תדברו גרמנית / יוחאי דנינו קורא ללמוד מתעשיית הג'ובים של לפיד

שעה קלה לאחר השבעת הממשלה ה-37, יעל גרמן – שגרירת ישראל בצרפת – שיגרה לראש הממשלה הנכנס בנימין נתניהו, מכתב התפטרות מתפקידה כשגרירה.

"הממשלה שהקמת כוללת נציגי מפלגות שעמדותיהם הקיצוניות באות לביטוי בקווי היסוד שלה, במדיניותה ובהצהרות על חקיקה, פסולה בעיני, שבכוונתה להעביר. הדבר מעמיד, לדעתי, בסכנה את אופייה של מדינת ישראל וערכיה, כפי שבאים לביטוי במגילת העצמאות, עליה חונכנו וגדלנו, והיא משמשת לנו תעודת זהות ומגדלור. אי לכך, כאמור, מדיניותך, הצהרות השרים בממשלתך וכוונות החקיקה מנוגדים למצפוני, לתפיסת עולמי, ולהבטחות הטמונות במגילת העצמאות למדינה יהודית ודמוקרטית. בנסיבות אלה לא אוכל לעשות שקר בנפשי ולהמשיך לייצג מדיניות השונה באופן כה קיצוני מכל מה שאני מאמינה בו, ולכן אני מוצאת לנכון להגיש התפטרותי ולסיים תפקידי כשגרירת ישראל בצרפת".

המכתב הזה, אמור להביע לכאורה מורת רוח מהקמת הממשלה, אבל האמת היא שהוא מהווה הזדמנות לממשלת הימין החדשה. הזדמנות לעוד ג'וב, אך בעיקר הזדמנות להוכיח את מה שחברי הממשלה השונים עושים מאז ההשבעה. מוכיחים שהם באו לעבוד, באו לממש את מדיניות הימין.

במשך השנים שבהן הוא נמצא בפוליטיקה, היה יושב ראש 'יש עתיד' – וראש האופוזיציה מיום חמישי – יאיר לפיד, לראש הלוחמים נגד "תעשיית הג'ובים" שלטענתו הייתה בליכוד. הנאומים בכנסת היו מלאי תיעוב לחגיגות המינויים, בכנסי הבחירות הוא נתן דוגמא להשחתת השלטון באמצעות המינויים השונים לכל מיני גופים רשמיים יותר ורשמיים פחות והשיא היה בשנת 2015, כשלפיד התייצב בחזית בניין קרן קיימת לישראל, והבטיח בקמפיין הבחירות שלו לסגור את המוסד הזה – זה שגיסתו מונתה לחברה בו מטעם יש עתיד.

מאז ההבטחה של לפיד זרמו הרבה מים בנהר, כמה מים, עד שלפיד עצמו טבע בהבטחות שלו ועם שובו מהגלות האופוזיציונית, הוא החל לחתור אל המטרה: לנצל כל ג'וב ראוי יותר וראוי פחות ולמנות את כל מי שרק אפשר.

הראשון שבהם היה מינויה של נעמה שולץ – מנהלת האסטרטגיה של מפלגת יש עתיד ומנהלת מטהו האישי של לפיד – שמונתה למנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, כשבהמשך עם מינויו של לפיד לראש ממשלת המעבר, השתדרגה כמובן לתפקיד מנכ"לית משרד ראש הממשלה.

משרד החוץ בפרט והממשלה בכלל, הפכו לכר פורה במיוחד עבור ג'ובים לאנשי יש עתיד שנדחפו החוצה מהרשימה, או שפרשו בהסכמה. הנה רשימה חלקית של המינויים: השרה לשעבר יעל גרמן – נשואת המכתב הממוען לנתניהו – מונתה לשגרירה בפריז, למרות שהיא אינה דוברת השפה הצרפתית. חבר הכנסת לשעבר שמעון סולומון – מונה לשגריר ישראל באנגולה. חבר הכנסת לשעבר, ד"ר רונן הופמן – מונה לשגריר ישראל בקנדה. השר לשעבר אסף זמיר, זה שהוביל לפירוקה של ממשלת גנץ- נתניהו תוגמל בהתאם, ומונה לקונסול הכללי של ישראל בניו יורק ויש עוד המשך: קולט אביטל, לשעבר מועמדת לנשיאות המדינה – מונתה לבאת כוחו של שר החוץ בהנהלת יד ושם. הידידות בין אביטל ללפיד היא אינה מקרית, במאי 2017 הוטל עליה קנס של 5,000 ש"ח על ידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, משום שמסרה רשימות של ניצולי שואה למפלגת "יש עתיד", בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, במסגרת תפקידה כיו"ר עמותת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל.

אני מאמין שהתעייפתם, אבל זה לא הסוף. אחרי הסכמי השלום בין ישראל לאמירויות, שר החוץ לפיד הכריז על אמיר חייק כשגריר ישראל הראשון במדינות האיחוד. חייק לא הגיע מהעולם הדיפלומטי, אלא מתחום העסקים. הוא כיהן כנשיא התאחדות המלונות בישראל ויו״ר תאגיד המיחזור אל"ה, כיהן כמנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וכמנכ"ל התאחדות התעשיינים והעסק הכי מוצלח מבחינתו זו גם החברות עם יאיר לפיד. הניסיון הדיפלומטי היחיד של חייק, היה ככל הנראה בחשבון הטוויטר שלו, שם התבטא נגד הסכם השלום עם האמירויות. אבל מה זה משנה, העיקר שהוא מתוגמל בזכות החברות האמיצה ומונה בחסות ממשלת הג'ובים לתפקיד הנחשק.

גם כשהממשלה כבר עמדה ליפול, מחלקת המינויים של לפיד לא נסגרה ובניסיון לייצב את הממשלה, הוא הכריז על מינויה של ח"כ דאז ג׳ידא רינאוי- זועבי, לקונסולית הכללית של ישראל בשנחאי, על אף שהניסיון הדיפלומטי היחיד שלה מסתכם לכל היותר בהיותה בוגרת תוכנית השקעת אימפקט להכשרת מנהלים של בית הספר לעסקים שבאוניברסיטת אוקספורד. למי שכבר איבד ראש בפוליטיקה הישראלית, המינוי של זועבי לתפקיד הגיע לאחר שהפילה את חוק הגיוס שהוצע על ידי הקואליציה. בסופו של דבר המינוי לא יצא אל הפועל, כשזועבי ראתה שמשום מה הוא מתמהמה והחליטה ליהנות דווקא מהפלת הממשלה.

זועבי לא לבד, גם לשר לשעבר אלי אבידר הוצע על ידי שר החוץ לשמש בתפקיד שגריר באחת ממדינות העולם, ואפילו נרשם ניסיון לסיים את תפקידה של השרה לשעבר ציפי חוטובלי, כשגרירה בבריטניה. תקדים שלא היה כמותו, אבל גם לא היה תקדים לכך שלפיד היה ראש ממשלה וסליחה מאלו ששכחתי להזכיר.

תעשיית הג'ובים לא הסתיימה רק במינויים הללו, אלא גם בכך שישראל הפכה לבת חסות של נורבגיה, עם כעשרים מחברי הפרלמנט הישראלי, שכיהנו כחברי כנסת נורווגים, בחסות הממשלה היוצאת, אחרי שהטיפו וזעקו מרה על אישור חוק נורווגי מצומצם הרבה יותר, בממשלת הכאילו אחדות של נתניהו-גנץ.

בממשלה היוצאת, חברי הממשלה רמסו ברגל גסה כל ערך שהיה מקודש בשנות הגלות האופוזיציוניות שלהם ואל תצפו ממני למנות כאן בזה אחר זה, כי סוף כל סוף יש מגבלת מילים שאני גם כך חורג ממנה. מה גם, שבשביל זה צריך מוסף מיוחד, אז אולי בהזדמנות.

במהלך השנה וחצי של כהונת ממשלת בנט-לפיד, התברר לרבים מחברי הימין שהנציגים שלהם לא ממש שלטו פה במדינה, והאמת שגם מחוצה לה, במינויים השונים ברחבי העולם. ההתפטרות של שגרירת יש עתיד בצרפת, עם השבעת הממשלה החדשה, היא לא פחות מהזדמנות ליישם את מדיניות הימין גם בתחום הזה. עזבו את נבחרת הדירקטורים, תשכחו מהמינויים המוצעים על ידי כמה פקידים חברי אותה גוורדיה, ופשוט תתחילו למנות את מי שמאמין בדרכה של הממשלה. כן, אין לי בעיה שהמינוי יפוג עם השבעת ממשלה אחרת, אבל בזמן שאתם מכהנים, תעשו את הדבר הפשוט: תמשלו. תדברו גרמנית. תדברו בשפה של גרמן.

השבעת הממשלה, היא גם הזדמנות להכניס עוד לא מעט שחקנים לזירה הפוליטית, באמצעות החוק הנורווגי, אבל משום מה בימין לא ממהרים לעשות זאת. בליכוד כבר אמרו שבמפלגה החוק ייכנס לתוקף בשלבים, כאשר בתחילה יתפטרו מתי מעט. על פי הדיווחים, בציונות הדתית גם לא ממש ששים ושמחים לעשות זאת, אולי בשל זהות המועמדים שבהמשך הרשימה. גם במפלגות החרדיות טרם חתמו על מכתב ההתפטרות, של שרי הממשלה החדשים.

סביר להניח שאם חברי הימין יממשו את הבטחותיהם, וילמדו מהשמאל כיצד לשלוט, יתחילו זעקות השבר בצד השמאלי של המפה הפוליטית, אבל אחרי שנה וחצי של שיעור במשילות, הגיע הזמן לתוצאות המבחן של הצד הימני. אל תהססו, אם לפיד וחבריו היו בשלטון, זה היה קורה אפילו בממדים גדולים יותר.

הפעם, לחברי הימין אין פריבילגיה להתנהג כאילו הם מהאו"ם מכיוון שאפילו הארגון הזה משתף פעולה נגד הממשלה החדשה. עכשיו, הם פשוט צריכים לממש את היכולת ולמנות ככל שניתן. אחרת, בפעם הבאה שילינו על המינויים של לפיד, לא יהיה לכך שום ערך.