השמאל רוצה דבר אחד – את הראש של ביבי, גם במחיר רצח והשמדת המדינה / אבי מוסקוב

השמאל איבד את זה לחלוטין. אם בהתחלה ההתנגדות הייתה לגיטימית והחששות היו נראים אמתיים ואולי אפילו מעט מוצדקים. כיום, ככל שחולף הזמן, האמת מתבהרת ומסכת הצביעות והשקר של מפגיני השמאל "למען הדמוקרטיה", מוסרת.

המפגינים אינם חוששים מהרס הדמוקרטיה וחזון אחרית הימים שמדינת ישראל תהפוך לדיקטטורה. הם חוששים ממשהו אחר לחלוטין. קוראים לו בנימין נתניהו. האמת היא שהם אינם חוששים מנתניהו, הם פשוט שונאים אותו, שנאה יוקדת. ללא שום סיבה – שנאת חינם טהורה.

זה לא חדש. השנאה העיוורת של השמאל לנתניהו החלה כבר לפני שנים רבות ובכל פעם עוטפים את השנאה הבלתי מוסברת והגיונית בכל מיני מסכות. לפני מספר שנים כשהחלו החקירות נגדו, וכתבי האישום שבאו לאחר מכן, השמאל חרט על דגלו את נושא השחיתות וטוהר המידות. "אין לנו שום בעיה אם ביבי", סיפרו בשמאל, "הוא פשוט מושחת, מה לעשות". הם תפרו נגדו תיקים למטרה זו, לטעון שאין שום בעיה איתו רק שהוא פשוט מושחת ומשכך אסור להיות עם אדם כזה בממשלה.

אלא שבתקופה האחרונה טענה זו כבר אינה תופסת. מלבד המיאוס בסוגיה נדושה זו, הציבור רואה את מה שקורה בבתי המשפט בתיקי האלפים נגד ביבי. לא מדברים על זה כל כך (בתקשורת הכללית מתעלמים כמובן ובמכוון מדרמת הענק שמתחוללת בבית המשפט). אך מה שקורה כעת בבתי משפט בהגדרה הפשוטה הוא – התרסקות טוטלית של תיק 4,000. טיעוני ההגנה של עורכי הדין של נתניהו מוכחים כל העת כי החוקרים היו להוטים, להוטים מידי, הכל המטרה להוריד את נתניהו. כמו כן, הם מוכיחים את הלהיטות לקדם את הסכם עד המדינה עם פילבר ובתמורה "הוא יביא את נתניהו". מבלי להיכנס לנושא "פגסוס" ולתוכנות הרוגלה שלכאורה השתמשו בהן החוקרים, התיק נמצא בבית המפשט בתהליך קריסה מפואר.

בעקבות כך, השמאל החל להשתמש במושג חדש-ישן – 'הרס הדמוקרטיה' או איך שהם מכנים את זה – "דמו – קר – טיה". הם יודעים את האמת. מהלכי לוין-רוטמן לא יהרסו את הדמוקרטיה, להיפך הם יתקנו את העיוות ארוך השנים בו המיעוט האליטיסטי, העשיר והאשכנזי שלט במדינה ביד רמה באמצעות מערכת המשפט.

במסגרת המאבק נגד נתניהו השמאל חצה קווים אדומים. כאשר המשטרה השתמשה באמצעים מינימליים לפיזור האנרכיה שהתרחשה בהפגנת השמאל בשבוע שבעבר, השמאל הזדעזע עד עמקי נשמתו, איך המשטרה מעזה לפזר את האנשים שדם כחול זורם בעורקיהם על ידי סוסים?? "רימוני הלם? מה אנחנו בסין?", הזדעזעו בשמאל.

אוי הניתוק, כמה ניתוק. איפה הם היו כאשר החרדים "נשחטו" על ידי המשטרה? השמאל נדהם לראות במדינת תל אביב משאית שדומה מעט למשאית כיבוי אש אך היא בצבע לבן עם סמל משטרתי עליו, מתיז מים. הם לא הבינו מה זו המשאית המוזרה הזאת. "אויי אנחנו נרטבים", צעקו המפגינים. השמאל צריך לשלוח לבן גביר ולמפכ"ל מתנה בשל התחשבותם בבגדיהם הממותגים והיקרים ולא הורה להתיז עליהם נוזל המוכר היטב לחרדים – "בואש". אין להם מושג מה זה וכנראה שלעולם לא יידעו.

נשוב לחציית הקווים האדומים בשמאל. במסגרת המאבק בנתניהו, ההמון המוסת מראשי ממשלות לשעבר ואלופים במיל' שמבקשים לרצוח ראש ממשלה ולראות דם ברחובות, צר על בית העסק בו שהתה רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. מלבד המעשה הנבזה של חדירה לחייה הפרטיים של אישה שאינה נבחרת ציבור, מדובר במעשה מסוכן ביותר. מספיק היה אדם אחד שייקח את המילים של ראשי השמאל ויתרגם אותן למציאות ויבצע לינץ' ברעיית רה"מ. זה לא היה רחוק משם. לולי כוחות המשטרה הרבים שהגיעו למקום, סיכוי סביר שהסיפור היה נגמר ברצח.

רבים בשמאל (לא כולם) רוצים לראות דם. חלקם אפילו לא מתביישים לומר זאת בקול. לשם הם חותרים, וכאשר הרצון לכך הוא כל כך עז ובפרט שמי שמוביל לשם הם ראשי הקודקוד, רצח בוודאי שיהיה כאן לצערנו. זה רק עניין של זמן. והכל כאמור, לא בשם הדמוקרטיה, זו רק מסכה, אלא בשם "רק לא ביבי". על זה ההפגנות, אלא שהפעם מצאו מסכה חדשה.

במסגרת המאבק של השמאל, הם מוכנים לשרוף את המדינה, להרוס את הכלכלה ולהשמיד את הצבא. ב-BDS  יושבים כעת ומחככים ידיהם בהנאה. מבחינתם הם יכולים לצאת כעת לחופשה, יש להם מי שעושה עבורם את העבודה, אך באופן הרבה יותר מקצועי ורציני. השמאל מוציא כעת את דיבת המדינה החוצה, לעולם. את כל הג'ורה שקורית כעת הם כותבים באנגלית רהוטה שכולם יבינו.

בכל פעם שהשקל נחלש, אפילו באגורה אחת בודדה, השמאל צוהל, הוא לא מצליח להסתיר זאת. מלבד החלום שהכלכלה תתרסק ונהפוך למדינת עולם שלישית, הם רוצים להרוס את הצבא. הם קוראים במפורש לאנשי מילואים, שעליהם מתבסס הצבא, בפרט בזמני חירום, שלא לשרת בצה"ל. בכל פעם שאיש מילואים אלמוני שולח איגרת בו כותב שלא ישרת באם ייקראו לו למילואים, התקשורת ואנשי השמאל צוהלים. ידיעה מביכה זו הופכת לכותרת ראשית, ופותחת את המהדורות.