ממשלה הומוגנית? / שמואל מרקוביץ מעלה תהיות

זה היה נשמע לי קצת מוזר.

כי, בהתחלה, הכל היה נראה טבעי. לאחר הבחירות, היו שקראו לה 'הממשלה ההומוגנית ביותר בתולדות המדינה',

מלבד זאת, הממשלה הנוכחית, היא הממשלה עם מספר הרב ביותר של חברים שומרי מצוות, קרוב לחצי(!) מהממשלה הם אנשים חרדים או דתיים, זאת מלבד המסורתיים.

אך טבעי לכאורה, ששתי ההצעות שהגיש חבר הכנסת גפני, הצעות בדבר איסור הכנסת חמץ לבת"ח בפסח [למעשה זו החזרה של החוק שהיה ברוב השנים במדינת ישראל, אך נפל לאחרונה] וחוק להסדרת שעות רחצה נפרדות בשמורות טבע יעברו במהרה, אבל אז הגיעה התגובה הנחרצת מהליכוד:

החוקים לא יקודמו.

וזה הדבר הראשון שמוזר, כי הרי זו ממשלה הומוגנית, שוויונית ומסורתית, אז מה כ"כ הבעיה להחזיר את המצב הקדום לפחות, במוסדות השלטון כבעבר? אותו הדבר ואף יותר מכך לגבי החוק להסדרת שעות רחצה נפרדות בשמורות הטבע.

אבל היה משהו יותר מוזר.

'כלבי השמירה של הדמוקרטיה', אלה הנלחמים בעוז בעד 'חופש הדת' ונגד ה'כפייה דתית', טענו, טענה מעניינת השבוע בנוגע לנושא, לדידם, לא ייתכן לכפות על רוב בציבור שהוא איננו דתי, שלא יוכל להתרחץ במעורב, איש עם משפחתו למשל, ואז החילונים ממש 'נכפים' דתית.

רק להזכיר שהצעת החוק דיברה על 15% מסך האגמים, שמפעילה רשות הטבע והגנים בישראל, ורק במקומות בהם ישנם מספר רב(!) של אגמים, אם נדבר על חלקם באוכלוסייה, הרי שכבר ראינו כמה אחוזים הם באוכלוסייה, שלא לדבר על 'הדרה' הקיימת במצב כיום שחרדים ודתיים (אגב לרעת העיתונאים הללו, גם הרבה מוסלמים) לא יכולים להתרחץ באגמים הללו כלל.

חוזרים הדברים לגבי חוק הכנסת חמץ בפסח, שהוא בכלל כולל חלק רחב הרבה יותר באוכלוסייה כולל המסורתיים וכו', וכנזכר גם גם היה בעבר.

אבל זה לא דבר המוזר ביותר בנושא.

מה שיותר מוזר, שמדובר על אותם אנשים שממש לפני יומיים צעקו על הפחד משלטון הרוב הדורסני, שעלול לדרוס מיעוט, ההפך מדמוקרטיה.

אז, הם לא התחשבו בדעת הרוב. זה לא נגע, גם הסקרים בנושא לא נגעו, אבל הפחד נמשך, כי הם צעקו את צעקת המיעוט המודר.

וזה מוזר, כי עכשיו שהם טוענים שהחרדים הם המיעוט באוכלוסייה, זה היה אמורה להיות עילה, לצעוק שוב שהם עלולים להיפגע וזכויותיהם לא יישמרו.

צריך להבין אם הטענה הנכונה היא, שהרוב קובע/הרוב לא קובע (בגלל המיעוט או הדמוקרטיה, תקראו לזה איך שתרצו)/ או שהדיון צריך להיות ענייני בכל נושא ולא פופוליסטי.

אז אם בכל זאת נבחר באפשרות האחרונה, קשה להבין את ההתעקשות להדיר חלקים מהעם באפס הקרבה.

כשת"תים נאלצים לדלג על מסלולי טיולים, וכשבבתי יולדות נאבקים על בעיות של פירורי לחם באמצע פסח, רק בשל בעל ערבי יחיד שרצה להביא לאשתו אוכל, אז כנראה שגם בדיון הענייני הם מפסידים. אבל כאן אין 'התחשבות ברגשות הדתיים', או מיעוט חלש, או כל עילה אחרת.

משהו פה מעט, איך נאמר,

מוזר.

לתגובות: [email protected]‏