כמו כל חופשה טובה, גם החופשה שנטלה עורכת הדין גלי בהרב-מיארה, הגיעה לסיומה, רק שבשונה מהחופשות שלי ושלכם, החופשה שלה היא על חשבון המיסים הישראלי, ודווקא במקום העבודה שלה.
מאז מונתה לתפקידה כיועצת המשפטית לממשלה, בראשית השנה הלועזית הנוכחית, מיארה בעיקר נחה. היא עשתה את זה על זרי הדפנה, היא המשיכה זאת גם במשרדה, והיא לא השמיעה קול, גם כשמישהו ניסה לצעוק קוקריקו תרנגול.
במהלך החודשים שהיא מכהנת בתפקידה, קולה לא נשמע. דורשי רשומות אומרים שאפילו השקט שהיה בהר סיני, נחשב לרועש לעומת הדממה שנשמרה בגזרתה בכל זמן כהונתה כיועצת משפטית לממשלה, תחת נפתלי בנט וראש ממשלת המעבר – נושא הלפיד של 'יש עתיד'.
אבל הנה, סוף סוף היא התעוררה. על רקע הקמת הממשלה המסתמנת בראשות נתניהו, היועצת הפוליטית לממשלה, מתנערת מהתרדמת בה הייתה שרויה, ומראה על סימני חיים ואנרגיה חיונית של אחת שבאה להילחם, על שלטון הצחוק ובעיקר למען שולחיה.
זה לא סוד, שמינויה של בהרב-מיארה, לווה בביקורת רבה. על אף הביקורת מבית ומחוץ, היא הוצנחה לתפקיד על ידי שר המשפטים היוצא גדעון סער, ש-"התאבד" למען מינויה ועוד בטרם הגיעה לשלב הגמר, היה ברור לכולם כיצד תיראה התוצאה.
מאז בחירתה, היא נחשבה ליועצת הפוליטית של הממשלה. זו שלא מעוררת מלחמות באמצעות כמה תתי סעיפים נסתרים שניתן לפרשנם בשבעים פנים, זו שלא נחשבת לעומתית לבוחריה, אלא להיפך.
בהרב מיארה עשתה הכל כדי להצדיק את הביקורת על מינויה, ואת הקריאות להדחתה. היא התעלמה מקריאות המצוקה של האופוזיציה היוצאת, ועשתה כל מה שאפשר כדי להקל על חיי הממשלה המתפזרת, תוך שהיא רומסת בריש גלי כל נורמה מקובלת.
היא איפשרה את מינוי הרמטכ"ל הבא, למרות שמדובר בממשלת מעבר. היא "מנעה" משר הביטחון גנץ (ויו"ר מפלגת המחנה הממלכתי, שאליה חברה תקווה חדשה ז"ל ופטרונה הפוליטי של מיארה – גדעון סער) למנות מפקד/ת לתחנת השידור הציבורית גלי צה"ל ובכך האריכה את מינויה הלא מוסדר של המוצנחת של גנץ לתפקיד.
היא אפשרה את היציאה למבצע עלות השחר, גם ללא כינוס הקבינט, פרסמה חוות דעת בנוגע לקידום הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון, לפיה אין חובה על הממשלה להביא את ההסכם לאישור הכנסת, למרות חוק משאל העם שנחקק בנושא וזה רק חלק מהדוגמאות.
טוב, זה לא שלא היו לה חוות דעת נחרצות. היא אפילו הביעה התנגדות להצעת חוק שנפלה בוועדת השרים בעניין חוק עונש מוות למחבלים. מי יזם את ההצעה אתם שואלים, חבר הכנסת בן גביר וח"כ מאי גולן. הכל ברור, נכון?!
גם כשכבר הביעה את דעתה בניגוד להחלטת הממשלה, היא עשתה זאת בדחילו ורחימו, נזהרת שלא להכעיס את ממניה, ואפילו ייצגה אותם בבית המשפט העליון, בניגוד לעמדתה. ממש יועצת משפטית כלבבה של הממשלה.
אבל משהו בה השתנה. "הצעות החקיקה הנדונות בימים אלה, מה שמכונה לצערי 'בליץ החקיקה', אינן עומדות כל אחת בפני עצמה" הנפיקה בהרב מיארה חוות דעת לתקשורת, בכנס שנערך באוניברסיטת חיפה. "הרעיון שלפיו נכון או ניתן לבצע שינוי עמוק במארג המשטרי באבחת חרב הוא שגוי בעיניי. שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מושכל. הוא לא מתאים לחקיקת בזק, חלקה טרם הקמת הממשלה, עת נדחסים ומקודמים חוקים עקרוניים בזמן קצר", היא הסבירה בניסיון לשכנע בעיקר את התקשורת ואת העם היושב משמאל.
"מבחינת היועמ"שית, פסקת התגברות ב-61 ח"כים זה קץ הדמוקרטיה", הוסיפו "מקורבי" היועצת המשפטית, לשפוך דלק אל המדורה הדמוקרטית.
בעבר, כשהיה כאן אחד שכיהן כמזכיר הממשלה ועבר לתפקיד היועהמ"ש, קראו לו היועץ המשפחתי, למרות שהוא תקע מקלות בגלגלים ופתח בחקירות שהולידו כתבי אישום נגד מי שמינה אותו לתפקיד, אבל משום מה את הביקורת הזו לא תשמעו על מיארה. היא הרי היועצת האולטימטיבית עבור הממשלה המתפזרת. זו שאומרת אמן על כל מה שצריך, או כמו שעקץ אותה שר הביטחון המיועד גלנט, בעיצומם של הימים בהם נשמעו דרישות מחברי הימין לפטר אותה מתפקידה: "למה לפטר אותה? היא נותנת לממשלה לעשות מה שהיא רוצה".
בימים אלו, כשעל כף המאזניים נמצאים מהלכים הרי גורל מבחינת הימין, תפקודה של היועצת המשפטית לממשלה, והגיבוי או חוסר הגיבוי לממשלה המסתמנת, הוא הרבה יותר מקריטי. אבל האמת היא, שבהרב מיארה פשוט לא מסוגלת להיות שם.
ב-כ"א באייר תשע"ט מיארה חתמה על מכתב פומבי נגד פסקת ההתגברות. במכתב שעליו חתומים פרקליטי מדינה, משנים ליועץ המשפטי לממשלה, משנים לפרקליט המדינה, מנהלי מחלקות בפרקליטות המדינה ופרקליטי מחוז כולם לשעבר, ובהם מיארה שהייתה אז מחוץ לשירות הציבורי, כותבים החתומים: "אנו, בכירים לשעבר בפרקליטות המדינה ובייעוץ המשפטי לממשלה, מודאגים מאוד מהקולות העולים במערכת הפוליטית הקוראים לקדם הליכי חקיקה שיפגעו בעקרונות היסוד של מדינת ישראל. בצעדים אלה יש כדי לפגוע בעצמאות וחוסר התלות של מוסדות המדינה האמונים על שלטון החוק ובהם בתי המשפט, הפרקליטות, היועצים המשפטיים, המשטרה ומבקר המדינה. כוונות אלו מדאיגות בפני עצמן, ועל אחת כמה וכמה כאשר חלק מהקולות באים על רקע ההליכים המתנהלים בעניינו של ראש הממשלה".
הקטע הזה הוא רק חלק קטן מהמכתב, אבל הכיוון שלו ברור למדי וכשבין החותמים מופיע שמה של היועצת הפוליטית, נדמה שאין ספק על כך שהממשלה הנוכחית נמצאת במסלול התנגשות עם מיארה.
במשך חודשים ארוכים, במפלגות הימין הבהירו שהם באו למשול. אחרי הנאום והתדרוכים של מיארה ו/או אנשיה, משילות הימין, עומדת למבחן מוקדם מהצפוי. עכשיו צריך להכריע, מה יעלה בגורלה של היועצת הפוליטית לממשלה. אם הימין יקפל את הזנב וישאיר אותה במקומה, התוצאה כבר ידועה מראש.
נתניהו רוצה אותה בשביל להפיל את האשמה עליה ולומר שביגללה הוא לא יכול לא יכול לבצע את מה שהימין האמיתי רוצה ,אם הוא היה רוצה היה מעיף אותה מזמן הקטע הוא שהוא חייב אותה