופי ארצות הברית, בהתאם לצרכים הפוליטיים.
הימין שגם כך חש נרדף מאז הקמת הממשלה, וכמעט ללא זכויות, יכול לראות בפסילה של שיקלי את קו פרשת המים. לא בגלל שהאחרון הוא דמות נערצת, גם לא בגלל מראהו החיצוני, אלא בשל הניסיון לסתום את פיו של חבר הכנסת היחידי, שהיה מוכן לוותר על תפקידים, לטובת ישיבה באופוזיציה, יחד עם גוש הימין.
זריקת הבוסטר היא ללא ספק, העתירה המטופשת, מלאת הגיחוך והרמה הנמוכה של יש עתיד נגד ערוץ 14. לא משנה מה תהיה התוצאה, ולמרות שאילו היו כעת ימים כתיקנם, היא הייתה נדחית על הסף, עכשיו יש לה פוטנציאל להצלחה שתביא לסגירת הערוץ.
אבל גם אם לא ייסגר, רבים בימין רואים בכך הרבה מעבר לניסיון לפגוע בערוץ תקשורת, וסבורים כי מדובר בניסיון לסתום את הפה למבקרי הממשלה. והאמת, שהם צודקים. מאז כהונתה, ממשלת השינוי מצליחה להנדס תודעה, להכתיר את ההתנהלות בקורונה כניצחון, להפיל את המצב הכלכלי על ממשלות קודמות ורק לקצור הישגים של אחרים. הגשת העתירה כנגד ערוץ 14, היא רק עוד לבנה בחומה הזו שהממשלה הנוכחית בונה לעצמה.
לשני האירועים הללו יש את הפוטנציאל הגדול ביותר להוציא את אלו שנמצאים בבית, מיואשים מהמצב הפוליטי, עסוקים בעמל יומם, ולא מאמינים שייתכן שינוי אמיתי.
מכיוון שלא מדובר בעוד צעד של נוחות, אלא במאבק נגד סתימת הפיות של השמאל, שוועדת הבחירות חלק ממנה, יהיה קל יותר לשכנע אותם שהפעם אי אפשר להישאר אדישים. אם הם רוצים שהמדינה תישאר כמו שהיא הייתה עד הקמת הממשלה, הדרך שלהם היא לצאת להצביע ולהשאיר את האדישות לפעם אחרת.
במבט נוסף, אולי כדאי לחברי הקמפיינים של מפלגות הימין, לצאת בקמפיין של ממש כששיקלי וערוץ 14 מככבים בו. אולי אז, כשהקמפיין יעסקו בחיים עצמם, ולא בכן ביבי או לא ביבי, מצביעי הימין שעוד נותרו בבית, לא טורחים להצביע כבר כמה מערכות בחירות, יחליטו שהפעם אי אפשר עוד לשבת על זרי הדפנה ורווח והצלה יעמוד גם לנתניהו.





















די לצביעות
לא ברור האם אנחנו רוצים להציל את ביבי או את המדינה לכן יושבים בבית ביום הבחירות