מלחמת התרבות שהתפתחה בישראל בשנים האחרונות מעמידה את החברה החרדית בסיטואציה שלא הייתה בה מעולם – שותפות פוליטית מלאה עם המחנה המסורתי, ומאבק כתף אל כתף מול המחנה הליברלי שנילחם בקודשי ישראל. שותפות שלעיתים מטשטשת את הגבולות בין מרכיביה.

המצב החדש, שנוצר כתגובה להתעצמות הרדיפה הפרוגרסיבית, מחבר את הציבור החרדי במחנה אחד עם קבוצות שתהום אידיאולוגית פעורה ביניהן, מצב שמחייב אותנו לארגן מחדש ולחדד את גבולות שבין המגזרים המשתייכים לאותו מחנה.

***

ההתפרעות האלימה כלפי תושבי הכפר חווארה בשבוע האחרון הייתה מבחן משמעותי לשאלה מה אנחנו מקדשים כמגזר – פוליטיקה או אידיאולוגיה. לצערי, נציגי הציבור שלנו נכשלו במבחן, הכל כך חשוב בטישטוש שנוצר פה.

ראשי הציונות הדתית שהגיבו לפרעות גילמו את עיקר המחלוקת בין תפיסת עולמם המתחדשת לדרך בה צועד עם ה' לאורך הגלות. היו בהם שדיברו על כך ש"אנחנו כבר לא היהודי הגלותי ששותק כשתוקפים אותו", היו ששתקו מול המעשים של הפורעים, ובכך נתנו הכשר לפעולה שנוגדת את דרך תורתנו הקדושה. חלק מהפוליטיקאים אף גילו הבנה למעשים, "תוצאה של מדיניות ההכלה", הם הצדיקו.

במקום לקחת את האירוע החריג ולהדגיש, בעיקר עבורנו, את תפיסת עולמנו שנצמדת בגאווה לדרך אבותינו. במקום להסביר לציבור הדתי-לאומי היקר, שברוב הנושאים הציבוריים אנו שותפים לדרך ונאבקים יחד על אופייה של המדינה, שאנו יהודים גלותיים גאים כי זה מה שהקב"ה גזר עלינו עד ביאת גואל במהרה. במקום לספר לעולם כולו שדרכינו בעת צרה, כשרצחו שני קדושים בדרכם לבית המדרש, היא להתכנס בבתי הכנסת ולשפוך שיח מלב שבור על אורך הגלות. במקום להבהיר בקול ברור שהתגרות באומות נוגדת את תורתנו. נציגי הציבור החרדי בחרו להדגיש את השותפות הפוליטית ולדבר בשפה דיפלומטית מול אירוע שפוגע בעם היהודי.

"הדם של כולנו רותח בעקבות רצח האחים הלל ויגל יניב הי״ד, אבל למרות זאת אסור לנו לקחת את החוק לידיים", אמר יו"ר ש"ס אריה דרעי בערב האלים והוסיף: "ההצתות בחווארה עלולות להצית את יהודה ושומרון ולגרום להרג והרס". ראשי יהדות התורה, יצחק גולדקנופף ומשה גפני, כלל לא טרחו להוציא הודעה בנושא.

נציגינו היקרים, המראות הקשים מחווארה הם בדיוק ההזדמנות להזכיר לכל הציבור במה אנחנו שונים, לא לדבר באותה מנגינה כללית על ה"איסור לקחת את החוק לידיים", לעדכונכם, מתי שהחוק יהיה נגד תורתנו הקדושה אנחנו דווקא כן ניקח אותו לידיים, כמו שעשינו באלפיים שנות הגלות. הדעה החרדית על תפקידנו כיהודים שעדיין לא זכו לגאולה נטועה עמוק בתורה הקדושה, גדולי ישראל זצ"ל ויבלט"א הדגישו זאת בכל אירוע קשה שהתרחש – קול יעקב אמור להישמע בעת צרה, חלילה לנו לתת כשרות לידי עשו.

***

אתגר לא פשוט הוא לשמור על בידול בשעת קרבה פוליטית, אולם, כחברה ששורשיה נטועים בתורת ה', אין לנו את הזכות להקריב ערכים רק כדי להיות נחמדים יותר לשותפינו לדרך. פוליטיקה היא אמצעי להפנות את משאבי ואופי המדינה לדרך בה אנו מאמינים, היא לא המטרה, ולכן היא לא העיקר.