הסתלקותו של מרן הגר"ח קניבסקי זיע"א בתאריך זה (יום ו' ט"ו אדר ב' תשפ"ב), אינה מקרית כלל ועיקר. מרן זיע"א טרח ויגע כל ימיו להעמיד, לחזק ולהשריש את תקנותיו ופסיקותיו של רבו ודודו מרן החזון-איש זיע"א. להלן 6 הקשרים מדהימים בין יום פטירת רבינו לבין ציוני-דרך משמעותיים בהנהגותיו של החזון-איש:
- החזון-איש לחם ונאבק רבות למען קיום מצוות השמיטה כהלכתה בארץ-ישראל. ואכן, רבינו עסק כל ימיו בנושא זה – בחיבור ספרו הנודע דרך-אמונה על הרמב"ם הלכות זרעים, ובסיועו הרב לארגונים העוסקים בנושא.
והנה, יום הפטירה – ט"ו אדר ב', אירע ביום האמצעי של שנת השמיטה תשפ"ב[1].
- החזון-איש אסר להשתמש בחשמל המיוצר על-ידי חילול שבת. בנוסף, הוא קבע שאין לסמוך על העירובים העירוניים עקב הקושי להשגיח על שלא ייפסלו משבוע לשבוע. ואכן, רבינו היה מהמובילים להקמת רשת גנרטורים המייצרים חשמל ללא חשש חילול-שבת. כמו-כן, היה מהמובילים להקמת מחלקות 'עירוב שכונתי' שניתן לפקח עליו באופן אדוק.
והנה, רבינו נפטר ביום שישי, כשעתיים לפני כניסת השבת, בזמן שבו מסתיימים ההכנות והתיקונים של הגנרטורים וחוטי העירוב.
- החזון-איש הנהיג שיקראו את מגילת-אסתר בעיר בני-ברק גם בשושן-פורים מספק.
במשך השנים היו שטענו כי הדברים השתנו וכיום אין לקרוא את המגילה יומיים. רבינו חלק עליהם והמשיך במנהג קריאת המגילה בט"ו אדר, וכך גם הורה לציבור הרחב.
- החזון-איש הקפיד לאפות את המצות באופן פרטי, כדי להשגיח על כל שלבי האפייה באופן מדוקדק. גם רבינו הקפיד לבקר ולהשתתף בעצמו בעת אפיית המצות.
בשנותיו האחרונות היה רבינו משתתף באפייה בערך בט"ו אדר – שלושים יום לפני חג הפסח.
- הפרסום הראשון של רבינו כבעל-מופת אירע בתקופת מלחמת-המפרץ: תושבי ארץ-ישראל, ובכללם תושבי העיר בני-ברק היו אחוזי פחד וחלחלה מהחשש ממתקפת טילים כימיים על הארץ. אך רבינו הרגיע את הציבור החרד והבטיח נחרצות: "בבני ברק לא ייפול אפילו טיל אחד", תוך הסתמכות על דברי החזון-איש, כעדותו של הגה"צ רבי אלעזר צדוק טורצ'ין זצ"ל: "בבני-ברק לא יהיו פצצות".
ההודעה על סיום מלחמת-המפרץ ניתנה ב-28 בפברואר 1991 – י"ד אדר תשנ"א. החגיגות בישראל נערכו ביום שלמחרת – ט"ו אדר.
- אחיו הבכור של החזון-איש, הגאון רבי מאיר קרליץ זצ"ל, נפטר גם הוא בט"ו אדר, בשנת תשט"ו.
[1] כדלהלן: שנת תשפ"ב הייתה שנה מעוברת בת 13 חודשים, וחודש אדר ב' היה החודש האמצעי בשנה זו. בשל העובדה שחודש אדר ב' הוא תמיד חסר – יום ט"ו הוא היום האמצעי בחודש זה.
כהערת אגב יש להוסיף, ששנה זו הייתה מיוחדת גם משום היותה השמיטה הארבע עשרה (2 ͯ 7 = 14) בחיי רבינו שנולד בשנת תרפ"ח.
[…] קרדיט – פורסם במקור […]
מדהים, אין מקרה בעולם.