1.
הקשר לתאוריית הקשר
בהיעדר הסבר תקין למה שהתחולל כאן השבוע. הגיע הזמן להודות שאולי זלזלנו מעט במפריחי הקונספירציות
אין שום דרך הגיונית, ריאלית, מקובלת או רגועה להסביר את מה שהתחולל השבוע. אין שום תזה או התנהלות פוליטית תקינה שיכולה להתאים להתרחשויות, לסערות ולמהפך הבלתי מוסבר אותו ראינו בימים הללו.
כבר לפני שבועיים יצאו ראשי מפלגות הקואליציה בהצהרה לפיה הרפורמה תרוכך, חוק שינוי בחירת השופטים ישתנה מהותית ויוצאו ממנו רוב הסעיפים הבעייתיים, שאר חלקי הרפורמה יידחו לכנס הקיץ של הכנסת מה שגרם לכולם להבין שלמעשה הם עומדים להתמוסס ולהיעלם, בקיצור – התקפלות די דרמטית מצד הקואליציה.
אבל גם ההתקפלות הזאת לא סיימה את האנרכיה ואת הלחץ, עד שבמוצאי שבת נעמד שר הביטחון מול המצלמות ואמר את מה שאמר. באותו רגע כאילו נפתח מכסה של סיר לחץ והמדינה החלה לבעור. הפגנות השמאל התעצמו לרמות שלא ראינו קודם והגיעו להתפרעויות שישראל לא ראתה כמותן הרבה זמן.
הלחץ התעצם ביום שני בבוקר כשמדינת ישראל הוכתה בתדהמה עם פתיחתה של שביתה מלאה במשק, שביתה על מלא מלא, וגם זה אירוע דרמטי שלא זכור כמותו. בכל המאבקים שהיו בעבר מצד ההסתדרות או השלטון המקומי, התנהלו הרבה דיונים מתישים, הרבה איומים והרבה כיפופי ידיים עד ששביתה יצאה לפועל וגם אז – עד שהגענו למצב של שביתה מלאה חלף די הרבה זמן. שביתה מלאה היא נשק יום הדין בגלל העלות העצומה שלה למשק והנזק הכלכלי האדיר שהיא גורמת.
והנה כאן, בבת אחת וללא הודעה מוקדמת, באבחת מסיבת עיתונאים אחת ושיחת טלפון הזויה, המדינה הושתקה בבת אחת, כאילו מישהו הוריד את השאלטר על המשק כולו. המדינה פערה את פיה בהלם ואז כבר היה אפשר להתחיל לשמוע ברקע את קולות הסדקים הראשונים של קריסת הרפורמה וההתקפלות הסופית. לכולם כבר היה ברור שהפור נפל עוד לפני ההצהרה הרשמית של נתניהו שהגיעה רק בערב.
אזרחי ישראל עדיין מתקשים להאמין למה שראו עיניהם. עומד יו"ר ההסתדרות, האיש עם הכח הבלתי מוגבל, ולצידו יו"ר ועד העובדים של שדה התעופה המזדהה כאיש ליכוד וכאיש ימין, הוא מרים את מכשיר הטלפון לעיני ולאוזני כולם ופוקד על מי שפוקד בצד השני של הקו: "להפסיק את ההמראות עכשיו, את הנחיתות להמשיך כרגיל". כאילו מדובר באחראי משמרת במאפיה ששכח להורות לעובדים למרוח את הביצים על הבורקס בפתח התנור: "להפסיק את האפיה עכשיו". כולנו עדיין מתקשים להאמין שכך מתקבלות החלטות ברשות התעופה של ישראל. מדאיג.
ראשי ההסתדרות, ראשי הרשויות ושאר הבכירים שהצטרפו בפתע פתאום לאנרכיה, הסבירו שהם בכלל אנשי ימין שתומכים ברפורמה, אבל לא ככה, לא בצורה הזאת, הם רוצים הידברות אבל מה ששבר אותם כרגע זה פיטורין של שר ביטחון בעיצומו של חודש רמדאן וזה ההסבר היחיד שהם סיפקו למהפך של 180 המעלות בהתנהלות המפתיעה שלהם.
האמת, קצת קשה לקנות את הלוקש הזה. ישראל ידעה סערות פוליטיות קשות, שרים פוטרו כאן לא פעם וסכסוכים בתוך מפלגות היו תמיד, נתניהו עצמו כבר פיטר פה שרים ובהם גם שרי ביטחון, אין שום סיבה שאנשים שקוראים לעצמם אנשי ימין תומכי רפורמה, יקפצו פתאום ללא הודעה מוקדמת וישגעו מדינה שלמה על לא עוול בכפה. אז שלא יספרו לנו סיפורים ולא יזלזלו באינטליגנציה שלנו.
אף אחד ממפגיני השמאל לא יצא לרחובות כי אכפת לו מהרפורמה ואף אחד לא החליט להשבית את המדינה ואת החיים שלנו רק בגלל שהוא סובל מכאב צדקני על פיטורי שר ביטחון וכי הוא מודאג מהמהלכים הפוליטיים. לפחות שלא יזלזלו בנו ולא יספרו לנו סיפורים. ולכן כשההלם הראשוני החל להירגע מעט, החלו אזרחי ישראל להפנים שמישהו עובד עליהם, מישהו משחק בהם ומישהו מצליח לסובב אותם. ויש לכך רק שני הסברים, כל אחד יותר מדאיג מהשני.
הסבר אחד הוא תאוריית הקונספירציה, לפיה מחאת השמאל מובלת וממומנת על ידי ארגוני שמאל עולמיים ואולי אף מדינות במערב, והכח שלהם גדול כל כך עד שהם מצליחים לסחוט את כולם. הם מגבירים את הלחץ ומצליחים להשתלט על כל מוקדי הכח בישראל עד שגם גלנט, ההסתדרות, רשות שדות התעופה, הצבא וכל היתר נאלצו ליישר איתם קו. ובמילים אחרות: הם ביצעו כאן הפיכה, השתלטו על המדינה והשביתו אותה, השלימו את המהפכה הצבאית והאזרחית והכריעו את המערכה.
ההסבר השני הוא גם קונספירציה, רק מהצד השני. על פי טענה שהעלה העיתונאי מיכאל שמש בחדשות כאן 11, רעיון השביתה הפתאומית הגיע דווקא מלשכת נתניהו ביוזמתו וביוזמת רעייתו, שחיפשו דרך לרדת מהעץ ולא הצליחו בגלל הלחץ מימין מהליכוד ומהציונות הדתית. הפתרון שהם מצאו היה יצירת אנרכיה פתאומית בעוצמה גבוהה שהם יוכלו להשתמש בה כדי להשהות את הרפורמה ולנסות להחזיר את השקט לרחובות ישראל. בליכוד כמובן הכחישו את הדיווח הזה מכל וכל וכינו אותו "פייק על סטרואידים", אבל אם יש בזה בדל אמת הרי שזו בגידה ממדרגה ראשונה במצביעי הימין שדורשים את הרפורמה ואת ממשלת הימין שהובטחה להם.
קשה להחליט איזו מהתאוריות הללו מופרכת יותר אבל יותר קשה למצוא רעיון טוב אחר, הסבר קצת יותר מניח דעת למה שראינו השבוע ולמה שהתחולל כאן, גם אחרי שצבטנו את עצמנו ושפשפנו את עינינו בתדהמה כדי להיווכח שזה אכן קורה באמת.
הדרמה של יום שני השבוע יכולה להיות מובנת רק באמצעות תאוריית קונספירציה, או זו מימין או זאת משמאל. די היה לשמוע את שני האנשים שעמדו על הבמה במסיבת העיתונאים ביום שני בבוקר כדי להבין את זה. יו"ר ההסתדרות שצרח בגרון ניחר ועצר אחרי כל מילה כדי לקחת אויר לנשימה, ולצידו יו"ר ועד העובדים של נתב"ג פנחס עידן שבקול צרוד פקד בטלפון על השבתת השדה, די היה להביט בהם כדי להבין שהשניים הללו עברו במקרה הטוב איזה מהפך קיצוני פתאומי ובמקרה הפחות טוב מישהו כעת סוחט אותם ומאלץ אותם להיות כאן.
התנהלות תקינה זה לא, התנהלות צפויה זה לא, פוליטיקה זה גם לא. לא ככה נראות דרמות פוליטיות. ישראל היתה עדה השבוע להפיכה, לטלטלה שטרם נראתה עד היום.
תאוריות קונספירציה היו עד היום נחלת מיעוט. תאוריות קונספירציה עוררו תמיד תגובות שנעו בין חוסר אמון לבין גיחוך. אבל השבוע אפשר להודות בלי בושה שאולי זלזלנו מידי במתארי הקונספירציות הללו. אלה שטענו תמיד שארגוני שמאל עולמיים רוצים לשנות את ישראל ולפורר אותה מבפנים, זכו תמיד ליחס ספקני עד כדי ביטול. אבל אולי היום אפשר להודות שגם אם הם לא צדקו ולא דייקו, הם לא דיברו שטויות. וגם אם התאוריה השניה היא הנכונה, עדיין המצב הוא שמישהו עובד עלינו, מישהו מסובב אותנו ומישהו שולט כאן בחיים שלנו למען האינטרסים שלו. גם הציניקים הגדולים שבנינו יהיו מוכרחים להודות שמשהו גדול יותר קורה כאן, זו לא פוליטיקה רגילה וסתמית ובוודאי שלא ישרה והוגנת.
2.
טעם חמוץ של תקווה:
האופק האופטימי היחיד של הממשלה הוא פסק הזמן שיעמוד לרשותה כדי לחשב מסלול מחדש
מליאת הכנסת תצא השבוע לפגרת הפסח ותומכי מפלגת השלטון מתקשים לסכם את שלושת חודשי כנס החורף של ממשלת הימין. ההישגים לא ממש רבים בלשון המעטה, הפיחות במס על השתיה המתוקה שנחתם סוף סוף השבוע נראה פתאום כאקט של פרס ניחומים סימלי על הנושאים החשובים יותר שלא טופלו.
המאבק בטרור כמעט ולא קיים, הטיפול ביוקר המחיה לא נראה באופק, הרפורמה המשפטית על כל שלל חוקיה וסעיפיה קרסה כליל וספק עם תשוב בעתיד, הקואליציה משוסעת מבפנים ולא רק בגלל מאבק נתניהו – גלנט, המדינה באנרכיה ועל כל זה הגיע הדובדבן שבקצפת, משבר חסר תקדים מול ארצות הברית ודברים קשים של ביידן נגד נתניהו.
ההחלטה שהתקבלה השבוע על השהיית הרפורמה היא לא עיקר הדרמה, היא התוצאה. נתניהו והליכוד נפלו לבור שהם כרו לעצמם כבר מזמן ולכן הנפילה כבר היתה כאן קודם ופשוט ציפתה להם. הטעות הטקטית המרכזית בנושא הרפורמה היתה בימים שאחרי הקמת הממשלה, אז ערך יריב לוין מסיבת עיתונאים דרמטית והכריז בקול רעש גדול על רפורמה אדירה ומהדהדת, חסרת תקדים בתולדות המדינה.
היה אך צפוי שהצהרה דרמטית תגרור תגובה דרמטית ובכך נפתחה הזדמנות לכלל מפלגות האופוזיציה וארגוני המחאה לקפוץ על המציאה ולטרלל את המדינה. נתניהו התכוון מלכתחילה להציג רפורמה קיצונית, הוא ציפה שהיא תגרור מחאה אבל בראייתו המחאה היתה אמורה להוביל לפשרה ובכך הוא יקבל את הרפורמה המרוככת אותה רצה מלכתחילה. אבל אז העניינים יצאו משליטה.
רבות נכתב, בין היתר מעל במה צנועה זו, שנתניהו ניפח הרבה בלונים לפני הקמת הממשלה כדי שיתפוצצו לאורך הקדנציה ויחוללו משברים, אותם נתניהו רואה כהזדמנויות לשינויים בממשלה ובריחה מעול ממשלת הימין על מלא היושבת על צווארו נוכח מיליוני המצביעים המצפים לתוצאות שהוא לא יכול לספק. בנוסף, אחד המאפיינים בהתנהלותו של נתניהו הוא הצעד האיטי, מריחת הזמן ודחיה של כל החלטה לרגע שאחרי האחרון, הוא התעכב ביישום הרפורמה, התעכב בהחלטה על דחייתה, התעכב על החלטה סופית בנושא גלנט ועוד.
האלמנטים הללו הם אלה שיצרו את המצב בו אנחנו נמצאים כעת ולכן התוצאה אמנם דרמטית אבל לא מפתיעה, היא פשוט תוצאה.
נתניהו מתקשה לעמוד היום מול בוחריו ולתת הסברים למה שקורה, להרגיע את הביקורת ולהניח את דעתם של תומכי הימין. לכן במובן הזה גם המשבר עם ארה"ב מהווה עבורו סוג של הזדמנות. הוא יכול לחזור לימיו הטובים של אובמה ולחזור שוב על הקמפיין לפיו רק הוא המנהיג הישראלי החזק שיודע לעמוד מול ממשל עוין בבית הלבן ולנהל איתם את הסכסוך בעדינות, להמשיך את הברית החזקה מצד אחד אבל לא להיכנע לכל גחמה מהצד השני.
לקח כמה שעות מאז ההצהרה הדרמטית של ביידן, אבל בסוף נתניהו הוציא תגובה בה אמר כי ישראל היא "מדינה עצמאית שמקבלת את החלטותיה על פי רצון אזרחיה ולא על סמך לחצים חיצוניים, כולל מחברינו הטובים ביותר". הודעה כזאת מעלה חיוך על פני מצביע ימין ממוצע וזוהי שעתו היפה של נתניהו. הוא שוב חוזר לאזורי הנוחות שלו: אמריקה, איראן, יחסי חוץ.
ממשלת הימין יוצאת לפגרת הפסח עם טעם חמוץ. לא אלה החיים שהיא דמיינה לעצמה ולא זה מה שמפלגת השלטון הבטיחה למצביעיה ולשותפותיה הפוליטיות, מצב החברה הישראלית כבר נראה חסר תקנה ולא ברור כיצד ניתן יהיה לחזור לשגרה שהיתה כאן אך לפני שבועות ספורים, כשתומכי השמאל כבר לא יתפשרו על פחות מגניזה מוחלטת של הרפורמה ומיטוט שלטון נתניהו, מבחינתם הממשלה אינה לגיטימית ולכן כל פעולה מצידם היא לגיטימית כולל פעולות אלימות. ומצד שני תומכי הימין לא יתפשרו על פחות ממדיניות ימין על מלא שהובטחה להם ומרפורמה משפטית שתוכיח זאת.
התקווה היחידה שיש לממשלת הימין היא שהשבתת הכנסת והשהיית החקיקה תעשה את שלה, חג הפסח והימים הלאומיים ירגיעו קצת את האמוציות למרות שהאנרכיה תימשך בעצימות נמוכה יותר. פסק הזמן וההפוגה הקצרה יאפשרו למקבלי ההחלטות לחשב מסלול מחדש והפעם לא תחת אש. התקווה הזו אמנם קלושה אבל היא היחידה הקיימת.
3.
אגרוף מימין ואגרוף משמאל
בעבר וגם בהווה: האלימות קיימת בשני המחנות וכל קביעה אחרת היא שקר והסתה
לראשונה מאז פרצה הרפורמה המשפטית אל חיינו, התחיל הימין לצאת לרחובות במפגן ענק שהתקיים בירושלים, קדימון להפגנות גדולות יותר שיקיימו תומכי הימין בהמשך, כדי להעניק רוח גבית לממשלה ולהזכיר שרוב העם מעוניין ברפורמה ותומך במהלכיה.
מהרגע שהחלו הדיווחים על הפגנת הימין המתוכננת, החל גם השיח על אלימות. נתניהו הזהיר את שני הצדדים שלא להיגרר לאלימות, התקשורת דיברה על אלימות שאולי צפויה בין מפגיני ימין לשמאל ובכלל המילה אלימות תפסה משום מה מקום נרחב בדיווחים ובפרשנויות. אחד המשפטים שחזרו על עצמם ברוב המהדורות, הפאנלים והראיונות בערוצים המרכזיים, היה שלאורך ההסטוריה האלימות מגיעה תמיד רק מצד אחד של המפה הפוליטית.
בשולי הפגנת הימין נראו גם כמה מתלהמים ממחוזות לה-פמילה שהתנהגו באלימות, אחד הכתבים של חדשות 13 אף הותקף ונפצע. האירועים הללו זכו כמובן להבלטה רבה בדיווחים יחד עם הקביעה הנחרצת: הפגנות השמאל התנהלו ללא רבב ובסדר מופתי תרבותי, רק הפגנות הימין הביאו את האלימות, ושוב: האלימות מגיעה רק מצד אחד של המפה הפוליטית, כמו שהיה תמיד.
הקביעה זאת מקוממת ממש משום שלא זו בלבד שהיא אינה נכונה, אלא שהיא הנדסת תודעה על סטרואידים. זה לא שלוקחים כאן עובדה שולית ומעצימים אותה כדי להנדס תודעה, אלא ממציאים המצאה שקרית מוחלטת כדי לקבוע אותה במסמרות של אמת.
הפגנות השמאל עד כה היו אלימות ומפחידות, זו עובדה חד משמעית למרות שהתקשורת הממוסדת מעלימה זאת ומנסה להסתיר זאת. כתבי ערוץ 14 המזוהה עם נתניהו הוטרדו באופן קבוע בהפגנות השמאל כשהמפגינים התנפלו עליהם בצעקות והפריעו להם פיזית לעשות את עבודתם, נתיבי איילון התמלאו בברזלים, אבנים, בלוקים ושאר חפצים שנגררו כנראה בגניבה מאתרי הבניה הסמוכים, הקריאות לרצח נתניהו ומשפחתו היו מאוד ברורות וחד משמעיות ברשתות החברתיות והגיעו מצד אחד מאוד ברור של המפה הפוליטית.
אנשי ימין ובמיוחד חובשי כיפות שנקלעו להפגנות הותקפו באלימות ונפצעו בכמה תקריות, האנרכיסטים פרצו את הגדרות ברחוב עזה ושעטו באיומים לעבר בית ראש הממשלה וקשה לתאר מה היה קורה לו השוטרים לא היו מצליחים לבלום אותם, הפגנות השמאל היו עד כה אלימות בהחלט, אלימות מאוד והם מבטיחים רק להגביר אותן.
את הקביעה שהאלימות תמיד הגיעה מצד אחד של המפה הפוליטית תולים הצדקנים באירוע עבר כמו רצח רבין, רצח מפגין השמאל אמיל גרינצוויג בידי איש ימין ב- 82' וכן בהתפרעויות מתנחלים ביו"ש. וגם את הקביעה הזאת שווה להפריך עם עובדות.
הראשונים ששפכו כאן דם יהודי היו אנשי שמאל ששלטו בתקופת הקמת המדינה, עם טבח 16 אנשי האצ"ל בספינת אלטלנה ועם הוצאתו להורג ללא משפט של מאיר טוביאנסקי שנחשד בריגול. גם היום מגיעים פעילי שמאל לשטחי יו"ש ותוקפים בברבריות מילולית ואף פיזית את המתנחלים ואת חיילי צה"ל, פעילי השמאל הקיצוני שמסתובבים בעולם ומוציאים דיבתה של ישראל רעה, גורמים בהחלט להתגברות הטרור ושפיכות הדמים.
אז נכון, האלימות קיימת גם בצד השני עם רצח גרינצוויג ורצח רבין שהספקות וסימני השאלה שם רבים על הגלוי והידוע, גם בקרב פעילי לה-פמיליה יש כאלה שלא נשמח לפגוש בסמטה חשוכה אבל באופן כללי, מי שבא ואומר שהאלימות היא נחלת צד אחד של הפוליטיקה הוא לא רק טועה ומטעה, הוא פשוט מסית ומסוכן.
הטור פורסם במוסף 'יתד השבוע' מבית יתד נאמן
לתגובות: [email protected]
טורי דעה מיוחדים במינם!
המזל הוא שהציבור החרדי הוא האינטליגנט ביותר מבין שאר הקבוצות שמיוצגות בקואליציה, ולא נופל כזב בידי סופרים עלומים כמו הנ״ל.
כל ההתגוננות הזו לאורך כל הטור היא מביכה ומעליבה, אין לנו קשר לכל העניין הזה ואפילו אנחנו ניסינו להלמיך את הלהבות בנושא.
תאוריית הקונספירציה הראשונה שהעלית משוללת הגיון לחלוטין, אין סיכוי למהלך כזה גדול להתקיים בסודיות כל כך גדולה מבלי שלאף אחד מבין כל החברה האלה יישבר המצפון והוא יודה על כך לציבור ויתנצל.
מצפה מאתר חשוב כמו שלכם להביא את מגוון הדעות הנהדר שקיים בציבור החרדי, במיוחד את העמוקות והמשכילות שבהם, כבר קשה לקרוא את כל הגיבובים האלה מבלי לכעוס, ואחרי זה מצפים מאיתנו להיות נאמנים לתקשורת החרדית הממש אוביקטיבית, נהדר!
גורמים אירופאיים מקדמים את השמאל בישראל ומזיזים אותם כמו שחמט
כשהתוצאה הסופית זה מדינה ערבית/כל אזרחיה
אין הסבר אחר לקרן וקסנר וכל המיליונים שנשפכים במשך שנים, וזו דא"ג לא קונספירציה.
למה ללכת לקונספירציות במקום להודות בדיפ סטייט ישראלי נתמך היטב מחו"ל … ואגב הל הקונספירציות ששמעתי עד כה די התממשו….
כל מילה בסלע.